דוד דרוק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דוד דרוק
מערכת העיתון "דער מאמענט" דוד דרוק עומד ראשון מימין.
לידה 1883
פטירה 17 ביוני 1943 (בגיל 60 בערך)
תחום כתיבה עיתונאות ותרגום

דוד דרוק (188317 ביוני 1943) היה עיתונאי, סופר, מתרגם והיסטוריוגרף. כתב את ההיסטוריוגרפיה הראשונה לעיתונות היהודית ברוסיה.[1]

ביוגרפיה

נולד בקרייצבורג, ליטא. למד בחדר ובעולם הישיבות, ומאוחר יותר אף למד במסגרת לימודים כללית.

עבודתו הספרותית הראשונה הייתה תרגום של מאמרו של לודוויג קשיוויצקיס[2] "התהוותם של היהודים". מאמר זה נדפס בעיתון "דאס יידישע ווארט" (1904).

בשנת 1905 הגיע דרוק לוורשה ועבד כאיש מערכת בעיתון של צבי פרילוצקי ,"דער וועג" שהיה העיתון הראשון ביידיש בוורשה. כשנה מאוחר יותר, בשנת 1906 עבר לכתוב בעיתון של נחום סוקולוב, "דער טלגרף". בשנת 1907, חזר דרוק לליטא והחל לכתוב בעיתון "נציונאל צייטונג" בריגה. שנתיים אחר כך, בשנת 1909, חזר דוד דרוק לוורשה, והיה חבר מערכת העיתון "אונזער לעבן", שיצא בעריכת מרדכי ספקטור. בין השנים 19101920 עבד דרוק כחבר מערכת בעיתון "דער מאמענט". בשנת 1920, היגר דוד דרוק לארצות הברית, והפך לכתב האמריקאי של העיתון דער מאמענט הוורשאי. החל משנת 1921, עבד בעיתונים היהודיים באמריקה: "מארגן זורנאל", ו –"אמריקאנער". בשנים אלה פרסם את סדרת הכתבות על מנדל בייליס. החל משנות השלושים הדפיס מאמרים בעיתונות אמריקנית יהודית. נפטר בניו יורק. א. אלמי[3]כתב עליו: הוא היה ידען גדול, מלא וגדוש בידע, בכל הנוגע למילים ואנין טעם בכל הנוגע לאומנות. הוא היה אדם צנוע, שחי בשקט אולם הגיע עמוק. הוא נפטר בשקט.

סדרת כתבות במארגן זורנאל

ספריו

תרגומים ליידיש

"מבט לאחור" של אדוארד בלאמי, וורשה 1905, "הזכויות הכלליות במערכת הבחירות במערב אירופה", ורשה ,1905.

עיתונות יידיש

בשנת 1905 הגיע לוורשה, כשצבי פרילוצקי הדפיס את העיתון הראשון בפולין: "דער וועג", שם עבד דרוק כאיש מערכת. ב־1906, עבר לעבוד בעיתונו של נחום סוקולוב, "דער טלגרף". ב-1907, חזר לריגה ועבד בעיתון היהודי הראשון בליטא, "דער נאציונאל". ב-1909 שב לוורשה, ועבד זמן קצר בעיתונו של מרדכי ספקטור : "אונדזער לעבן". בין השנים 19101920, היה חבר מערכת העיתון "דער מאמענט". ערך את העתון "שול און דערציאונג" (בתי ספר וחינוך),יחד עם ד"ר שמואל ויינברג בוורשה.

לקריאה נוספת

  • אברהם רייזן, עפיזאדן פון מיין לעבן, וילנה 1929.
  • אליהו חיים אלמי מאמענטן פון א לעבן :זכרונות, בילדער און עפיזאדן, בואיינוס איירס 1948.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ צו דער געשיכטע פון דער יודישער  פרעסע,דפוס הצפירה ורשה .1920
  2. ^ סוציולוג פולני ידוע, נולד בפלוצק.
  3. ^ א. אלמי הוא אליהו חיים אלמי
  4. ^ עבודתו על הברון רוטשילד תורגמה לאנגלית ולצרפתית. תחת הפסבדונים: דיזראלי, ומארשל.
  5. ^ הביוגרפיה של משה מונטיפיורי תורגמה גם לאנגלית.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0