דאיגו פוקוריו מארו
דאיגוֹ פוּקוּריוּ מארוּ (ביפנית 第五福龍丸 – דרקון בר-מזל מספר חמש) הייתה ספינת דיג טונה יפנית שהזדהמה בקרינה רדיואקטיבית בשל חשיפה לקרינה מניסוי שערכה ארצות הברית בפצצת מימן באטול ביקיני ב-1 במרץ 1954.
האלחוטן הראשי של הספינה, קוּבּוֹיאמה איקיצ'י, מת ב-23 בספטמבר 1954, חצי שנה אחרי שפוצצה פצצת המימן הניסיונית, כשהוא סובל ממחלת קרינה חריפה.
לפני התקרית
ספינת הדיג הושקה ב-1947 במספנות קוֹזה שבמחוז ואיקאיאמה באי הונשו כדאינאנה קוֹטוֹשירוֹ מארוּ (第七事代丸, קוטושירו מארו מס' 7). מאוחר יותר הוסבה הספינה לדיג טונה בעיר יאיזוּ במחוז שיזוּאוֹקה שבאי הונשו ושמה שונה לדאיגוֹ פוּקוּריוּ מארוּ.
זיהום רדיואקטיבי בלתי צפוי
בזמן שנערך הניסוי בפצצה הגרעינית ב-1 במרץ 1954, הייתה דאיגוֹ פוּקוּריוּ מארוּ באזור האטול ביקיני שבאיי מרשל. הספינה, 23 אנשי ציוותה והדגים שנלכדו על ידיהם הזדהמו מהנשורת הרדיואקטיבית שנבעה מהפיצוץ. הספינה חזרה ליאיזו ביפן ב-14 בספטמבר.
כשנערך הניסוי עסקה הדאיגוֹ פוּקוּריוּ מארוּ בדיג מחוץ לאזור שהוכרז מראש על ידי ממשלת ארצות הברית כאזור מסוכן. הדייגים חשו בסכנה וניסו להימלט מהאזור, אך הם השתהו בשל הצורך לשלות את מערך החכות מהים, דבר שגרם להם להיחשף לנשורת רדיואקטיבית במשך כמה שעות. מאוחר יותר הרחיבה ארצות הברית את גודלו של האזור המסוכן, ואז נתגלה כי ספינות דיג רבות היו באזור פרט לדאיגוֹ פוּקוּריוּ מארוּ. הערכה כיום היא שכמאה ספינות דיג הזדהמו מקרינה בניסוי זה.
הטרגדיה של הדאיגוֹ פוּקוּריוּ מארוּ גרמה להתעוררות התנועה לפירוק נשק גרעיני ביפן. ממשלת ארצות הברית חששה שתנועה זו תגרום לרגשות אנטי־אמריקניים וניסתה להחיש משא ומתן על פיצויים עם ממשלת יפן בראשותו של יושידה שיגרו, שנחשב פוליטיקאי פרו־אמריקני. ממשלת ארצות הברית שלמה 2,000,000 דולר לקורבנות. הממשלה היפנית אף הודיעה כי היא לא תדרוש פיצויים נוספים מממשלת ארצות הברית.
הדאיגוֹ פוּקוּריוּ מארוּ מצויה כיום בתצוגה בטוקיו.
ההשפעה התרבותית
חמש שנים לאחר התאונה הסריט במאי הסרטים היפני שינדו קנטו את הסיפור בשם "דאיגוֹ פוּקוּריוּ מארוּ". השחקן אונו ג'וקיצ'י שיחק את תפקידו של קובויאמה איקיצ'י.
התקרית שימשה השראה לסרטים אחרים כדוגמת גודזילה, בהם מסופר על מפלצת שנוצרה כתוצאה ממוטציה עקב קרינה רדיואקטיבית, המחפשת נקמה כנגד האנושות.
קישורים חיצוניים
