דז'ה וו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דֶּזָ'ה-ווּצרפתית: Déjà-vu, בתרגום לעברית: "כבר נִרְאָה") היא תופעה שבה אדם מרגיש כאילו התנסה כבר בעבר במצב המתקיים בהווה. הדז'ה וו היא חוויה רגעית ובלתי צפויה, ועל אף שזוהי חוויה נפוצה, הידע עליה מועט יחסית. המונח דז'ה וו נטבע על ידי החוקר הצרפתי אמיל בוליק, בספרו L'Avenir des Sciences Psychiques, כאשר היה סטודנט במרכז הצרפתי של אוניברסיטת שיקגו.

שמה המדעי של תופעת הדז'ה וו הוא פרומנזיהלטינית: "לפני הזיכרון"). תופעה זאת נפוצה יותר אצל אנשים צעירים, אצל חולי סכיזופרניה ואצל אנשים הסובלים מאפילפסיה (מחלת הנפילה)[1][2][3]. תופעות דומות במקצת מכונות ז'מה וו ופרסק וו. אדם החווה זָ'מֵה ווּ (צרפתית Jamais vu - "לא נראה מעולם") חש כאילו הוא נתקל לראשונה במילה, מקום או אדם שלמעשה מוכרים לו היטב. אדם החווה פּרֶסק ווּ (צרפתית Presque vu - "כמעט ונראה") חש כאילו הוא נמצא ממש על סיפה של הבנה גדולה ומעמיקה, אך היא חומקת מתודעתו.

מקור הדז'ה וו

רוב החוקרים משערים שהגורם לתופעת הדז'ה וו הוא כשל מוחי הממוקד באונה הרקתית הגורם לחוויה המתרחשת (וכתוצאה מכך גם נתפסת) בהווה להתפרש בתודעה כזיכרון מן העבר.

השערה אחת היא שהמוח שלנו מעביר את החוויה ישירות לזיכרון לטווח-ארוך וכתוצאה מכך נוצרת כפילות של מידע המלווה בהרגשה המוזרה. השערה אחרת היא שהתופעה נגרמת כתוצאה מ"שבר בזיכרון" של הדקות האחרונות שפרט אחד בו תואם את החוויה הנוכחית והדז'ה וו הוא בעצם ניסיון של המוח להשלים את הזיכרון החסר הזה בחוויה מן ההווה.

שכיחות

תופעת הדז'ה וו שכיחה מאוד בקרב האוכלוסייה ומחקרים מראים כי יותר משני שלישים מהאוכלוסייה חוו אותה לפחות פעם אחת בחייהם. לתופעה הוצעו הסברים אפשריים רבים בתקופות שונות, וניתן היה לראות כי כולם מתבססים על אותו עיקרון בו הגדירו את התופעה כתחושת מוכרות עם סיטואציה חדשה.

ההסבר המקובל כיום ניתן על ידי נאפה בשנת 1985, לפיו: "דז'ה וו זוהי חוויה סובייקטיבית הכוללת התרשמות ממוכרות לא נכונה בזמן ההווה, כאשר אין שום קשר לעבר". נאפה ממשיך ומסביר כי הסיטואציה אותה חווה האדם חדשה לגמרי, אך הסצנה נתפסת כמוכרת ומלווה בהרגשה חזקה של מוכרות. אפילו ההסבר שניתן על ידי ג'יימס בשנת 1890 מראה כי התבססו על אותו עיקרון לפיו: "זוהי חוויה מוזרה שנראה כי כל אחד חווה אותה, ההרגשה שסיטואציה בהווה נחוותה כבר בעבר, כשאנו אומרים את אותם הדברים, נמצאים בדיוק באותו מקום, ומדברים עם אותם אנשים".

הפער בין החוויה להסברים השונים שניתנו לה מעלה את השאלה האם הדז'ה וו הוא זיכרון שווא או שמא האדם אכן מכיר את הסיטואציה. אם אכן מדובר בזיכרון שווא, כיצד הוא נוצר? תופעת הדז'ה וו מתרחשת בדרך-כלל מספר שניות, ומלווה בהרגשה כי האדם יודע מה הולך לקרות או כי כבר חווה סיטואציה זו בעבר.

ממצאים מראים כי תופעת הדז'ה וו נמצאה במתאם חיובי עם משתנים שונים כמו חינוך, מעמד סוציו אקונומי, השכלה וכישורי עיסוק. הסיטואציות בהן שכיחה התופעה הן בדרך כלל בערב, בזמן האזנה למשהו, בחברת אנשים, במצבי עייפות ולחץ ואף תחת סמי הזיה (Sno & Linsezn, 1990), לא נמצא שום קשר בין מגדר לבין חוויית הדז'ה וו (Alan S.Brown, 2003).

