דושקו פופוב
.jpg) | |
| דושקו פופוב כפי שצולם בשנת 1941 ביו יורק | |
| לידה |
10 ביולי 1912 טיטל, סרביה |
|---|---|
| פטירה |
10 באוגוסט 1981 (בגיל 69) אופיו-Opio, Alpes-Maritimes, צרפת |
| מדינה |
 סרביה |
| לאום | סרבי |
| שם לידה | דושאן |
| כינוי | דושקו |
| השכלה | דוקטור למשפטים מטעם אוניברסיטת פרייבורג, גרמניה |
| השתייכות |
|
| תקופת הפעילות | 1940–1945 (כ־5 שנים) |
| תפקיד | קצין מודיעין, מפקד של רשת סוכנים כפולים (3 סוכנים) |
| שם קוד |
|
| מבצעים |
|
| עיטורים | קצין מסדר האימפריה הבריטית |
| בת זוג |
|
| מספר צאצאים | 4 |
| תפקידים אזרחיים |
|
| שימש השראה לדמותו של ג'ימס בונד ברומנים של איאן פלמינג | |
דושקו פופוב OBE (באנגלית: Duško Popov; בקירילית סרבית: Душко Попов נולד בשם דושאן פופוב, 10 ביולי 1912 - 10 באוגוסט 1981) היה סוכן כפול משולש (דיווח ל-3 גורמי מודיעין שונים בו זמנית) ממוצא סרבי ששירת במודיעין הבריטי כקצין מודיעין ב-MI6 וגם במודיעין הגרמני הנאצי אבווהר במהלך מלחמת העולם השנייה. הוא העביר מידע שגוי ומוטעה (דיסאינפורמציה) למודיעין הגרמני כחלק מהמערכת ההונאה של ועדת XX הבריטית כשעבד כסוכן של ממשלת יוגוסלביה הגולה (אנ') בלונדון. בעל עיטור קצין מסדר האימפריה הבריטית.
פופוב נולד למשפחה סרבית אמידה והיה עורך דין פעיל בתחילת המלחמה מלחמת העולם השנייה. הוא סלד מאוד מהנאציזם, מאידך בשנת 1940 הסתנן לאבווהר, שירות הביון הצבאי של גרמניה. האבווהר ראה בו נכס יקר ערך בשל קשריו העסקיים בצרפת ובבריטניה. פופוב סיפק לגרמנים מידע מטעה ולא מדויק במשך רוב שנות המלחמה.
ההטעיות שבהן השתתף כללו את מבצע פורטיטיוד, שביקש לשכנע את המתכננים הצבאיים הגרמנים שפלישת בעלות הברית לאירופה תתרחש בקאלה, לא בנורמנדי, ובכך הצבא הגרמני יפנה מאות אלפי חיילים גרמנים לקאלה, דבר שהגדיל את הסבירות שמבצע אוברלורד בנורמנדי יצליח. דושקו לקח חלק גם במבצע בוליבר של המודיעין הגרמני בדרום אמריקה. במסגרת המבצע דושקו פעל בארצות הברית ונהג לנסוע פעמים רבות לברזיל וארגנטינה, למפקדת רשת הריגול הנאצית שישבה בבואנוס איירס שאספה וריכזה מידע עבור המודיעין הגרמני מיבשת אמריקה ודרום אמריקה במיוחד.
מלבד MI6 והאבווהר, הוא גם דיווח לשירות הביון היוגוסלבי, שהעניק לו את שם הקוד דושקו (Duško). המפעילים הגרמנים שלו קראו לו בשם הקוד איוון (Ivan). שם הקוד תלת-אופן (Tricycle) ניתן לו על ידי MI5 וה- MI6 הבריטי מכיוון שהיה ראש רשת של שלושה סוכנים כפולים.[1]
ב-1974 הוא פרסם ספר אוטוביוגרפיה שכותרתו הייתה "מרגל/מרגל נגדי", בה סיפר על מעלליו בזמן מלחמת העולם השנייה. פופוב נחשב לאחד ממקורות ההשראה העיקריים של איאן פלמינג לדמותו של ג'יימס בונד.[2][3] הוא היה נושא למספר ספרי עיון וסרטים דוקומנטריים.
נעורים
דושאן פופוב נולד למשפחה סרבית[4] בטייטל, אוסטריה-הונגריה ב-10 ביולי 1912.[5][6] שמות הוריו מילורד וזורה פופוב.[7] היה לו אח מבוגר ממנו בשם איבן ("איבו") (שהפך גם לסוכן, בשם הקוד Dreadnought)[8] ואח צעיר בשם ולאדן.[9] המשפחה הייתה משפחה עשירה ביותר אודות לסבו של פופוב מצד אביו, בשם עומר. הסבא היה בנקאי ותעשיין עשיר שהקים מספר מפעלים, מכרות ועסקים קמעונאיים.[6] המשפחה הגיעה מהכפר קרלובו (נובו מילושבו (אנ')). תעודות משנת 1773 מתארות את המשפחה, כמשפחה האמידה ביותר בכפר.[10] אביו של פופוב הרחיב את האינטרסים העסקיים של המשפחה גם לעסקי נדל"ן.[6] כשפופוב היה תינוק, המשפחה עזבה את טיטל ועברה לצמיתות למעון הקיץ שלה בדוברובניק, שהיה ביתם במשך רוב השנה.[11] הייתה למשפחה גם אחוזה בבלגרד, בה התגוררה המשפחה במשך חודשי החורף.[6]
ילדותו של פופוב הייתה בתקופה בה התקיימה סדרה של שינויים פוליטיים בבלקן. לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, בנובמבר 1918 התפרקה אוסטריה-הונגריה למספר מדינות קטנות יותר, ונכסיה הבלקניים שולבו בממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים (ששמה הוסב לממלכת יוגוסלביה ב-1929). המדינה החדשה שהוקמה, בהנהגת הסרבים, הייתה נגועה בקרבות פנים פוליטיים בין הקבוצות האתניות השונות המרכיבות אותה, במיוחד בין סרבים וקרואטים, אך גם בין הונגרים וגרמנים. פופוב הצעיר ומשפחתו נהנו מאורח חיים מפואר והיו רחוקים מהסערה הפוליטית במדינה. הם התהדרו באוסף לא מבוטל של וילות, יאכטות ומשרתים.[12] דושקו ואחיו בילו את רוב שנות ההתבגרות שלהם לאורך החוף האדריאטי, והיו ספורטאים ואנשי חברה ובילויים מושבעים.[6]
אביו של פופוב פינק את בניו, הוא בנה וילה רחבת ידיים ליד הים לשימושם הבלעדי, בה הם יכלו לארח את חבריהם ולחגוג במסיבות. הוא גם התעקש שהם יקבלו חינוך איכותי. מלבד שפת האם שלו הסרבית, פופוב שלט גם בשפות איטלקית, גרמנית, אנגלית וצרפתית כבר בשנות העשרה שלו.[11] בין הגילאים 12 עד 16, הוא למד בבית ספר תיכון בפאריס.
בשנת 1929, אביו של פופוב רשם אותו ללמודים בבית אוול קאסל, שהיה מכינה קדם אקדמית יוקרתית במחוז סארי שבדרום מזרח אנגליה. תקופת הלימודים של פופוב בבית הספר הייתה קצרה. לאחר ארבעה חודשים בלבד הוא גורש בעקבות קטטה עם מורה.[11][13] הוא סבל מהמורה מהצלפות במקל (אנ') בידיו לאחר שנתפס מעשן סיגריות. הצלפות נוספות נפסקו לו לאחר שפופוב חרג מהמשמעת במסגרת החינוכית בבית הספר. כדי להתחמק מעונשים גופניים נוספים, פופוב תפס את מקל המורה ושבר אותו לשניים לפני חבריו לכיתה. בעקבות אירועים אלה בבית הספר האנגלי אביו של פופוב רשם אותו לאחד מבתי הספר התיכוניים היוקרתיים שבוורסאי, בית הספר Lycée Hoche (אנ'), הסמוך לפריז, שבו פופוב למד כשנתיים.[11]
אקטיביזם סטודנטיאלי
בגיל 18, פופוב נרשם לאוניברסיטת בלגרד, ללימוד לתואר בוגר אוניברסיטה במשפטים. בשנת 1934, פופוב נרשם לאוניברסיטת פרייבורג, שבגרמניה, מתוך כוונה להשלים את תואר הדוקטורט במשפטים. באותן שנים גרמניה הנאצית הייתה כבר תחת שלטונם של אדולף היטלר והמפלגה הנאצית, מאידך באותה תקופה, פופוב לא התייחס לפוליטיקה. הוא בחר בפרייבורג מכיוון שהיא הייתה קרובה יחסית לארץ הולדתו והוא היה להוט לשפר את כישוריו בשפה הגרמנית. באותה תקופה בגרמניה התקיימו כבר אירועי שריפת ספרים המונית, מחנות הריכוז הראשונים הוקמו והחלה רדיפה שיטתית של היהודים.[14]
