דו"ח ההערכה השישי של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דו"ח ההערכה השישי (AR6) של הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC) הוא השישי בסדרת דו"חות אשר מעריכים מידע מדעי, טכני וסוציו-אקונומי שנוגע לשינוי אקלים.

שלוש קבוצות עבודה (WG) כותבות על שלושה נושאים שונים:

  1. הבסיס המדעי
  2. השפעות, הסתגלות ונקודות תורפה
  3. הקלת משבר האקלים

המאמר הראשון ("הבסיס המדעי") פורסם באוגוסט 2021, בעוד השניים האחרים מתוכננים ל-2022. הדו"ח המתכלל אמור להתפרסם בסוף 2022.

WG1 פורסם תחת השם: "Climate Change 2021: The Physical Science Basis" ב-9 באוגוסט 2021.[1] כ-234 מדענים מ-66 מדינות תרמו ליצירתו.[2][3] הדו"ח מבוסס על למעלה מ-14,000 מאמרים, שתוכללו ל-3,943 עמודים ואחר כך אושרו על ידי 195 המדינות המשתתפות בפאנל.[4] הסיכום לקובעי המדיניות (SPM) נכתב על ידי המדענים ואושר שורה-שורה על ידי אותן 195 מדינות.

לפי הדו"ח ניתן להימנע מהתחממות של 1.5–2°C רק אם ינקטו צעדים דרמטיים להפחתת גזי החממה.

הפקה

היסטוריה

לאחר הקמת הIPCC ב-1988, פורסם דו"ח ההערכה הראשון ב-1990 וקיבל עדכון ב-1992.[5] מאז, פורסמו דוחות במרווחים של בערך 6 שנים, תחת השמות AR2 עד AR5.

מבנה

הדו"ח השישי מורכב למעשה משלושה דוחות (WG I, II, III) וסיכום שיתפרסם בסוף 2022:

  1. הבסיס המדעי שפורסם באוגוסט 2021 (WG I)
  2. השפעות, הסתגלות ונקודות תורפה שיפורסם בפברואר 2022 (WG II)
  3. הקלת משבר האקלים שיפורסם במרץ 2022 (WG III)
  4. סיכום הדו"ח שיפורסם באוקטובר 2022

הדלפות

במהלך כתיבת שלוש קבוצות העבודה, קבוצה של מדענים הדליפו חלק מהחומר של WG III דרך ארגון Scientists Rebellion. המדענים חששו שהפולטיקאים שמשפיעים על הדו"ח ידללו את הנתונים בסיכום. לפי המידע המודלף, האנושות צריכה לצמצם את פליטת גזי החממה בחצי עד 2030 ולגמרי עד 2050 על מנת לצמצם את עליית הטמפרטורה רק ל-1.5°C.

גאופוליטיקה

גאופוליטיקה נכללה בפעם הראשונה במודלים האקלימיים, בצורה של חמישה מסלולים סוציו-אקונומיים משותפים (SSP): SSP1 "לוקחים את הדרך הירוקה", SSP2 "אמצע הדרך", SSP3 "דרך מטלטלת", SSP4 "דרך מפוצלת" וSSP5 "לוקחים את הכביש המהיר". ה"דרכים" הללו לוקחות בחשבון שיתופי פעולה בינלאומיים ועלייה בתמ"ג כמסייעות לשינוי האקלים. אחת ההנחות היא שעם מספיק עלייה בתמ"ג וטכנולוגיה שמקורה בדלק מאובנים ניתן להגיע למצב של עלייה ביותר מ5 מעלות בממוצע עד שנת 2100. אם זאת, הדו"ח שמבוסס על קונצנזוס מדעי ונכתב על ידי מאות מדענים, לא נותן הסתברות גבוהה להתרחשות של עלייה כזאת.

הבסיס המדעי

וריאציה של הטמפרטורה הממוצעת הגלובלית השנתית העולמית (1850–2019) ביחס לממוצע 1850–1900 (קו כחול), כפי שדווח בתקציר קובעי המדיניות (SPM)[6]

234 מדענים מ-66 מדינות תרמו לדו"ח הראשון מתוך שלוש קבוצות עבודה. WGI פרסמה את "הבסיס המדעי". כותבי הדו"ח הסתמכו על יותר מ-14,000 מאמרים מדעיים כדי להפיק דו"ח של 3,949 עמודים, שאושר על ידי 195 ממשלות. תקציר קובעי המדיניות (SPM) נוסח על ידי מדענים והוסכם על ידי 195 הממשלות ב-IPCC במהלך חמשת הימים שקדמו ל-6 באוגוסט 2021. הוא פורסם ביום שני, 9 באוגוסט 2021.