בשנת 1900 נערך מחקר על ידי קוהר ונמצא כי 14% מהמשתתפים במחקר חוו את תופעת הדז'ה וו לפחות פעם או פעמיים בחיים, 19% חוו שלוש עד ארבע פעמים, 23% חוו חמש עד שמונה פעמים ו-44% חוו דז'ה וו תשע פעמים ויותר. מאותו מחקר הוסק כי שני שלישים מהאוכלוסייה חוו לפחות פעם אחת את תופעת הדז'ה וו בחייהם, ונמצא כי 98% מהאנשים שהעידו על כך שחוו דז'ה וו עברו את החוויה יותר מפעם אחת.

מחקר שנערך על ידי שמפאן ומאנש בשנת 1951 הראה כי בגיל ההתבגרות חלה עלייה ניכרת בשכיחות התופעה, והחל ממנו השכיחות הולכת ופוחתת עם הגיל, כאשר בסביבות גיל שבעים התופעה מופיעה במקרים נדירים אם בכלל.

ישנה עלייה בשכיחות התופעה בקרב אנשים שמטיילים לעומת כאלה שלא מטיילים. שוני זה נובע כנראה מהעובדה שאנשים שמטיילים מתנסים ביותר סיטואציות ויותר חוויות לעומת כאלה שלא. כמו כן נמצא קשר חיובי בין זכירת חלומות לבין שכיחות התופעה (CF.Bladwin 1889).

הסברים לתופעה

דז'ה וו כתופעה פסיכולוגית-פסיכיאטרית

חוקרים רבים תיארו את תופעת הדז'ה וו כתופעה פתולוגית, שנפלה תחת ההגדרה כמחלה פסיכיאטרית והפרעות במערכת העצבים. דבר זה נבע מהמחקרים על חולי אפילפסיה של האונה הרקתית, שאצלם תופעת הדז'ה וו שכיחה במיוחד, מכיוון שהחלק האחראי על הכרות עם סיטואציות ותחושות מוכרות (האונה הטמפורלית) נפגע אצלם.

Hughlings-Jackson טען כי אם הדז'ה וו הוא אכן סימפטום הנובע מאפילפסיה של האונה הרקתית שבדרך כלל מלווה בחלומות בהקיץ, הזיות שמיעתיות וויזואליות ואף תחושות ניתוק מהגוף, ניתן להגדירו כמחלה פסיכיאטרית או כהפרעה של מערכת העצבים.

לדז'ה וו ניתנו הרבה הגדרות פסיכיאטריות שכולן אבחנו כי הדז'ה וו מתרחש בצורה בולטת במחלות פסיכיאטריות שכוללות חרדה, דיכאון, הפרעות ניתוק וסכיזופרניה.

ג'וזף ספאט הציג במאמרו הסבר ביולוגי לתופעת הדז'ה וו, אשר קשור בתפקוד ה-parahippocampal (חלק במוח העוטף את ההיפוקמפוס והוא חלק מהקורטקס המוחי). הוא טוען כי תופעת הדז'ה וו נובעת מפעולה שגויה של קשרים בין שני מבנים במוח הקשורים בתחושות מוכרות ושימור זיכרונות אשר מעורבים בצורה ישירה בתפיסתה של הסביבה הכוללת מערכים ויזואליים, וכתוצאה מאותן פעולות שגויות אנו חשים את אותו רגע מוכרות. בנוסף, טוען ספאט כי בחוויית הדז'ה וו אותן פעולות בין שני אזורים אלו נשארות מבודדות, ומכאן ניתן להסיק כי חוויית הדז'ה וו משקפת מערכת זיהוי זיכרון שאחראית על תחושות מוכרות (parahippocampal) לא גמישה.

הסבריו של בראון

אלן ס. בראון הציג במאמרו שלוש תאוריות שונות לגבי היווצרות הדז'ה וו שכיום מוכרות כהסברים מקובלים בקרב חוקרים רבים. בראון טען כי אלו ההסברים המבטיחים ביותר באשר להיווצרות תופעת הדז'ה וו:

  • תפקוד לקוי ביולוגי: תופעת הדז'ה וו מתרחשת עקב תפקוד לקוי מינימלי בנתיבים נוירונליים שמעורבים בהעברת מידע תפישתי למקומות העיבוד הגבוהים במוח. החומרים הנוירוכימיים אשר עוברים באותם הנתיבים הנוירונליים חווים שינוי קל במהירותם. בעוד שבאופן שגרתי המוח משלב מידע שמתקבל מנתיבים שונים לכדי חוויה אחת, בעת האיחור של החומר, המוח תופס את אותו מידע שמגיע מאותו נתיב כעצמאי ונפרד ויוצר את אותה החוויה שוב, מה שגורם לאותה תחושת מוכרות ולחוויית הדז'ה וו.
  • תיאורית ה-"תפישה חצויה": הסבר זה מציע כי הדז'ה וו יכול להיות תוצאה של התחלקות סובייקטיבית של חוויית תפיסה. אחד ההסברים לתאוריה זו הוא שחוויית תפיסה שמעובדת באופן מלא מתאימה באופן המינימלי ביותר להתרשמות שחלה רגע לפני אותה החוויה יכולה להתבטא באותה תחושת מוכרות חזקה. הסבר זה הוא אחד ההסברים היותר מקובלים בקרב חוקרים שונים ונסקר ברוב המאמרים על דז'ה וו.
  • התאוריה השלישית: הדז'ה וו יכול להיגרם כאשר תהליך העיבוד הראשוני של סצנה נעשה באופן חיצוני בלבד ומיד לאחר מכן נעשה עיבוד מלא של הסיטואציה, מה שגורם לכפילות מידע שמביאה לתחושת מוכרות.

הכרות מוחלטת מבלי זכירה ברורה

"הכרות מוחלטת מבלי זכירה ברורה" זהו עוד אחד מהמודלים אותם מציג בראון במאמרו. הסבר זה לא טוען באופן חד משמעי כי דז'ה וו זה תחושת מוכרות מוטעית אלא אומר כי יש בה מן האמת. על פי הסבר זה בו תופעת הדז'ה וו נגרמת כתוצאה מתאימות חוויה בהווה לחלק מחוויה שנחוותה בעבר, כאשר אל החוויה שנחוותה בעבר לא הופנה קשב מלא אך היא נשמרה בזיכרון. מכאן כי תחושת המוכרות שהורגשה על ידי הפרט אכן אמיתית ועלתה במרומז לסיטואציה החדשה, הסבר שסותר תאוריות שונות לגבי הדז'ה וו שטוענים כי זוהי תחושת מוכרות שגויה.

מטיעון זה ניתן להסיק כי אצל מבוגרים השכיחות של תופעת הדז'ה וו תעלה עקב העובדה שחוו יותר ניסיון והרבה יותר סיטואציות בחייהם לעומת צעירים יותר, מה שסותר את העובדות שהוסקו ממחקריהם של Chapman & Mensh בשנת 1951 שערכו מחקרים לגבי שכיחות התופעה אצל מבוגרים וגילו נסיגה משמעותית בשכיחות התופעה.

אבחנה פשוטה ורפואית מפי ד"ר קורל אלקיים: התופעה מוכרת, מתרחשת אצל כל אדם לפחות פעם בחייו בדרך כלל במצב עייפות, בלילה או בשעות הבוקר המוקדמות, מחוסר שעות שינה מספקות או תזונה לקויה הגורמת לתשישות הגוף ותפקוד לקוי נוירולוגית. כאשר נוצר הבדל מזערי בטווח זמן מסירת האותות למוח מהעיניים, עין אחת שולחת את המסרים המתקבלים ואת המידע למוח בזמן קצר מהעין השנייה, והקליטה "המאוחרת" גורמת לתחושה שהמצב התרחש בעבר באותו האופן.

"דז'ה וו" יכול להתרחש לרגע ארוך, קצר, וכן, להתמשך לכמה פעימות קצרות שנותנות תחושה של חיזיון מהעבר, ועל כך ניתנה לתופעה שמה בצרפתית: דז'ה - חיזיון וו - מהעבר.

לקריאה נוספת

  • Alan S.Brown, A Review of the Déjà vu Experience, Southern Methodist University, Psychological culletin 2003, Vol.129 No.3 ,394-413.
  • Alan S.Brown, The Déjà vu Illusion, Southern Methodist Universiry, American psychological society 2004, Volume 13-number 6.
  • Charlotte Warren – Gash and Adam Zeman, Déjà vu, Department of Clinical Neurosciences, Practical Neurology, 2003 3, 106-109.
  • Josef Spatt, M.D., Déjà vu : possible Parahippocampal mechanisms, J Neuropsychiatry clin neurosic 14:1 ,winter 2002.
  • Nicholas V.Findler, A Model – Based Theory for Déjà vu and Related Psychological Phenomena, Arizona State University, Computers in human Behavior, Vol.14, No.2, pp.287-301 ,1998

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0