פופוב החל את לימודיו באוניברסיטת פרייבורג בסתיו 1935, ובחודשים שלאחר מכן, החל לגלות עניין רב יותר בפוליטיקה והביע את דעותיו הפוליטיות בצורה נמרצת.[15] באותו זמן, הוא התיידד עם סטודנט גרמני שנולד בהמבורג, ג'וני יבזן (אנ') (עם השנים הפך ג'וני לסוכן כפול בריטי ששם הקוד שלו היה אמן/שחקן ARTIST), בנו של אייל ספנות גרמני. השניים התקרבו, בעיקר בשל אורח חייהם הדומה והעניין המשותף ברכבי ספורט.[16] בשנים 1936–1937 החל פופוב להשתתף בוויכוחים במועדון Ausländer, שהתקיימו בו בערבי שישי ושני. הוא התאכזב מכך שנראה כי סטודנטים זרים רבים מושפעים מהטיעונים הפרו-נאציים. פופוב גילה שהמתווכחים הגרמנים היו חברי המפלגה הנאצית שבחרו את נושאי הוויכוח מראש על מנת לעלות בהם את המסרים של המפלגה הנאצית. הוא שכנע את יבזן, שהיה אז נשיא המועדון, להודיע לו מראש על נושאי הדיון והעביר מידע זה למתדיינים הבריטים והאמריקאים. פופוב עצמו נשא שני נאומים במועדון, וטען בעד דמוקרטיה.[17] הוא גם כתב כמה מאמרים ליומון בלגרד Politika, בו הוא לעג לנאצים. "דושקו תיעב את הנאציזם", כותב הביוגרף לארי לופטיס, "וכיוון שהוא לא היה גרמני, הוא האמין שהוא לא חייב אמונים להיטלר או למדינה".[15]
בקיץ 1937 פופוב השלים את הדרישות האקדמיות וקבל את הדוקטורט שלו מטעם אוניברסיטת פרייבורג. עם קבלת התואר פופוב החליט לחגוג את האירוע במסע לפריז. לפני שהספיק לעזוב, הוא נעצר על ידי הגסטפו, שהאשים אותו בקומוניזם. סוכנים סמויים עקבו אחר תנועותיו ומכריו נחקרו. פופוב נכלא בכלא פרייבורג ללא הליכים רשמיים.[18] כאשר נודע ליבזן על מעצרו של חברו, הוא התקשר לאביו של פופוב והודיע לו על מה שהתרחש. אביו של פופוב יצר קשר עם ראש ממשלת יוגוסלביה מילאן סטוג'דינוביץ' (אנ'), שהעלה את הנושא לפני הרמן גרינג, ולאחר שמונה ימים במעצר, פופוב שוחרר. הוא נצטווה לעזוב את גרמניה תוך 24 שעות, לאחר שאסף את חפציו, נסע לשווייץ.[19] בבזל יבזן חיכה לו על רציף תחנת הרכבת. יבזן הודיע לפופוב על התפקיד שמילא להבטחת שחרורו. פופוב הביע תודה ואמר ליבזן שאם אי פעם הוא יזדקק לסיוע כלשהו הוא רק צריך לבקש.[20]
מלחמת העולם השנייה
חניכה
עם שובו לדוברובניק בסתיו 1937, החל פופוב לעסוק בעריכת דין.[21] בפברואר 1940, הוא קיבל הודעה מיבזן חברו, שהוא מבקש לפגוש אותו בדחיפות במלון בבלגרד. בפגישה פופוב היה המום לגלות את יבזן ממוטט עצבים, מעשן בשרשרת ושותה באופן מוגזם. יבזן אמר לפופוב שהוא הצטרף לעסקי הספנות של משפחתו לאחר שסיים את לימודיו בפרייבורג והסביר לפופוב, שהוא צריך רישיון שייט יוגוסלבי כדי להוציא את הספינה שלו מהמצור הימי של בעלות הברית על נמל טריאסטה, איטליה. פופוב הסכים לעזור ליבזן ואז יבזן נסע לברלין כדי לאסוף את התיעוד הנדרש.[22] שבועיים לאחר מכן, חזר יבזן לבלגרד, והודיע לפופוב כי הצטרף לאבווהר, שירות הביון הצבאי הגרמני, בתפקיד חוקר כדי להימנע מגיוס לוורמאכט. בהמשך יבזן גייס את פופוב לסוכנות המודיעין הנאצית.
