דומיטרו חנקו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

דומיטרו חֶנקורומנית: Dumitru Hâncu; נולד ב-5 במאי 1922 בבוטושאן) הוא פובליציסט, מסאי, היסטוריון ומתרגם רומני, יהודי במוצאו.

חייו

דומיטרו חנקו נולד במשפחתו של הסוחר אברהם (Avram) חנקו מבוטושאן ושל אשתו, פרלה. חנקו למד בתיכון בעיר הולדתו, אחר כך למד באוניברסיטת בוקרשט - היסטוריה וספרות. מאוחר יותר השתלם בבון, בהיידלברג ובוינה. בימי המשטר הקומוניסטי ברומניה עבד בסוכנות הרומנית לחדשות "אג'רפרס", בכתבי העת "קונטמפוראנול" ו"ויאק נואו" (Veac nou - עידן חדש), היה חבר במערכת של כתבי עת רומנים שנועדו לחו"ל, כמו כן היה ראש המערכת לספרות עולם של ההוצאה לאור הממלכתית לספרות ולאמנות ESPLA בבוקרשט. למרות הדיכוי הפוליטי והצנזורה, דומיטרו חנקו נמנה עם אנשי הרוח ש"לא איבדו תקוותם בגורל התרבות" וראו בהוצאה לאור של כתבי הסופרים הגדולים "צורת הצלה של התודעה התרבותית"[1] את מאמרו הראשון בתחום הספרות, "האקטואליות של דיקנס", פרסם בשנת 1946 בכתב העת "אפראריה" (Apărarea - ההגנה). חנקו פרסם מסות, מחקרים ומאמרים בעיתונות הספרותית הרומנית - בכתבי העת "קונטמפוראנול", "גאזטה ליטרארה", "ויאצה רומניאסקה" (החיים הרומניים), "ארק (קשת) וכו'. חלק גדול מספריו ותרגומיו מוקדש לספרות הגרמנית. חנקו כתב ביוגרפיה של הינריך היינה (היינריך היינה, מבשר הזמנים החדשים, 1956), וגם ביוגרפיה של הפוליטיקאי ואיש הרוח הרומני מיכאיל קוגלניצ'אנו (1960), כמו כן ערך מחקר על קבלתן של יצירות תומאס מאן במרחב הרומני (Conexiuni cu "Vrăjitorul" - קישורים עם "המכשף"). בשנת 1998 פרסם חנקו גם מחקר על אימאגולוגי בכותרת "„Noi" şi germanii „noştri" ("אנחנו" והגרמנים "שלנו"). חנקו תרגם מכתבי היינריך היינה, תומאס מאן, קלאוס הייטמן ואחרים. ערך בשנת 1984 מבחר של פמפלטים ומאמרים מאת המשורר הרומני יון ויניה.

בשנים 2007-2000 דומיטרו חנקו כיהן כמנהל מתאם של "המרכז לחקר ההיסטוריה של יהדות רומניה" בבוקרשט. כמו כן היה יושב ראש מחלקת המתרגמים באיגוד הסופרים הרומנים.

בשנת 2012 קיבל דומיטרו חנקו, בגיל 90, תעודת הוקרה מיוחדת מאיגוד הסופרים הרומנים, יחד עם סופרים ותיקים אחרים.

ספרים

  • Heinrich Heine, vestitor al timpurilor noi 1956
  • Kogălniceanu 1960
  • Conexiuni cu „ Vrăjitorul" (Thomas Mann în România) 1995 קישורים עם "המכשף" - תומאס מאן ברומניה -

בספר מזכיר חנקו, בין השאר, פרשת הוצאת דיבה מוזרה נגד תומאס מאן בחוגים פרו-נאציים ברומניה (העיתונים "פורונקה ורמי" ו "קורנטול") שטענו כי הרומן "יוסף ואחיו" נגנב על ידי "הסופר היהודי" תומאס מאן מהספר "חלום הפרעונים" מאת מחבר רומני לא ידוע בשם אורל פקורארו. כמו כן מצוינת ההשראה ששאב מאן מן הנוכל הרומני ג'ורג'ה מנולסקו ביצירת דמותו של פליקס קרול. [2]

  • 1996 Evreii din România în războiul de reîntregire a ţării 1916-1919 (יהודי רומניה במלחמה למען איחוד רומניה 1916-1919)
  • Un licăr în beznă .Acţiuni necunoscute ale diplomaţiei româneşti 1997 (ניצוץ באפלה, מעשים לא ידועים של הדיפלומטיה הרומנית )
  • Noi" şi germanii „noştri". 1800-1904 - 1998 ("אנחנו" והגרמנים "שלנו")
  • 2003 Excurs în timp.

Frânturi dintr-o lume care a fost. Eseuri privind cultura germană şi lumea evreiască (טיולים בזמן - קטעים מעולם שהיה. מסות על התרבות הגרמנית והעולם היהודי)

  • 2006 Incursiuni interbelice Meandrele istoriei (פיתולי ההיסטוריה - גיחות אל השנים בין שתי מלחמות העולם)
  • 2009 Martha Bibescu pe care n-o cunoaştem (מרתה ביבסקו שלא הכרנו)
  • 2010 (Schiţe pentru un tablou de epocă (1930-1940) (רישומים לתמונה מן התקופה - 1940-1930)

שני הספרים האחרונים מבוססים על מחקרים שעשה המחבר בארכיונים ברומניה ובגרמניה.

  • 2012 Timpuri şi oameni (זמנים ואנשים)

אנטולוגיות

Ion Vinea, Săgeata şi arabescul 1984 (יון ויניה, החץ והאראבסקה) עם מבוא מאת העורך

  • Mărturii: „Chestiunea evreiască" 1996 (עדויות:"השאלה היהודית",, עם מבוא של העורך

תרגומים

דומיטרו חנקו תרגם מגרמנית לרומנית - כתבים מובחרים (Opere alese) מאת היינריך היינה, הכרכים ב' וד', (1971,1976), Im Schlaraffenland (Ţara huzurului) היינריך מאן (1971), קובץ נובלות "שובו של קזנובה" מאת ארתור שניצלר (1982), Winterspelt מאת אלפרד אנדרש, (1980), "דימוי הרומנים במרחב הלשוני הגרמני" מאת קלאוס הייטמן 1775-1918, מחקר אימאגולוגי, עם מבוא המתרגם, (1995), Pe urmele marelui fluviu, מאת ורנר לוץ (תרגום בשיתוף פעולה עם פרנץ הודיאק, 2002), ו"יומן ברלינאי 1938" מאת מרתה ביבסקו (2001).Mafia din Balcani ספר העיתונאי נורברט מאטס-נידיק - "המאפיה מן הבלקנים" (2005). 2002 Bucureşti -Berna Rapoartele diplomatice 1940-1944 (ברן-בוקרשט - הדו"חות הדיפלומטיים 1944-1940)

קישורים חיצוניים

Adriana Bittel în Selecția Formula AS nr. 948, 2010

Daniel Cristea-Enache Seriile de opere ale clasicilor reprezentau un refugiu din faţa invaziei mediocrităţii interviu cu Dan Grigorescu, 12/9/2003

מאמרים ותרגומים שלו

עם תרגום קטע מזכרונות הדוכס ד'ארקור

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0