דוד ואסילבסקי
| לידה |
24 בנובמבר 1895 כפר פליצ'י, פלך מינסק, האימפריה הרוסית |
|---|---|
| פטירה |
7 ביוני 1976 (בגיל 80) קייב, ברית המועצות |
| מקום קבורה | בית הקברות הצבאי לוקיאנובסקיה |
| השתייכות |
|
| תקופת פעילות | 1913–1958 (כ־45 שנים) |
| דרגה |
|
| תפקידים בשירות | |
| מפקד דיוויזיית חיל רגלים מס' 53 | |
| פעולות ומבצעים | |
דוד בנימינוביץ' ואסילבסקי (ברוסית: Давид Вениаминович Василевский; 24 בנובמבר 1895 – 7 ביוני 1976) היה גנרל יהודי-סובייטי בצבא האדום.
ביוגרפיה
נולד בכפר פיליצ'י שהיה שייך לפלך מינסק, האימפריה הרוסית (היום נמצא הכפר בתחומי מחוז משנה סטאריה דרוהי של בלארוס) במשפחה יהודית. למד בבית ספר יהודי ולאחר מכן בבית ספר תיכון במינסק. בשנת 1913 התנדב לשירות בצבא האימפריה הרוסית. לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה לחמה יחידתו בהחזית המערבית. בשנת 1917 נשלח לקורס קצינים מזורז ובסיומו שירת כקצין קשר.
התגייס לצבא האדום במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה ב-1918, השתתף בלוחמה באזור ליטא ומערב בלארוס. השתתף במלחמה פולנית-סובייטית. בהמשך השתתף בקרבות נגד הצבא הלבן בחצי האי קרים ובקרבות נגד האנרכיסטים של נסטור מכנו. בתום מלחמת האזרחים השתחרר מהשירות הצבאי.
עבד כמנהל חשבונות במפעלים שונים. בשנת 1930 שב לשירות צבאי וקיבל תפקיד של מפקד פלוגת קשר. בשנת 1934 מונה לקצין מבצעים של גדוד קשר. בשנת 1937 נעצר על ידי נ.ק.ו.ד., הוחזק במאסר במשך כשנה וחצי. בסוף שוחרר בשל חוסר אשמה, הוחזר לשירות הצבאי ומונה לתפקיד מטה במפקדת גיס מס' 4. בשנת 1941 מונה לקצין קשר של דיוויזיה ממוכנת.
לאחר הפלישה הנאצית לברית המועצות יחד עם יחידתו נטל חלק בקרב ביאליסטוק-מינסק. לאחר הקרוב נסוג עם יחידתו עד למוהילב. ביולי 1941 מונה דוד ואסילבסקי למפקד רגימנט. הרגימנט בפיקודו נטל חלק בקרב מוסקבה. בשנת 1942 מונה לסגן מפקד דיוויזיה מס' 53 שלחמה באזור העיר קלוגה. בתחילת 1943 הועברה הדיוויזיה לחזית הדרום-מערבית. בקיץ 1943 הוצאה הדיוויזיה מקו החזית אל העורף להתרעננות ולהתארגנות מחדש. בספטמבר 1943 הוכפפה הדיוויזיה ללארמייה ה-37. היא נטלה חלק בקרב דנייפר. לאחר צליחת נהר דניפרו היא המשיכה להתקדם מערבה והשתתפה בקרבות לשחרור קירובוגרד. במאי 1944 קודם דוד ואסילבסקי לתפקיד מפקד הדיוויזיה. הוא הוביל אותה בקרבות במערב אוקראינה, במבצע יאשי-קישינב השני, במתקפת בודפשט ובמתקפת וינה. במאי 1945 נפגשו יחידות הדיוויזיה עם הכוחות האמריקאים באוסטריה.
באפריל 1945 הועלה דוד ואסילבסקי לדרגת גנרל-מיור. לאחר המלחמה המשיך לפקד על הדיוויזיה עד לסוף שנת 1946, אז פורקה הדיוויזיה. הוא המשיך לשרת כמדריך וכראש מגמה בקורס להכשרת קצינים בכירים עד לשנת 1958, אז פרש מהשירות הצבאי.
במהלך שירותו עוטר בעיטור לנין, שלושה עיטורי הדגל האדום, עיטור סובורוב מדרגה שנייה, עיטור קוטוזוב מדרגה שנייה ועיטור הכוכב האדום.
התגורר, לאחר הפרישה מהצבא, בעיר קייב, שם נפטר ב-7 ביוני 1976 . נקבר בבית העלמין לוקיאנובסקיה.
קישורים חיצוניים
- ביוגרפיה של דוד ואסילבסקי (ברוסית)
- רשימת תפקידים שמילא דוד ואסילבסקי (באנגלית)
דוד ואסילבסקי41949174Q19614151
- גנרלים יהודים סובייטים
- אנשי הצבא האדום במלחמת האזרחים ברוסיה
- יהודים אנשי הצבא האדום במלחמת העולם השנייה
- יהודים בצבא האימפריה הרוסית במלחמת העולם הראשונה
- מקבלי עיטור לנין
- מקבלי עיטור הדגל האדום
- מקבלי עיטור סובורוב
- מקבלי עיטור קוטוזוב
- מקבלי עיטור הכוכב האדום
- מקבלי עיטור טודור ולדימירסקו
- סובייטים שנולדו ב-1895
- סובייטים שנפטרו ב-1976