יכולתו של יבזן לנסוע ברחבי אירופה בנסיעות עסקים לא הופרעה על ידי הנאצים במהלך המלחמה, כל עוד הוא הגיש דוחות המפרטים ואת המידע שהשיג מאנשי הקשר העסקיים שלו.[23] יבזן אמר ששירות צבאי אינו אופציה מבחינתו מכיוון שהוא סבל מדליות ברגליים.[24] הידיעה הפתיעה את פופוב, שכן חברו הביע בעבר דעות אנטי-נאציות.[23]
עם המידע אודות יבזן, פופוב ניגש לשגרירות הבריטית בבלגרד. מהשגרירות שלחו אותו לקלמנט הופ, "קצין ביקורת דרכונים" איש ה-MI6, שישב בשגרירות הבריטית ביוגוסלביה בתפקיד ראש שלוחת המודיעין הבריטי ביוגוסלביה. בעקבות המידע אודות יבזן, הופ גייס את פופוב כסוכן כפול ונתן לו את שם הקוד סקוט - Scoot (מאוחר יותר הופ היה המפעיל של פופוב כשהיה כבר סוכן ה- MI6 בשם הקוד תלת אופן - Tricycle), וייעץ לו לשתף פעולה עם יבזן כי גם הוא היה סוכן כפול בריטי.[25] לאחר שפופוב התקבל לשירות המודיעין הבריטי הוא הפך לסוכן כפול ועבר ללונדון. פעילותו העסקית הבינלאומית בעסקי יבוא-יצוא סיפקה כיסוי לביקורים שלו בפורטוגל הנייטרלית. במהלך המלחמה בירת פורטוגל, ליסבון, הייתה מקושרת לבריטניה על ידי שירות אוויר אזרחי שבועי, במשך רוב ימי המלחמה. פופוב השתמש בכיסוי שלו כ"איש עסקים" כדי להפגש מעת לעת גם עם המפעיל שלו באבווהר פון קארסטופ - Fon Karstof שישב בפורטוגל. פופוב סיפק לגרמנים "מידע מבוקר ומאושר" שקבל מה-MI6 כגון אינפורמציה אודות 3 לורדים האוהדים את הנאצים ובנוסף אינפורמציה אודות המפציצים הברטים הכבדים מסוג בופייטר, במטרה לשמר באמצעות המידע הזה את אמונם גם מבלי שהיו מודעים לקשריו עם ה-MI6.[26][27] על שירותו הוא קיבל מהגרמנים שכר מעבר לצפיותיו. המשימות שניתנו לו על ידי הגרמנים היו בעלות ערך רב לבריטים להערכת תוכניות האויב.[27]
משימת ההונאה הכי חשובה של פופוב הייתה לשכנע את הגרמנים שהנחיתות ביום ה-D של בנות הברית יהיו בקאלה ולא בנורמנדי. הוא הצליח במשימה ודווח ל-MI6 שהגרמנים האמינו להונאה הבריטית. [28]
פרל הארבור
בשנת 1941 פופוב נסע מספר פעמים לפורטוגל, במהלך משימותיו. הוא שהה באסטוריל (אנ'), במלון פאלאסיו-Hotel Palácio Estoril (מלון 5 כוכבים במרחק 20 דקות ממרכז ליסבון שהוקם בשנת 1930. [29]) בינואר ובמרץ 1941, ואז שוב בין 29 ביוני ל-10 באוגוסט 1941.[26] במהלך שהותו, הוא פגש במקום את איאן פלמינג, שעבד באותה עת עבור הצי המלכותי הבריטי. שניהם חלקו משימה בקזינו אסטוריל, וההערכה היא שפופוב שימש השראה לפלמינג לכתיבת דמותו של ג'יימס בונד ברומנים שלו.[26]
לאחר שהותו האחרונה זו בפורטוגל, הוא נשלח לארצות הברית על ידי האבווהר כדי להקים רשת ריגול גרמנית חדשה במסגרת מבצע בשם "מידה - Mida". [30] הוא קיבל 40,000 דולרים ורשימה של יעדי מודיעין, שעניינו את גרמניה הנאצית בזמן מלחמת העולם השנייה. מבין שלושת עמודי המיקרופילם המודפסים של רשימת היעדים, היה עמוד שלם שהוקדש לשאלות מפורטות ביותר על הגנת ארצות הברית בפרל הארבור באי אואהו שבהוואי.[26] פופוב יצר קשר עם ה-FBI והסביר לנציגיו מהם פרטי המידע שהוא התבקש לאסוף.
