דארה בירנבאום
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה. דארה בירנבאום (נולדה בשנת 1946 [1] ) היא אמנית וידיאו ומיצב אמריקאית. [2] עבודתה עוסקת בעיקר במאפיינים אידיאולוגיים ואסתטיים של תקשורת המונים [3] ומאתגרת את ההטיות המגדריות כמו גם את הנוכחות ההולכת וגוברת של הטלוויזיה במשק הבית האמריקני משנות השבעים. בירנבאום משתמשת בווידיאו כדי לשחזר דימויים טלוויזיונים שכיחים של פורמטים טיפוסיים כגון חידונים, אופרות סבון ותוכניות ספורט. הטכניקות שלה כוללות שימוש בדימויים שחוזרים על עצמם וקטיעה של תנועה מצולמת בעזרת טקסטים ומוסיקה. היא ידועה גם בזכות היותה חלק מתנועת האמנות הפמיניסטית שהתהוותה במקביל לאמנות הווידיאו מאמצע שנות השבעים בארה"ב. בירנבאום חיה ועובדת בניו יורק .
חיים מוקדמים והשכלה
דארה בירנבאום נולדה בשנת 1946 בניו יורק. [4] בשנת 1969 קיבלה תואר ראשון באדריכלות מאוניברסיטת קרנגי מלון בפיטסבורג . לאחר מכן עבדה במשרד האדריכלים לורנס הלפרין ושות' בניו יורק. העניין והעיסוק של בירנבאום במרחב האזרחי וביחסים המורכבים בין המרחבים הפרטיים והציבוריים כמו שהם מגולמים בתרבות ההמונים התגבשו בזמן עבודתה במשרד זה. בשנת 1973 קיבלה בירנבאום BFA בציור מהמכון לאמנות בסן פרנסיסקו .
קריירה ופרקטיקה אמנותית
בשנת 1975 בירנבאום עברה לפירנצה למשך שנה ושם נחשפה לתערוכות של וידיאו-ארט בביקוריה ב - Centro Diffusione Grafica, גלריה שהיתה חלוצה בתחום. זמן קצר לאחר חזרתה לעיר ניו יורק בשנת 1976, פגשה בירנבאום את דן גרהם, אמן שהשפיע רבות על התפתחותה האמנותית. גרהם הכיר לה את כתב העת הבריטי לקולנוע, Screen, ובירנבאום שהתעניינה מאוד בדיון של כתב העת בשיח הפמיניסטי המתפתח בביקורת על הקולנוע, מצאה כי ההתעלמות מהמדיום הטלוויזיוני הוא בעייתי ביותר מכיוון שלדעתה הטלוויזיה תחליף את הקולנוע ככוח הדומיננטי של תרבות ההמונים האמריקאית. [5]
במקביל, המשורר אלן סונדהיים השאיר לבירנבאום את מצלמת סוני פורטפאק שלו, דבר שאיפשר לה ליצור את עבודות הוידיאו הניסיוניות הראשונות שלה, כמו Control Piece ו- Mirroring . עבודות אלה חקרו את ההפרדה בין הגוף לייצוגו באמצעות מראות ודימויים מוקרנים. מראות המשיכו להיות אלמנט חשוב בעבודות הווידאו שלה בסוף שנות השבעים, עבודות שחקרו בעיקר ניכוס תרבותי ואת המוסכמות של המדיום הטלוויזיוני. באמצעות פיצולים וחזרות של דימויים טלוויזיונים, בירנבאום בחנה את המבנים הטכניים של המדיום ואת הבניית מחוות הגוף במרחב הציבורי. [6]
פרסים
בשנת 2010 בירנבאום זכתה בפרס עמית האמנים של ארצות הברית.
לקריאה נוספת
- Demos, T. J. (2010). Dara Birnbaum:Technology/Transformation: Wonder Woman. Afterall Publishing. ISBN 978-1-84638-066-2.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Phaidon Editors (2019). Great women artists. Phaidon Press. p. 63. ISBN 0714878774.
{{cite book}}:|last=has generic name (עזרה) - ^ "Dara Birnbaum", Walker Art Center, Retrieved 31 October 2018.
- ^ "Dara Birnbaum, The Dark Matter of Media Light", ed. Karen Kelly, Barbara Schröder, and Giel Vandecaveye, DelMonico Books, 2010, p.10. מסת"ב 978-3-7913-5124-7
- ^ "Birnbaum Biography", Marian Goodman Gallery, Retrieved 31 October 2018.
- ^ Demos 2010, p. 11.
- ^ Demos 2010, p. 11–12.
