דן לבנון
 | |
| לידה |
24 באפריל 1940 (גיל: 83) בנימינה, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| תואר | פרופסור מן המניין |
| תפקידים | מנהל מדעי של מכון המחקר מיגל |
| פרסים והוקרה | נבחר השנה בחקלאות, יקיר הגליל, יקיר תל חי |
דן לבנון (נולד ב-24 באפריל 1940) הוא חוקר בתחום הביוטכנולוגיה, פרופסור אמריטוס במכללה האקדמית תל חי. יזם וייסד את מכון המחקר מיגל בקריית שמונה ומשמש כמנהלו המדעי. כיהן כראש המועצה האזורית הגליל העליון בין השנים 1975–1979, וכמדען הראשי של משרד החקלאות בין השנים 1996–2007.
ביוגרפיה
לבנון נולד בבנימינה וגדל בקיבוץ כפר בלום בגליל העליון. בין השנים 1969–1971 שימש כמרכז המשק בקיבוץ. אביו היה ברוך יעקובסון, מלוחמי כ"ג יורדי הסירה[1]. לאחר מות אביו, נישאה אמו לנחמיה לבנון שאימץ אותו כבן[2]. סיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר האזורי "עמק החולה" בכפר בלום. שירת בצה"ל בנח"ל, בין השנים 1959–1962, השתחרר מסדיר בדרגת סגן, ומשירות מילואים כמפקד יחידה בפיקוד צפון, בדרגת סא"ל.
בין השנים 1975–1979 כיהן כראש המועצה האזורית גליל עליון[3]. תקופת כהונתו התאפיינה בפיגועים רבים מהם סבל האזור לאחר מלחמת יום הכיפורים, ולכן עסק לבנון בעיקר בנושא אבטחת יישובי המועצה, הקמת גדרות היקפיות, חדרי ביטחון וכבישי ביטחון סביב היישובים. בנוסף, עסק לבנון בפיתוח והרחבת המועצה והקמת מחלקות לשירותים שהיו עד אז באחריות הקיבוצים עצמם: חינוך, תברואה וטיפול בפסולת, קהילה ועבודה סוציאלית, תחבורה (אוטובוסים לתלמידים) וספורט – כולל הקמת קבוצת הכדורסל "הפועל גליל עליון"[4].
בשנת 1977 יזם את הקמת מכון המחקר מיגל, כמרכז מדעי-מחקרי בגליל העליון במטרה לתמוך בפיתוח ההשכלה הגבוהה והחינוך, ובחיזוק החקלאות והתעשייה בגליל. המכון הוקם במסגרת המועצה האזורית גליל עליון, ובהמשך נרשם כחברה בע"מ במסגרת מפעלי "החברה לפיתוח הגליל" של קיבוצי הגליל העליון וצפון הגולן[5]. כיום מסונף המכון למכללה האקדמית תל חי, וחברי הסגל הבכיר בו משמשים כמרצים במכללה. בין השנים 1980–1990 היה יושב ראש הנהלת המכון, ומשנת 2016 משמש כמנהלו המדעי[6].
בתחילת שנות ה-90 נקרא לבנון על ידי מטה הסדר חובות הקיבוצים, שהוקם על מנת לטפל במשבר הכלכלי שאליו נקלעו קיבוצים רבים בישראל, לשקם את כלכלת קיבוץ כפר בלום שנקלע אף הוא למשבר. לבנון יישם שינוי בהתנהלות הקיבוץ, שכלל את הפרדת העסקים מהקהילה, וניהולם כמקובל בסקטור העסקי-פרטי. המבנה שהוקם כלל את הקמת תאגיד "אחזקות כפר בלום" שריכז את הפעילות העסקית בחקלאות, בתיירות ובתעשייה. לתאגיד מונה דירקטוריון שניהל בפועל את הפעילות, והעביר לחברי הקיבוץ דיבידנד שנתי מהרווחים. מבנה זה היה ייחודי ושונה במהותו מדרכי ניהול הקיבוץ המקובלות עד אז, ובהדרגה החלו קיבוצים נוספים לעבור לניהול בשיטה זו. בעקבות השינוי, ולאחר שנחתם הסדר החובות, השתפר בהדרגה מצבו הכלכלי של קיבוץ כפר בלום ובהמשך אף עבר לרווחיות[7].