במהלך ראיון טלוויזיוני, דושקו פופוב סיפר שהוא הודיע ל- FBI ב-12 באוגוסט 1941 על המתקפה הקרבה על פרל הארבור. אבל ראש ה-FBI ג'יי אדגר הובר לא דיווח על עובדה זו לממונים עליו[31] או שהם, מסיבות משלהם, לא נקטו פעולה.
הובר לא נתן אמון בפופוב כי הוא היה סוכן כפול אף על פי ש-MI6 הודיע ל-FBI בניו יורק שפופוב יגיע אליהם. פופוב עצמו אמר שהובר היה די חשדן ולא בטח בו ואף איים שיעצור אותו על פי חוק מאן (אנ') אם הוא לא יעזוב את ארצות הברית מיד.
מבצע פורטיטיוד
ערך מורחב – מבצע פורטיטיוד
בשנת 1944, פופוב הפך לחלק מרכזי במבצע ההונאה בשם הקוד Fortitude. בזמן המבצע הוא שהה בפורטוגל.[26] כאשר יבזן חברו נעצר על ידי הגסטפו בליסבון, הבריטים חששו שגם פופוב יפגע והפסיקו למסור לו מידע קריטי שיעביר אותו לגרמנים. מאוחר יותר התברר שהאבווהר עדיין ראה בפופוב נכס חשוב והוא שולב שוב במשימות הבריטיות במבצע. לתפיסתו של יבזן בידי הנאצים הייתה השפעה רגשית עמוקה על פופוב. יבזן לא אותר אחרי המלחמה וב-1950 הוכרז כמת.
חיים מאוחרים
בשנת 1972 פרסם ג'ון ססיל מאסטרמן (אנ') את הספר "מערכת הצלב הכפול במלחמת 1939 עד 1945, תיאור של הונאה צבאית בריטית בזמן המלחמה". לפני פרסום הספר, לפופוב לא הייתה כל כוונה לחשוף את פעילותו בזמן מלחמת העולם השנייה, מתוך אמונה שה-MI6 לא יאפשר זאת. ספרו של מאסטרמן שכנע את פופוב שהגיע הזמן לפרסם את מעלליו ברבים. ב-1974 פרסם פופוב אוטוביוגרפיה שכותרתה " מרגל/מרגל נגדי ".[32] אשתו וילדיו של פופוב לא היו מודעים לעברו עד פרסום הספר.[33]
פופוב שבמשך שנים עישן בשרשרת ושתה הרבה פגע בבריאותו. הוא מת בגיל 69, באופיו-Opio, Alpes-Maritimes שבצרפת ב-10 באוגוסט 1981.[34] משפחתו אמרה שמותו הגיע לאחר מחלה ממושכת. [35] הקדים אותו אחיו איבו, שמת ב-1980.[34] זמן קצר לאחר מותו של פופוב, החל MI6 להסיר את הסיווג הביטחוני ממסמכים הנוגעים לאיסוף מודיעין ודיסאינפורמציה של בעלות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה ובכך אומתו רבות מטענותיו של פופוב בספרו.[33]
ראו גם
לקריאה נוספת
- מרגל/מרגל נגדי - spy\counter-spy האוטוביוגרפיה של דושקו פופוב, בארכיון האינטרנטי
- בן מקנטייר, בגידה כפולה סיפורם האמיתי של מרגלי הפלישה לנורמנדי, הוצאת עם עובד
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של דושקו פופוב (בצרפתית)- הפרופיל של דושקו פופוב בסוכנות המודיעין היגוסלבית VOA (בסלובנית)
The Story of the Real Life James Bond, סרטון בערוץ "Alux.com", באתר יוטיוב (אורך: 11:13)- Duško Popov - The man James Bond was based on, סרטון בערוץ "Против Глобал", באתר יוטיוב (אורך: 51:17) (באנגלית)
- BBC Timewatch - The Spies that Fooled Hitler (World War II), סרטון בערוץ "History Files", באתר יוטיוב (אורך: 45:54)
- הארכיון הלאומי הבריטי (באנגלית)
- Works by or about Duško Popov (באנגלית)
- The World War II Triple Agent Who Inspired James Bond, HistoryCollection.com, 5 באוגוסט 2018
- דושקו פופוב: הסוכן המשולש, ג'יימס בונד האמיתי, שהזהיר את ארה"ב על פרל הארבור באתר ussyms
ביבליוגרפיה כללית
- Jorgensen, Christer (2004). Hitler's Espionage Machine. Guilford, Connecticut: Globe Pequot. מסת"ב 978-1-59228-326-2.
