דאוקסיריבונוקלאוטיד
דאוקסיריבונוקלאוטיד (חומצת גרעין החסרה אטום חמצן בריבוז, באנגלית: Deoxyribonucleotide) הוא מונומר המהווה את תת-היחידה הבסיסית ממנה מורכבת החומצה הדאוקסיריבונוקלאית, הידועה בקיצורה כ-DNA. כל דאוקסיריבונוקלאוטיד מורכב משלושה מרכיבים: בסיס חנקני, חד-סוכר טבעתי המכיל 5 פחמנים וקבוצת זרחה. קבוצת הזרחה נקשרת לפחמן מספר 5 של הסוכר. הבסיס החנקני תמיד קשור לעמדה 1' של הדיאוקסיריבוז.
במבנה של נוקלאוטיד, יחידת הבסיס של DNA, פחמן '1 הוא אחד מחמשת אטומי הפחמן שמרכיבים את הסוכר דאוקסיריבוז. כדי להבדיל בין אטומי הפחמן של הסוכר לבין אלה של הבסיס החנקני, מוסיפים גרש (') אחרי המספר (למשל 1').
הסוכר דאוקסיריבוז הוא חלק משלד ה-DNA. לכל מולקולת דאוקסיריבוז יש חמישה אטומי פחמן: 1', 2', 3', 4', ו-5'. הבסיס החנקני (אדנין, גואנין, ציטוזין או תימין) מתחבר לפחמן 1' של הסוכר. הפחמנים האחרים משמשים לחיבור לפוספטים וליצירת השרשרת של ה־DNA. הבסיס מחובר לפחמן 1', והפוספט מחובר לפחמן 5'.
הדיאוקסיריבוז שונה מן הריבוז הרגיל בכך שישנם פרוטונים על פחמן מספר 2 ולא קבוצת OH. זהו ההבדל בין החומצה הדאוקסיריבונוקלאית (DNA) לחומצה הריבונוקלאית (RNA) (ראו איור).
כאשר דאוקסיריבונוקלאוטידים מתפלמרים ליצירת ה-DNA, קבוצת הזרחן מנוקליאוטיד אחד תיקשר לפחמן מספר שלוש בנוקליאוטיד השני, על ידי יצירת קשר פוספודיאסטרי. נוקליאוטידים חדשים יתווספו רק לפחמן מספר שלוש של הנוקליאוטיד הקודם, וכך נשמרת כיווניות הפולימרזיציה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- דאוקסינוקלאוטיד, באנגלית
דאוקסיריבונוקלאוטיד41888233Q28751