דמוקרטיה דינמית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דמוקרטיה דינמית היא מנגנון קבלת החלטות המהווה שילוב בין דמוקרטיה ישירה ודמוקרטיה ייצוגית. הדמוקרטיה הדינאמית שואבת רעיונות גם מדמוקרטיה דיונית, ומהווה חלק צומח במהירות של התפיסות להרחבת הדמוקרטיה לאור האפשרויות אשר מציבות בידי האנושות טכנולוגיות תקשורת ומידע מתקדמות.[1]

מנגנון הפעולה

עקרון הפעולה של הדמוקרטיה הדינמית הוא שמירת הזכות להשתתפות ישירה בידי האזרח, כאשר בכוחו של כל אדם להפקיד את כוחו הפוליטי בידי 'נציג לרגע', אדם בו הוא נותן אמון, מעריך את הידע שלו או עמדותיו בנושא ספציפי, ולכן ממנה אותו כנציגו. הנציג בדמוקרטיה הדינמית אינו נהנה ממעמד מיוחד או מינוי לקדנציה כמו הנציגים בדמוקרטיה הליברלית, אלא שהכוח לבטל את המינוי שלו כנציג נותר בידי כל אחד מהאזרחים שמינו אותו, בכל רגע.

הנחת היסוד של הדמוקרטיה הדינמית היא דיון פומבי וער בשאלות שעל סדר יומה של החברה, הקהילה או המדינה הרלוונטית, ובכך היא קרובה לתפיסה של דמוקרטיה דיונית.

הנחת יסוד נוספת של הדמוקרטיה הדינמית היא השימוש במערכת תקשורת מחשבים מתקדמת. מקדמיה של השיטה טוענים, טענה הנפוצה בקרב הוגים ופעילים המקדמים דמוקרטיה ישירה ברחבי העולם, כי הדרך בה רשתות מחשבים ורשתות חברתיות שינו את כל דרכי החיים, גישה למידע, תקשורת בין-אישית, מסחר ועוד - לא סביר שתפסח על צורת השלטון ודרך קבלת ההחלטות שלנו כחברה.[2]

בדמוקרטיה הדינמית כל אזרח הוא גם משתתף ישיר, ובו זמנית יכול להיות מיוצג, ולכהן כנציג. עוצמתם של נציגים אינה קבועה ויכולה להשתנות מרגע לרגע, ועוצמתם נעה בין ייצוג של קומץ אזרחים שנתן בהם את אמונו ועד לאלפים או מאות אלפים. כל אזרח יכול בכל רגע נתון להצביע בעצמו ובכך לבטל - באופן נקודתי או קבוע, את המינוי של נציגו. מקדמי השיטה סבורים כי בצורה כזו, נציגים לא יוכלו לצבור כח, שררה או להתפתות לשחיתות, מכיוון שהם עומדים בשקיפות מלאה בעין הציבור, בזמן אמת.

דוגמה

במדינה אשר מתנהלת בדמוקרטיה דינמית, לכל אזרח יהיו כ-6 עד עשרה קולות, בנושאים שונים, כגון: ביטחון, חינוך, כלכלה, איכות הסביבה, חוץ, בריאות. בכל נושא, האזרח יבחר לעצמו נציג מוביל דעה, שייצג אותו. נציג בתחום מסוים שינכס אליו יותר מרף קולות מסוים, יזכה לסמכויות הולכות ומתרחבות למימוש המדיניות הציבורית שעל סדר היום.

לדוגמה, אלוף משנה במיל' שהוא חבר של המשפחה ייצג אותך בתחום הביטחון, המרצה הנערץ שלך לכלכלה מהאוניברסיטה בתחום האוצר, ומוביל דעה אחר (עיתונאי שאתה אוהב) בתחום הבריאות והחינוך.

האל"ם במיל', בהינתן שהוא מייצג יותר מ-1000 אנשים בקהילה, יזכה להשתתף בהצבעות מעט פחות ציבוריות, כמו בחירת רמטכ"ל, הצבעות עלולות להכיל גם מידע בסיווג נמוך, אך לא ציבורי.

נציגי 20,000 בתחום החינוך יוכלו להתכנס פעם בכשבועיים ולדון בהצעות שהקהילה שהם מייצגים העלתה, ולהעביר תקציבים בהתאם למימוש המדיניות. בצורה זו, קולו של העם ישמע תמיד, ונציגים שסרחו באמון שניתן להם ירדו בהדרגה מכוחם.

דוגמה אחרת: בתחומי איכות הסביבה פלוני נותן את קולו לחברו שהוא פעיל שטח בתחום, ופעיל זה מממש את הקולות של 20 חבריו בהצבעות הנוגעות לנושאים אלו. בנושאי ביטחון פלוני יכול לסמוך ידיו על חברו שהוא אל"ם במיל', איש הצבא, בתורו, מממש את הצבעות 150 חבריו בתחום. אלפי או עשרות אלפי נציגים אלו יהוו מנגנון שלטוני אקטיבי ודינמי, בו כל אזרח יכול לרדת או לעלות לעמדת כוח בהתאם לדעת הרוב עליו. כמו כן, בכל רגע נתון פלוני יכול להעביר את משקלו לנציג אחר, או אף להצביע בעצמו כמשתתף ישיר, והמערכת תקזז אוטומטית את קולו מההצבעה של הנציג.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים