דווייט ויליאם טריון
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה.
דווייט ויליאם טריון (באנגלית: Dwight William Tryon ; 13 באוגוסט 1849 - 1 ביולי 1925) היה צייר נוף אמריקאי בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. עבודתו הושפעה מג'יימס מקניל ויסלר, והוא ידוע בעיקר בזכות נופיו ונופי הים שצוירו בסגנון טונליסטי.[1]
ביוגרפיה
טריון נולד בהרטפורד, קונטיקט, לאנסון טריון ודליה רוברטס. אביו נהרג בתאונת אקדח לפני שטריון הגיע לגיל ארבע, וטריון גדל על ידי אמו בחוות סביו במזרח הרטפורד. העניין שלו באמנות התפתח באופן טבעי. כצעיר טריון התחיל לעבוד בחנות ספרים בהרטפורד ולמד מתוך מדריכי הוראות אמנות ממדפי החנויות. הוא גם התחיל לשרטט את האזור הכפרי שמסביב.[2]
טריון מכר את ציורו הראשון בשנת 1870. לאחר שהציג ומכר עבודה מקומית, הציג בהצלחה באקדמיה הלאומית לעיצוב בשנת 1873.
טריון התחתן עם אליס בלדן, עזב את עבודתו בחנות הספרים והפך לאמן במשרה מלאה. כמה מיצירותיו הראשונות מתקופה זו הן נופי ים ונופי נמל המבוצעים באופן לומניסטי. אולם זמן קצר לאחר מכן הסגנון של טריון פנה לכיוון אסכולת ברביזון, שהפך לפופולרי בקרב אמנים אמריקאים. ייתכן שהוא הושפע מיצירותיהם של ג'ורג' איננס ואלכסנדר הלוויג וויאנט.[3]
בשנת 1876 החליט טריון לקדם את כישוריו בלימוד פורמלי של אמנות. הוא מכר את כל ציוריו במכירה פומבית ונסע לצרפת עם אשתו. הוא למד שיעורים באקול דה ביו-ארטס. הוא גם קיבל שעורים מצ'ארלס-פרנסואה דאוביני, אנרי הרפיני, וז'אן בפטיסט-אנטואן גילמט. האימפרסיוניזם פרח בצרפת, אך הוא לא נסחף על ידי הסגנון החדש ונותר בתחום באסכולת ברביזון.
טריון טייל וצייר באירופה עם אשתו, ופגש את אבוט אנדרסון תאייר והתיידד איתו. הוא חזר לארצות הברית בשנת 1881 והתיישב בעיר ניו יורק שם לימד וצייר נופים. בניו יורק התיידד טריון עם האמנים רוברט סווין גיפורד ותומאס דייו. הוא הפך לחבר מוקדם באגודת האמנים האמריקאים והמשיך להציג ציורים באקדמיה הלאומית לעיצוב. הוא גם הפך לחבר באגודה האמריקאית לצבעי מים ובמכון הלאומי לאמנויות ומכתבים (האקדמיה האמריקאית לאמנויות ומכתבים).
בעצתו של גיפורד בנו טריון ואשתו בית קיץ בדרום דרטמות', מסצ'וסטס בשנת 1887. אף על פי שהוא המשיך לבלות בכל חורף בעיר ניו יורק, דרום דרטמות' הפך לביתו של טריון למשך שארית חייו. אזור החוף תאם לרגישויות האסתטיות של טריון ואפשר לו להתמכר לדיג, הבילוי החביב עליו ביותר.
בסוף שנות השמונים של המאה ה-19 טריון, שעבד לרוב בשמנים, החל לצייר נופים במה שיהפוך לסגנונו הבוגר והאיקוני. בציוריו של טריון מופיעים בדרך כלל קבוצה או שורת עצים במרחק, לעיתים קרובות צבעוניים בגוון סתווי, ומפרידים בין שמיים זוהרים מעל לבין ביצה בקדמת הציור או מרעה. הוא גם המשיך לצייר את הים בקריירה הבוגרת שלו, ולעיתים קרובות השתמש בפסטל כדי להראות מרחב חשוף של מים, שמים וחוף במזג אוויר ואור שונים. הוא הציג את עבודותיו ונטה להעדיף את האקדמיה לאמנויות יפות בפנסילבניה בפילדלפיה ואת גלריית מונטרוס בניו יורק.
תעשיין מדטרויט, צ'ארלס לאנג פרייר, קנה לראשונה ציור של טריון בשנת 1889 והפך לפטרון החשוב ביותר שלו. בסופו של דבר פריר קנה עשרות ציורים של טריון, כולל רבים מיצירותיו הטובות ביותר, ועבד בשיתוף פעולה הדוק עם טריון בעיצוב הפנים של ביתו בדטרויט. פרייר, אספן מרכזי של אמנות אסייתית ויצירות מאת ג'יימס מקניל ויסלר, המשיך בהקמת גלריית פרייר לאמנות, חלק ממכון סמית'סוניאן בוושינגטון הבירה, שם ניתן לראות יצירות רבות של טריון.
הוא זכה בפרס הראשון לציורו Salt-Marsh, בדצמבר בתערוכת המאה שהתקיימה בנאשוויל, טנסי בשנת 1897. הוא המשיך לזכות בפרס קרנגי בתערוכת קרנגי בשנת 1908 במוזיאון קרנגי לאמנות.
בנוסף לציור, לימד טריון בקולג' סמית' בין השנים 1886–1923, במשרה חלקית בביקורת על עבודת הסטודנטים.
הוא נפטר מסרטן בדרום דרטמות' ב -1 ביולי 1925.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Chisholm, Hugh, ed. (1911). "Tryon, Dwight William" . Encyclopædia Britannica. 27 (11th ed.). Cambridge University Press.
- ^ "Paintings by Dwight W. Tryon"
- ^ Merrill, Linda (1990). An Ideal Country: Paintings by Dwight William Tryon in the Freer Gallery of Art. Washington, DC: Smithsonian Institution
