דגדוג
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דגדוג היא הנגיעה בגוף באופן שגורם לעיוות או לצחוק בלתי רצוני. הרגשה כזו יכולה לגרום הנאה או ריגוש, אבל היא לפעמים נחשבת בלתי נעימה, במיוחד במקרה של דגדוג אגרסיבי.
פיזיולוגיה
בשנת 1897, הפסיכולוגים ג' סטנלי הול וארתור אלין תיארו "דגדוג" כשני סוגים שונים של תופעות:
- הראשונה היא הרגשה שנגרמת בתנועה עדינה כנגד העור. הסוג הזה של דגדוג הנקרא "קניסמסיס", והוא בדרך כלל לא גורם לצחוק ולעיתים מלווה בהרגשת גירוי קלה.
- הסוג השני גורם לצחוק ונקרא "דגדוג אגרסיבי". הוא נוצר על ידי הפעלת לחץ חוזר ונשנה באזורים רגישים לדגדוג, הידועים כ"גרגלסיס".
מחקרים
ידוע כי בני האדם לא מסוגלים לדגדג את עצמם. מחקר שנערך ב 2018 מזהה את המנגנון במערכת העצבים שמונע את הדגדוג העצמי — וזאת על ידי ההבנה של המנגנון הנוירולוגי שמאפשר לבני אדם להבדיל בין המגע של עצמם לזה של אנשים אחרים.[1]
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: דגדוג |
- ד"ר איתי גל, למה אנחנו צוחקים כשמדגדגים אותנו?, באתר ynet, 30 באפריל 2007
הערות שוליים
- ^ לא צחוק: למה אנחנו לא מצליחים לדגדג את עצמנו?, באתר הארץ
