דייוויד פראגות'
 | |
| פראגות' בדרגת אדמירל משנה מדרג גבוה בשנת 1863. | |
| לידה |
5 ביולי 1801 קמפבל, טנסי, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
14 באוגוסט 1870 (בגיל 69) קיטרי, מיין, ארצות הברית |
| מקום קבורה | בית העלמין וודלאוון, הברונקס, ניו יורק |
| השתייכות | |
| תקופת הפעילות | 1810–1870 (כ־60 שנה) |
| דרגה | אדמירל |
| פעולות ומבצעים | |
| |
דֵּיְיווִיד גְּלָאזְגוֹ פַרָאגוּת' (באנגלית: David Glasgow Farragut; 5 ביולי 1801 – 14 באוגוסט 1870) היה איש צבא אמריקאי בדרגת אדמירל, ממפקדיו הראשיים של הצי האמריקאי (הזרוע הימית של צבא האיחוד) במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית. פראגות' החל בקריירה צבאית במהלך מלחמת 1812 על אף גילו הצעיר ובהמשך היה מעורב בזירה הימית של מלחמת ארצות הברית–מקסיקו. פראגות' זכור בתור אחד האישים החשובים במלחמה בין תושבי הדרום שתמכו באיחוד והתנגדו לקונפדרציית המדינות של אמריקה. פראגות' פיקד על חלק נרחב מהמצור הימי שהוטל על הקונפדרציה באוקיינוס האטלנטי והוא כמו כן גם יזם ופיקד על מספר קרבות ימיים נגד ערי נמל של הקונפדרציה. החשוב במבצעים אלו הייתה ההתקפה והכיבוש של העיר ניו אורלינס במדינת לואיזיאנה, שישבה על הדלתא של נהר המיסיסיפי.
ביוגרפיה
קריירה מוקדמת
ג'יימס גלאזגו פראגות' (כפי שנודע בשמו בשנות צעירותו) נולד בשנת 1801 בקמפבל (כיום קרויה על שמו) במדינת טנסי, ארצות הברית. אביו של פראגות', חורחה גלאזגו פראגות' (אנ'), היה מפקד ספינת סוחר ספרדי, יליד מנורקה, ששירת בצבא האמריקאי במהלך מלחמת העצמאות של ארצות הברית ומלחמת 1812. בהיותו צעיר, נשלח פראגות' ממקום הולדתו במדינת טנסי לגור אצל קפטן דייוויד פורטר בוירג'יניה כדי ללמוד מסחר ימי. בשנת 1812 הוא שינה את שמו הפרטי המקורי, "ג'יימס", ל"דייוויד" לכבוד אביו המאמץ. "אימוץ" זה הפך את דייוויד פראגות' לאחיו החורג של אדמירל מפורסם אחר ממלחמת האזרחים, דייוויד דיקסון פורטר, בנו של דייוויד פורטר. פראגות' החל את הקריירה המקצועית שלו בגיל 9 בלבד כאשר הוא הצטרף לחיל הים האמריקאי בדצמבר 1810. הוא התגייס כמלח בספינת סוחרים; הוא היה מעורב בניהולה של אונייה קלה במהלך מלחמת 1812 כשהיה בן 12 בלבד.
בהיותו נער הועלה לדרגת קצונה והיה למפקד של מספר ספינות שהיוו שלל ימי של הצי האמריקאי (רוב ספינות השלל הימי של הצי האמריקאי הגיעו במלחמה הבלתי רשמית בין ארצות הברית לצרפת, המלחמה הברברית הראשונה ומלחמת 1812 עם בריטניה), חקר את איי גלאפגוס ושרד מאבק ממושך עם הצי המלכותי הבריטי בו אבדה ספינתו והוא נלקח בשבי הבריטי במלחמת 1812. הקרב והשהייה בשבי הקשיחו את פראגות' והוא שוחרר על תנאי לקראת סוף המלחמה חזרה לארצות הברית. הוא סבל מצרות גדולות בהרפתקאותיו המוקדמות, אך שב לארצות הברית עם יכולת ומיומנות רבה. בחזרתו לחיל הים של ארצות הברית, פראגות' המשיך להילחם בשודדי ים, בעיקר בתוך הים הקריבי והמשיך בפעילותו הצבאית. כמו כן היה מעורב פראגות' במלחמות הברבריות ובשנת 1818 למד תשעה חודשים במוסד חינוך מערבי בתוניס, באותם הימים תחת שלטון האימפריה העות'מאנית.
