די-גיד-בי

די-גיד-בי
Diy-Gid-Biy
	נוף תרבותי בהרי מנדרה
אתר מורשת עולמית
	הנוף התרבותי של די-גיד-בי בהרי מנדרה
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2025, לפי קריטריון 3
כולל	16 אתרים
שטח האתר	2,500 הקטאר
שטח אזור החיץ	2,372.3 הקטאר
מיקום
מדינה	קמרון
	(למפת קמרון רגילה) יאונדה דואלה מרואה גארואה ברטואה במנדה נגאונדרה ניגריה ניז'ר צ'אד הרפובליקה; המרכז; אפריקאית; קונגו גבון גינאה; המשוונית; מפרץ; גינאה; די-גיד-בי

די-גיד-בי (צרפתית Diy-Gid-Biy) הם 16 אתרים ארכאולוגיים המסומנים כ-DGB01 עד DGB16, השוכנים בשבעה כפרים בהרי מנדרה (Mandara Mountains) ומשתרעים על-פני שטח של כ-25 קמ"ר בצפון קמרון, סמוך לגבול עם ניגריה. המבנים באתרים נבנו בבנייה יבשה, ככל הנראה בין המאה ה-12 למאה ה-17, על-ידי תרבות שזהותה אינה ידועה. באתרים שמשמעות שמם בשפת מאפה (אנ') היא "חורבות מגורי הצ'יף" נעשה כיום שימוש בידי שבטי מאפה (אנ') שמשתמשים בהם כאתרי פולחן. בשנת 2025 הוכרזו האתרים כאתר מורשת עולמית.

היסטוריה

נראה כי המבנים באתרים הוקמו במספר שלבים בין המאה ה-12 למאה ה-17. השרידים העתיקים ביותר הם מהמאה ה-12 – DGB01 מתוארך לסביבות 1250 לספירה ונמצאו בו ראיות לנוכחות של תרבות קדומה יותר^[1]. עם זאת, תיארוך פחמן-14 הראה כי מרבית המבנים מאוחרים יותר, ומתוארכים למאה ה-15 ואילך^[2]. תקופה זו חופפת להתפשטות האסלאם במישורי ימת צ'אד וחיבורו של האזור לרשת סחר העבדים האטלנטי, וכן לבצורת קשה ששררה באזור ימת צ'אד בראשית המאה ה-15. זהותם של הבונים נותרת עלומה ואין לגביה מקורות כתובים או בע"פ.

חפירות ארכאולוגיות חשפו רצף מורכב של שלבי בנייה שנמשכו מאות שנים, עם עדות לשימוש למגורים ולפולחן. השימוש למגורים מוסק מממצאים של פסולת ביתית ושל שרידי תנורים ששימשו להכנת בשר, בעיקר בהקשר טקסי; בעוד שהייעוד הפולחני של האתר נלמד ממזבח בחצר המרכזית של DGB01 כמו גם חרסים המייצגים ישויות אליליות, וראיות המצביעות על מנהג של הקרבת קורבנות. עוד נמצאו ראיות לפעילות רוחנית הקשורה למים, גשם ולפריון, וייתכן שקשורה לבצורת ששררה באזור במאה ה-15. בין היתר נמצאה כמות גדולה של חול ועפר מאפיק נהר סמוך שהובאה ל-DGB02 וייתכן שייצגה מים זורמים^[1]. שימושים נוספים של האתרים שהוצעו כוללים מבנים מבוצרים או מקומות מסתור בעת מלחמה, מקומות קבורה לצ'יפים מקומיים, אזורי מגורים לאליטה החברתית או אזורי מסחר ושווקים. בשלב מסוים האתרים ננטשו על-ידי תושביהן המקוריים ומאוחר יותר הגיעו אליהם בני המאפה שערכו שינויים בחלק מהמבנים.

האתרים היו מוכרים מזה שנים רבות, אך מחקר ארכאולוגי של ממש החל רק בשנת 2001 עם חפירות ב-DGB02 ו-DGB08. באתרים נמצאו מספר ממצאים דוגמת חפצי מתכת ששימושם אינו ידוע, גרזן, אבן רחיים עליונה, פטישי אבן עשויים קוורץ ועוד. ב-DGB01 נמצא ממצא ייחודי בדמות חפצי נחושת וזכוכית שמקורם אינו מקומי ועל כן העידו על קשרים עם עם אזורים אחרים. עוד ממצאים מ-DGB01 כוללים חנית ברזל וראשי חיצים מברזל שנמצאו מתחת לרצפת האתר, וכן מעדר ושרשרת, המעידים כולם על ידע בהתכת ברזל וחישול כלים.

אדריכלות

לאתרים ארבעה מאפיינים ייחודיים – אדריכלות שאינה אופיינית לאזור, המיקום ההררי, סימונם כמקום מגוריו של צ'יף וממצאי הקדרות^[2]. המבנים נבנו בבנייה יבשה (ללא חומר) ממבחר סוגי אבן המצויים באזור – גרניט, בזלת, קוורץ ועוד. האבנים לא סותתו אלא הונחו זו על גבי זו עם אבנים קטנות יותר שמילאו את הרווחים ביניהן וחיזקו את הקירות. הם עגולים או חצי עגולים בצורתם וכוללים גרם מדרגות, מעבר או פרוזדור, ממגורה, במה, טרסות וקירות כפולים, אם לא כל המבנים כוללים את כל המרכיבים האלו. קיים דמיון מסוים בין מאפיינים אדריכליים של האתרים למבנים מסוימים בזימבבואה הגדולה^[3]. המבנים נחלקים לפי גודלם לארבע קבוצות בשטח הנע בין 50 מ"ר למבנה הקטן ביותר (DGB09) ל-1,680 מ"ר לגדול שבהם (DGB01). הקירות עבים ורוחבם מגיע למטר עד 3.40 מטרים, ואורכם עשוי להגיע ליותר מ-20 מטרים. בסביבות המבנים נמצאו גם שרידים של טרסות חקלאיות שגובהן נע בין 40 ס"מ ל-150 ס"מ ורוחבן נע בין 30 ס"מ ל-150 ס"מ.