בשנת 1992 הוחלט על שיקום אזור עמק החולה המיובש, לאחר שסבל משקיעת הקרקע והחדיר מזהמים למי נהר הירדן ולכנרת. הקרן הקיימת לישראל, מינהל מקרקעי ישראל ומשרד החקלאות הקימו מינהל שיקום שהטיל על לבנון, במסגרת מכון מיגל, לתכנן ולהקים מערך מחקר וניטור, שיספק את בסיס הידע הדרוש לתכנון וביצוע השיקום[8]. תוצרי המחקר יושמו בתכנון הפרויקט, ובהמשך בהקמתו. הפרויקט, שמוכר בשם "אגמון חולה", מהווה דוגמה לשילוב מוצלח של חקלאות, אקולוגיה שמירת טבע ותיירות, והניטור באזור נמשך ברציפות עד היום.
בשנת 1996 מונה לבנון על ידי שר החקלאות, יעקב צור, לתפקיד המדען הראשי של משרד החקלאות, לאחר שכיהן כשנה כמנהל המדעי של מינהל המחקר החקלאי (מרכז וולקני), במשרד. תקופה זו התאפיינה בהתמודדות עם המחסור במים וצמצום כמות המים שיועדה לחקלאות, ועיקר עיסוקו של לבנון היה מחקר והכנת תוכניות רב שנתיות לייעול וחיסכון בשימוש במים בחקלאות, ומעבר לשימוש מוגבר במי קולחין מטוהרים. כתוצאה מהמחקר יושמו שיטות ונוהלי השקיה שאפשרו הקטנת השימוש במים שפירים להשקיה בחקלאות ומעבר לשימוש מוגבר במי קולחין[9]. במחקר, הושם דגש על פיתוח וחיזוק גידולים לייצוא, במטרה להרחיב ולחזק את התשתית של החקלאות בישראל[10][11]. במסגרת זו התקבלה היוזמה של לבנון להחלטת ממשלה על תמיכה במרכזי מחקר ופיתוח בפריפריה לאורך גבולות ישראל[12]. דגש נוסף הושם על ייעול ומעבר חקלאות אינטנסיבית וחסכנית בכח אדם[13].
לאחר שפרש ממשרד החקלאות, הקים לבנון את המועצה לגנים בוטניים בישראל ושימש כיושב הראש שלה[14]. הקמת המועצה נדרשה עקב מצבם הקשה של הגנים הבוטניים בישראל, על אף חקיקת חוק הגנים הבוטניים בשנת 2006. לבנון עסק ביישום הוראות החוק, ופרסום מבחני תמיכה בגנים הבוטניים שסייעו לשקם את מצבם באופן ניכר. בנובמבר 2015 הכריז משרד החקלאות על קיצוץ עמוק בתקציב הגנים הבוטניים מ-3 עד 6 מיליון שקל בשנה לכ-100,000 ₪ בלבד. לבנון ניסה להיאבק בהחלטה זו בעזרת המועצה, ולאחר שנחל הצלחה חלקית בלבד, סיים את תפקידו כיושב ראש המועצה בשנת 2016[15].
בשנת 2008 יזם, יחד עם אהרון ולנסי, יו"ר פורום ראשי הרשויות המקומיות בגליל העליון המזרחי, את הקמת עמותת "הקריה למחקר ורפואה בגליל", במטרה להביא להקמת פקולטה לרפואה בגליל, לאחר שעלה הצורך בהקמת פקולטה נוספת לרפואה בישראל. לבנון מונה ליושב ראש הוועד המנהל של העמותה, שכללה, נוסף על ראשי הרשויות בגליל, גם אנשי ציבור ומדענים בעלי שם. העמותה הציעה הקמת פקולטה לרפואה בעיר צפת, שבה שוכן בית חולים מרכזי בגליל המזרחי, והצעה זו התקבלה על ידי הממשלה, שהחליטה בשנת 2009 על הקמת הפקולטה בעיר. בשנת 2011 החלה הפקולטה לפעול, אולם מטרת העמותה להקמת אוניברסיטה בגליל טרם הושגה[16].
לבנון, חבר קיבוץ כפר בלום. נשוי לאורה ואב לארבעה.
קריירה אקדמית
בשנת 1972 השלים לבנון תואר ראשון בחקלאות בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות. בשנת 1974 סיים לימודי תואר שני בהצטיינות יתרה, עם התמחות בגידולי שדה, והמשיך ללימודי דוקטורט במיקרוביולוגיה חקלאית, אותם השלים בשנת 1980.
לאחר קבלת התואר החל לעבוד כחוקר במינהל המחקר החקלאי (מרכז וולקני), במכון לקרקע ומים במשרד החקלאות, שם עבד ברצף עד שנת 2007, והגיע לדרגה א1 מחקר המקבילה לפרופסור מן המניין. במקביל הרצה בקורסים של הפקולטה לחקלאות, שהתקיימו במכללת תל חי: "מבוא לביולוגיה של התא" ו"מבוא לחקלאות מתקדמת". בהמשך גם במכללה האקדמית תל חי בקורס "מיקרוביולוגיה סביבתית", ובקורס לתואר שני "היבטים עסקיים בביוטכנולוגיה". כמו כן שימש מנחה לסטודנטים לתארים מוסמך ודוקטור בפקולטה לחקלאות.
בשנים 1990–1991 שימש מדען אורח במכון המחקר של משרד החקלאות של ארצות הברית. בשנת 1993 התמנה כפרופסור נלווה בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה של פנסילבניה, ובשנת 2004 שימש פרופסור אורח לשנה אחת באוניברסיטת וכנינגן בהולנד.
בין השנים 1999–2011 כיהן כיושב ראש הוועד המנהל של המכללה האקדמית תל חי, לאחר שזו נקלעה לקשיים והיה צורך בשיקומה ופיתוחה מבחינה מקצועית ואקדמית. לבנון הקים מחדש את מוסדות המכללה לרבות חבר נאמנים, ועד מנהל, מינוי נשיא ובעלי תפקידים נוספים. במהלך התקופה גדל מספר הסטודנטים במכללה מ-800 ל-3,000, נפתחו חוגים נוספים, הוקמו שתי פקולטות ונבנה קמפוס חדש[17]. בשנת 2008 התמנה לפרופסור מן המניין לביוטכנולוגיה במכללה.
תחומי המחקר העיקריים של לבנון הם מיחזור וקומפוסטציה של פסולת אורגנית לצורך שימוש בחקלאות, טרנספורמציות ביולוגיות של מזהמים אורגניים, פטריות עילאיות והשימוש בהן, כולל פטריות מאכל והשלכות של פעילות חקלאית כגון: דישון, שימוש בחומרי הדברה, השקיה במי קולחין על איכות מי התהום ומים עיליים.
הפעילות המחקרית של לבנון נערכה במסגרת שתי קבוצות מחקר: המעבדה למיקרוביולוגיה שימושית ופטריות במכון מיגל, והמעבדה למיקרוביולוגיה של הקרקע במכון לקרקע ומים של מכון וולקני בבית דגן. היישום המעשי של מחקרים אלו מתבטא בעיקר בפיתוח הידע לענף פטריות המאכל בגליל, המספק את מרבית הפטריות הטריות לשוק הישראלי[18], פיתוח קומפוסטים לשימוש בחקלאות, שיקום ושימוש חקלאי בקרקעות אזור עמק החולה המיובש וניטור מזהמים אורגניים במים.
תוצאות המחקרים פורסמו בלמעלה מ-90[19] מאמרים בעיתונות המדעית המבוקרת, ובעשרות מאמרים שפורסמו, בעקבות הרצאות בכנסים מדעיים בינלאומיים ברחבי העולם[20]. מחקרים יישומיים שנערכו יושמו בשיטה לגידול פטריות שנרשמה כפטנט[21] עם חברת "נטפים" ופטנט נוסף על חומרים מפטריות בעלי פעילות בריאותית[22].
הוקרה
בשנת 2007 היה לבנון "נבחר השנה בחקלאות" מטעם התאחדות חקלאי ישראל, על תרומה ייחודית שהביאה לפיתוח ענף פטריות המאכל בגליל, ועל היכולת המעשית והמדעית שהובילה את המחקר החקלאי בישראל להישגים גדולים.
באותה שנה זכה גם באות "יקיר הגליל" מטעם המועצה האזורית הגליל העליון, על תרומה מיוחדת לפתוח המדע וההשכלה הגבוהה בגליל, קידום החקלאות, היוזמה והחדשנות במחקר.
בשנת 2012 נבחר ל"יקיר תל חי" על תרומה מיוחדת לפתוח המכללה האקדמית תל חי.
קישורים חיצוניים
- אתר מיגל – מרכז ידע גליל עליון
- שמעון וילנאי, המדענים הראשיים של משרד החקלאות עונים למשאל, כנס מדיה, 3 במאי 2020
- איתי ורד, המרוץ לחיסון: האם הבשורה לנגיף תגיע ממעבדה בקריית שמונה?, חדשות 13, 13 במרץ 2020
- אברהם בלוך, האם נמצא חיסון ישראלי לקורונה?, 27 בפברואר 2020
הערות שוליים
- ^ מרדכי נאור, הכ"ג שליחות עלומה, ספריית יהודה דקל, 2019, עמ' 95-91
- ^ נחמיה לבנון – אתר אישי, ספרים: הקוד נתיב, הדרך אל גדות הירדן
- ^ המועצה האזורית הגליל העליון, [showWindow/event/38 אתר המועצה האזורית הגליל העליון, סיפור מקומי], נלקח בתאריך 22.7.2020
- ^ יוסף גלילי, לסיכום תקופה רבת מעש, הגליל העליון, עלון המועצה האזורית 16, ינואר 1980, עמ' 2-1.
- ^ סרט על מכון המחקר מיג"ל, מתוך יוטיוב
- ^ אתר משרד המדע – מרכז מחקר ופיתוח – מיגל - מכון למחקר מדעי יישומי בגליל
- ^ יוני שדמי, קיבוץ דיבידנדיה ב', באתר כלכליסט, 14 בינואר 2010
- ^ לבנון, ד., זהרי.ת., המברייט, ד., המחקר המלווה את פרויקט שיקום החולה, אקולוגיה וסביבה, 1994, עמ' 4 (1) 225-228
- ^ דן לבנון, חקלאות ישראל במשטר שינויי אקלים, המשרד להגנת הסביבה. כנס השפעות שינויי האקלים בישראל. לקראת תכנית פעולה., 2006
- ^ חיים אלוש, המשפיעים בחקלאות, ירחון משוב לחקלאות, 122 נובמבר 1998
- ^ שמעון וילנאי, המדענים הראשיים של משרד החקלאות עונים למשאל, באתר כנס מדיה, 3 במאי 2020
- ^ החלטת ממשלה מיום 20.11.2006, עידוד המחקר והפתוח החקלאי במסגרת המו"פים האזוריים בפריפריה.
- ^ עמי רוז'נסקי, הכיוון הוא חקלאות אינטנסיבית, יבול שיא, 28 אוקטובר 2007
- ^ אביגיל הלר,, משרד החקלאות ופיתוח הכפר – גנים בוטניים בישראל, באתר קק"ל
- ^ יוני וייץ, לא נעים לראות גן בוטני סגור, באתר זווית – סוכנות ידיעות למדע וסביבה, 3 בנובמבר 2015
- ^ טלילה נשר ואלי אשכנזי, באריאל הכריזו על אוניברסיטה, אבל מה עם הגליל?, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2012
- ^ Levanon, D, An Academic College of our own, Tel Hai College Magazine, 6.2016
- ^ פטריות – צוות מקצועי, באתר מו"פ צפון
- ^ מאמרים מדעיים של פרופסור דן לבנון, באתר ResearchGate
- ^ מתוך עמוד הפייסבוק של מכון מיגל, פרופ' דן לבנון וד"ר עופר דנאי בכנס האגודה הבינלאומית למדעי הפטריות בסין, 21 בנובמבר 2018
- ^ PCT: WO2013/140270 A2
- ^ PCT: WO 2016/113744 A1