- Levine, Joshua (2011). Operation Fortitude. Lanham, Maryland: Rowman & Littlefield. מסת"ב 978-0-7627-7735-8.
- Loftis, Larry (2016). Into the Lion's Mouth: The True Story of Duško Popov. New York: Penguin. מסת"ב 978-0-425-28181-9.
- Macintyre, Ben (2012). Double-Cross. New York: Broadway Books. מסת"ב 978-0-307-88877-8.
- Miller, Russell (2004). Codename Tricycle. London: Random House. מסת"ב 978-1-84413-088-7.
הערות שוליים
- ^ Koster, John (2012). Operation Snow: How a Soviet Mole in FDR's White House Triggered Pearl Harbor. Regnery. ISBN 9781596983298.
- ^ "From the archive: the real James Bond, 1973". the Guardian (באנגלית). 2020-03-22. נבדק ב-2021-05-29.
- ^ Desowitz, Bill. "The life of Serbian spy Dusko Popov, the real 007". USA TODAY (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2021-05-29.
- ^ Jorgensen 2004, p. 77.
- ^ Miller 2004, p. 2.
- ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 6.4 Loftis 2016, p. 3.
- ^ Loftis 2016, p. 90.
- ^ Stealing the Enemy Blind www.larryloftis.com, accessed 7 October 2021
- ^ Loftis 2016, pp. 3–4.
- ^ Корени Џејмс Бонда у Карлову [The roots of James Bond in Karlovo] (PDF). Прилози за монографију Новог Милошева (Contributions to the monograph of Novo Miloševo) (בסרבית). Novo Miloševo. 4: 98–101. 2007.
- ^ 11.0 11.1 11.2 11.3 Miller 2004, p. 14.
- ^ Miller 2004, p. 13.
- ^ Loftis 2016, p. 4.
- ^ Miller 2004, p. 15.
- ^ 15.0 15.1 Loftis 2016, p. 9.
- ^ Macintyre 2012, p. 7.
- ^ Miller 2004, pp. 16–17.
- ^ Loftis 2016, pp. 9–12.
- ^ Miller 2004, pp. 17–18.
- ^ Miller 2004, p. 19.
- ^ Loftis 2016, p. 12.
- ^ Miller 2004, p. 20.
- ^ 23.0 23.1 Miller 2004, p. 21.
- ^ Macintyre 2012, p. 10.
- ^ Nigel West, 'Popov, Dusan (1912–1981)', Oxford Dictionary of National Biography, Oxford University Press, 2004; online edn, May 2008
- ^ 26.0 26.1 26.2 26.3 26.4 Duško Popov - The man James Bond was based on, נבדק ב-2022-05-11
- ^ 27.0 27.1 Michael Howard; Michael Eliot Howard (1995). Strategic Deception in the Second World War. Norton. pp. 16–. ISBN 978-0-393-31293-5.
- ^ Christopher Andrew (2012). The Defence of the Realm: The Authorized History of MI5. Penguin Books Limited. ISBN 978-0-7181-9744-5.
- ^ Palacio Estoril, www.palacioestorilhotel.com
- ^ nationalarchives.gov.uk – Dusko Popov – Record Summary
- ^ Jeffreys-Jones, Rhodri (2007). FBI: A History, p.110. Yale University Press. מסת"ב 0-300-11914-3.
- ^ Miller 2004, p. 252.
- ^ 33.0 33.1 Levine 2011, p. 252.
- ^ 34.0 34.1 Miller 2004, p. 255.
- ^ "World War II Spy Popov Dies; May Have Been Model for Bond". Chicago Tribune. 24 באוגוסט 1981. אורכב מ-המקור ב-27 בדצמבר 2016. נבדק ב-27 בדצמבר 2016.
{{cite news}}: (עזרה)