בגיל 20 הוא כבר היה קצין ומפקד אונייה מוכשר. בשנת 1823 שירת תחת אחיו החורג פורטר בשיירת אוניות מלחמה שדיכאו שודדי ים באיים הקריביים. הוא קיבל את הפיקוד העצמאי הראשון שלו על אוניית מלחמה בשנת 1824. במהלך מלחמת ארצות הברית–מקסיקו היה אחראי על בניית בסיס ימי על האי מארה לחופי קליפורניה בתוך מפרץ סן פרנסיסקו שדרכו נשלחו רוב כוחות הצי דרך האוקיינוס השקט אל מקסיקו אשר החלו בכיבוש באחה קליפורניה הדרומית. הודות לפועלו לאורכה של המלחמה, הועלה פראגות' לדרגת קפטן.
מלחמת האזרחים
התייחסות לפרישת הדרום
עם פרוץ מלחמת האזרחים התגורר פראגות' בנורפוק, עיר במדינת וירג'יניה. רבים ממקורביו ומתומכי הקונפדרציה ציפו ממנו שיצדד עם פרישת הדרום עקב מקום מגוריו ויתמוך בצבא הקונפדרציה במלחמת האזרחים האמריקנית. פראגות' נולד במדינת טנסי (אשר פרשה מהאיחוד והצטרפה לקונפדרציה רק לאחר פרוץ מלחמת האזרחים בקרב פורט סאמטר). פראגות' היה תושב וירג'יניה לפי בחירה והתחתן עם גברת ממדינות הדרום אשר נותרה נאמנה לוירג'יניה ולקונפדרציה. ובכל זאת זמן שירותו הממושך הביא את פראגות' לנאמנות מלאה לאיחוד. כשווירג'יניה פרשה גם כן מהאיחוד, פראגות' שב הביתה לאשתו לויאל פראגות'. הוא אמר לה שהוא חייב, "להישאר עם הדגל [האיחוד]". הוא הציע לה את האפשרות לחזור למשפחתה שתמכה בקונפדרציה או לצאת איתו צפונה. הזוג החליטו, ביחד עם בנם הצעיר לעבור צפונה ושטו בספינה לבולטימור. בהמשך התיישבה המשפחה מחדש בניו יורק.
פראגות' הפגין נאמנות רבה לאיחוד של ארצות הברית בכך שעזב את ביתו וכל מה שהיה בבעלותו, אך עדיין היה אמון על ידי חלק מהמפקדים במטה הכללי של הכוחות המזוינים בתחילת המלחמה שחשדו במורשתו הדרומית. הוא נדחה עקב חשדות אלו לגביו מעמדות פיקוד קרבי בחצי השנה הראשונה למלחמת האזרחים. עם זאת, הצי האמריקאי התרחב במהירות והוא נזקק לכל המנהיגים המיומנים שהוא יכול להשיג. מחלקת חיל הים התגברה על חוסר הרצון שלה להקצות את פראגות', לאחר המלצות עמיתיו של פראגות' בנוגע לנאמנותו לאיחוד, לגבורתו ולמיומנותו. בינואר 1862 הוטל על פראגות' לפקד על כל הספינות של האיחוד במפרץ מקסיקו שהיו מעורבות בהטלת המצור הימי על הקונפדרציה בכדי למנוע ממנה מלסחור עם גופים חיצוניים ובכך להרעיב אותה מבחינה כלכלית.
המערכה במפרץ מקסיקו
פראגות' הוכיח את עצמו במהירות כמנהיג פעיל אשר בראש מעייניו אסטרטגיית המתקפה על האויב. הוא הוביל את טייסתו על פני מבצרי הקונפדרציה וסירות התותחים לכבוש את ניו אורלינס באפריל 1862. העיר, בירת לואיזיאנה, ישבה על לוע נהר המיסיסיפי שהיווה את כלי התחבורה החשוב ביותר של סחורות בתוך הקונפדרציה. כיבוש ניו אורלינס היה אחד הניצחונות הגדולים הראשונים של האיחוד במלחמת האזרחים. לאחר הניצחון וכיבוש העיר המשיך פראגות' באסטרטגיית המתקפה וקידם את כוחותיו לתוך הנהר. כוחות הצי תחת פיקודו היו אחראיים ללכידת מבצר באטון רוז' והפצצת ויקסבורג במסגרת המערך הימי של המצור על ויקסבורג. פראגות' התייחס בכבוד לאזרחים בערים שכבשו כוחותיו וראה אותם כמורדים אך עדיין אזרחים אמריקאים. לכבוד ניצחונותיו קידם הנשיא אברהם לינקולן את פראגות' לדרגת תת-אדמירל. פראגות' היה בכך התת-אדמירל הראשון בתולדות הצי האמריקאי. לאחר סופה של המלחמה הועלה פראגות' שוב והיה לאדמירל הראשון בתולדות הצי האמריקאי. קודם למינויו נחשבה הדרגה למקושרת אל האריסטוקרטיה האירופאית, תדמית שהשתנתה עם מינויו.