האתרים כיום

כיום עושים במבנים שימוש בני המאפה שאבותיהם התיישבו באזור בין המאה ה-15 למאה ה-17. אלה רואים בהם מקומות קדושים המאוכלסים על-ידי רוחות אבותיהם, ועושים במבנים שימוש להקרבת קורבנות ולטקסים. קורבנות של כבשים, עיזים, תרנגולות ומתת בדמות טבק ובירה מקומית, נוהגים בתחילתה ובסופה של העונה הגשומה ובמועדים חשובים אחרים כגון חתונות, לידות, לוויות וכיוצ"ב. באתר ישנם גם קברים של נכבדים, הקשורים לטקסים ייחודיים המעידים על הקשר שבין הקהילה לפולחן אבות. הקברים עשויים מבור בצורת גליל שעליו מונחים פיסת אבן גדולה ורוגם נמוך, והם מוקפים בקירות אבן.

הנוף התרבותי של די-גיד-בי בהרי מנדרה^[4]
מס'	שם	קואורדינטות	גובה במטרים
001	DGB 01	10°55′10″N 13°48′21″E / 10.919389°N 13.805944°E / 10.919389; 13.805944	795
002	DGB 02	10°55′09″N 13°48′24″E / 10.919222°N 13.806778°E / 10.919222; 13.806778	786
003	DGB 03	10°54′58″N 13°48′33″E / 10.916222°N 13.809222°E / 10.916222; 13.809222	756
004	DGB 04	10°54′55″N 13°48′40″E / 10.915167°N 13.811222°E / 10.915167; 13.811222	739
005	DGB 05	10°55′10″N 13°48′21″E / 10.919389°N 13.805944°E / 10.919389; 13.805944	795
006	DGB 06	10°54′02″N 13°48′02″E / 10.900556°N 13.800583°E / 10.900556; 13.800583	873
007	DGB 07	10°54′12″N 13°47′44″E / 10.903333°N 13.795556°E / 10.903333; 13.795556	1,025
008	DGB 08	10°53′31″N 13°48′52″E / 10.891944°N 13.814444°E / 10.891944; 13.814444	725
009	DGB 09	10°53′20″N 13°49′05″E / 10.888889°N 13.818056°E / 10.888889; 13.818056	737
010	DGB 10	10°53′16″N 13°47′37″E / 10.887778°N 13.793611°E / 10.887778; 13.793611	1,152
011	DGB 11	10°54′42″N 13°47′34″E / 10.911667°N 13.792778°E / 10.911667; 13.792778	965
012	DGB 12	10°54′08″N 13°49′43″E / 10.902222°N 13.828611°E / 10.902222; 13.828611	845
013	DGB 13	10°55′18″N 13°47′27″E / 10.921667°N 13.790833°E / 10.921667; 13.790833	1,025
014	DGB 14	10°55′29″N 13°47′53″E / 10.924722°N 13.798056°E / 10.924722; 13.798056	765
015	DGB 15	10°53′54″N 13°46′44″E / 10.898361°N 13.778806°E / 10.898361; 13.778806	1,235
016	DGB 16	10°53′35″N 13°48′10″E / 10.893056°N 13.802778°E / 10.893056; 13.802778	885

אתר מורשת עולמית

במסגרת ועדת המורשת העולמית של ארגון אונסק"ו שהתכנסה בפריז ביולי 2025 הוכרזו 16 אתרי די-גיד-בי כאתר מורשת עולמית סדרתי בשם "הנוף התרבותי של די-גיד-בי בהרי מנדרה"^[5]. כל 16 האתרים מקובצים בשטח בן 2,500 הקטאר שסביבו יש אזור חיץ בן 2,372.3 הקטאר^[4].

ראו גם

זימבבואה הגדולה

קישורים חיצוניים

* Archaeology and cultural heritage in Cameroon: the case of the DGB sites

הערות שוליים

^ ^1.0 ^1.1 Magnavita, Sonja. Crossroads / Carrefour Sahel: Cultural and technological developments in First Millennium BC/AD West Africa. Journal of African Archaeology Monograph Series, Germany, 2009
^ ^2.0 ^2.1 Advisory Body Evaluation (ICOMOS)
↑ Nomination Text, p. 14
^ ^4.0 ^4.1 Nomination Text, UNESCO site page 8
↑ Diy-Gid-Biy Cultural Landscape of the Mandara Mountains, UNESCO site

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

די-גיד-בי41597666Q5285004

[Magnavita-1] 1.0 ^1.1 Magnavita, Sonja. Crossroads / Carrefour Sahel: Cultural and technological developments in First Millennium BC/AD West Africa. Journal of African Archaeology Monograph Series, Germany, 2009

[icomos-2] 2.0 ^2.1 Advisory Body Evaluation (ICOMOS)

[3] Nomination Text, p. 14

[Nomination-4] 4.0 ^4.1 Nomination Text, UNESCO site page 8

[5] Diy-Gid-Biy Cultural Landscape of the Mandara Mountains, UNESCO site

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]