הסיכום הטכני (TS) מספק רמת פירוט בין הסיכום לקובעי מדיניות (SPM) לבין הדו"ח המלא. בנוסף, פורסם אטלס אינטראקטיבי באתר של הפאנל.[7] 34 שאלות פורסמו במסגרת חלק השאלות הנפוצות, כאשר כל אחת מהן קשורה לפרק אחר בדו"ח.[8] הוכנו דפי עובדות על אזורים גאוגרפיים שונים בעולם, שמראים את השפעת הנתונים על כל אזור בנפרד.

ממצאים

WGI כולל שלושה עשר פרקים ומתמקד בקונצנזוס הבסיסי של מדעי האקלים העומדים מאחורי הגורמים והתוצאות של פליטת גזי חממה אנושיים. בהשוואה להערכות קודמות, הדוח כלל פירוט רב יותר על ההשפעות האזוריות של שינויי אקלים, אף על פי שנדרש מחקר נוסף בנושא שינויי אקלים במזרח ובמרכז צפון אמריקה. עליית מפלס הים עד 2100 עשויה להיות מחצי למטר אחד, אך שניים עד חמישה מטרים אינם נשללים, מכיוון שתהליכי חוסר יציבות של קרחונים עדיין אינם מובנים בצורה טובה.

SSP תרחיש התחממות מוערכת °C

(2041–2060)

התחממות מוערכת °C

(2081–2100)

טווח התחממות °C

(2081–2100)

SSP1-1.9 פליטות פחמן דו-חמצני מצטמצמות ל0 עד שנת 2050 1.6 1.4 1.0–1.8
SSP1-2.6 פליטות פחמן דו-חמצני מצטמצמות ל-0 עד שנת 2075 1.7 1.8 1.3–2.4
SSP2-4.5 פליטות דומות של פחמן דו-חמצני עד 2050, ואז נפילה עד 2100 (המצב עם הסיכוי הטוב ביותר להתממש) 2.0 2.7 2.1–3.5
SSP3-7.0 פליטות פחמן דו-חמצני מכפילות את עצמן עד 2100 (סבירות נמוכה) 2.1 3.6 2.8–4.6
SSP-8.5 פליטות פחמן דו-חמצני משלשות את עצמן עד 2075 (סבירות נמוכה מאוד) 2.4 4.4 3.3–5.7

קבלה

במדע

פרסום הדו"ח התקיים במהלך הקיץ בחצי הכדור הצפוני, שם היה אירועי מזג אוויר קיצוני רבים, כגון גל חום בצפון אמריקה, הצפות באירופה, גשמים עזים בהודו ובסין ושריפות בר במספר מדינות. כמה מדענים מתארים את אירועי מזג האוויר הקיצוניים האלה כפערים ברורים במודלים המשמשים לכתיבת הדו"ח, כשהמציאות הייתה חמורה יותר ממדע הקונצנזוס.[9]

בפוליטיקה

לאחר פרסום דו"ח קבוצת העבודה 1, אמר סגן נשיא האיחוד האירופי, פרנס טימרמנס, כי עדיין לא מאוחר למנוע שינויי אקלים. ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון אמר כי העשור הקרוב יהיה מכריע לעתיד כדור הארץ.

ריק ספינראד, מנהל המינהל הלאומי לאוקיינוסים ואטמוספירה בארצות הברית, הצהיר כי סוכנותו "תשתמש בתובנות החדשות מדו"ח IPCC בעבודה שהיא עושה עם קהילות על מנת להתכונן לשינוי האקלים".

מהאו"ם

מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, כינה את הדו"ח "קוד אדום לאנושות".[10]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "Climate change: IPCC report is 'code red for humanity'". BBC News (באנגלית בריטית). 2021-08-09. נבדק ב-2021-09-08.
  2. ^ UN climate science talks open amid heatwaves, floods and drought, UN News, ‏26 ביולי 2021 (באנגלית)
  3. ^ How scientists around the world reacted to the IPCC’s landmark climate report, The Independent, ‏10 באוגוסט 2021 (באנגלית)
  4. ^ Plumer, Brad; Fountain, Henry (2021-08-09). "A Hotter Future Is Certain, Climate Panel Warns. But How Hot Is Up to Us". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-09-08.
  5. ^ Climate Change: The IPCC 1990 and 1992 Assessments — IPCC
  6. ^ "Dataset Collection Record: Summary for Policymakers of the Working Group I Contribution to the IPCC Sixth Assessment Report". catalogue.ceda.ac.uk.
  7. ^ "Sixth Assessment Report". www.ipcc.ch. נבדק ב-2021-08-16.
  8. ^ שאלות נפוצות
  9. ^ Fountain, Henry (2021-07-26). "The world can expect more record-shattering heat waves, research shows". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-08-14.
  10. ^ Secretary-General's statement on the IPCC Working Group 1 Report on the Physical Science Basis of the Sixth Assessment | United Nations Secretary-General, www.un.org
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0