הפעילות החשובה ביותר של פראגות' במלחמת האזרחים באה ב-5 באוגוסט 1864. באותו יום הוביל תת-אדמירל פראגות' את הצי האמריקאי למובייל ביי כדי לסגור את הנמל הגדול האחרון של הקונפדרציה במפרץ מקסיקו, על חופיה של טקסס. בהובלת ספינת הדגל שלו ארצות הברית הרטפורד, הוביל פראגות' צי המונה שמונה עשרה אוניות למובייל ביי. הצי האמריקני נאלץ להפיל סדרת מצודות של הקונפדרציה, להימנע ממוקשים (אשר כונו טורפדויים באותה העת) וספינות מלחמה של הקונפדרציה, כולל איל הברזל העוצמתי, "CSS טנסי". כשאחת הספינות המובילות, "USS טקומסה", פגעה בטורפדו ושקעה עם מרבית צוותה, צי האיחוד נתקע באמצע דרכו. דרכם נחסמה על ידי שדה מוקשים, אך להישאר מתחת לירי הממושך מהמצודות היה לפעולת התאבדות. האפשרויות היחידות היו לסגת או להפליג בתוך שדה המוקשים. כדי להניע את הצי שבפיקודו ולצאת ממטווח האש של מבצרי הקונפדרציה, פראגות' הוציא את פקודה מפורסמת: "לעזאזל המוקשים, במלוא המהירות!" ("Damn the torpedoes, full speed ahead") הוא סיכן את חייו ואת חייהם של כל החיילים תחתיו, אך הוא ידע כי אלא אם כן יביא את ציו למפרץ האיחוד יאבד את הסיכוי לניצחון היום. על מנת לגייס את המורל באנשיו, פראגות' יצא מחדר הפיקוד ועמד בראש הטורן של "USS הרטפורד", לעיניהם של אנשיו וגם אנשי האויב. לאחר שעבר את אזור המוקשים ללא פגע, פראגות' הביא את "USS הרטפורד" לקרב הדוק עם "טנסי CSS". האחרונה נפגמה קשות על ידי אש הצי האמריקאי במשך שלוש שעות, ונכנעה. נמל הקונפדרציה הגדול האחרון במפרץ מקסיקו נסגר בסוף הקרב.
קריירה מאוחרת ומורשת
פראגות' ואשתו יצאו לטיול מסביב לעולם לאחר המלחמה שהיוו מעין משלחת דיפלומטית. אשתו של פראגות', לויאל, קיבלה אישור מיוחד מהנשיא אנדרו ג'ונסון להצטרף לבעלה במסעו על ה-"USS בפרנקלין", כיוון שפראגות' השתתף באירועים חברתיים עם ראשי מדינות ברחבי אירופה. בני הזוג ביקרו במנורקה הספרדית בה נולד אביו של פראגות', וכן בממלכת פורטוגל, גיברלטר, ממלכת איטליה, מלטה הבריטית, הולנד, בלגיה, ממלכת יוון, האימפריה העות'מאנית, הקיסרות הצרפתית השנייה, שווייצריה, האיחוד השוודי-נורווגי, הממלכה המאוחדת והאימפריה הרוסית. בנסיעה חזרה פראגות' חלה ואף על פי שהוא החלים, הוא נשאר במצב תשוש מספר שנים עד לפטירתו. תת-אדמירל פראגות' המשיך לכהן כקצין הבכיר ביורת בחיל הים האמריקאי לאחר סופה של מלחמת האזרחים בניצחון האיחוד. פראגות' היה למפקד חיל הים האמריקאי וביולי 1866 הועלה לדרגת אדמירל. הוא מת בעודו בתפקיד מפקד חיל הים האמריקני ב-14 באוגוסט 1870. עשרת אלפים אבלים כולל הנשיא המכהן יוליסס סימפסון גרנט (אשר לחם לצידו מצד כוחות הרגלים במהלך המצור על ויקסבורג) השתתפו בהלווייתו של פראגות' בעיר ניו יורק. 11 שנה לאחר מותו של פראגות', נבנה לזכרו פסל בוושינגטון די. סי.. הפסל נעשה מברונזה שנלקחה מציפוי ספינת הדגל של פראגות' עצמו במהלך מלחמת האזרחים, ה"USS הרטפורד". אחיו החורג, דייוויד דיקסון פורטר, היה האמריקאי השני אי פעם להיות לאדמירל.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים- דייוויד פראגות', באתר מורשת הלטינים האמריקאים (באנגלית)
- דייוויד פראגות', באתר מורשת הצי האמריקאי (באנגלית)
