דניאל לוי (כימאי)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. דניאל לויהונגרית: Lőwy Dániel; נולד ב-10 באוקטובר 1953, קלוז'-נאפוקה) הוא חוקר כימאי, מדען בכיר, מנהל מדעי, פרופסור באוניברסיטה, היסטוריון יהודי-הונגרי-טרנסילבני. אביו היה רופא הילדים ד"ר קארוי לוי (19252018), מסאי רופא ראשי בקלוז'-נאפוקה. אמו הייתה מאיה לוי נשיץ (19272012) מורה לשפות זרות, סופרת סיפורי ילדים וסופרת זיכרונות.

ביוגרפיה

בכימיה

דניאל לוי סיים את לימודיו בתיכון בעיר הולדתו ולאחר מכן גם את לימודיו האקדמיים שם. הוא קיבל תואר במחקר כימי ובהוראה באוניברסיטת באבש-בויאי (BBU-Babeș-Bolyai University) (1977). לוי החל את הקריירה שלו בתשלובת דשנים בעיר ארד (ARCHIM) ככימאי. בשנת 1978 הפך לראש מעבדת המיכשור לניתוח במפעל הקוסמטיקה Farmec בקלוז'-נאפוקה (1978–1981), משם עבר לאוניברסיטת קלוז'-נאפוקה כמרצה וכחוקר מדעי. הוא זכה בפרס ניקולאה טקלו של האקדמיה הרומנית בשנת 1985 על הישגיו בתחום האלקטרו-סינתזה האורגנית. לאחר חילופי המשטר ברומניה מונה למרצה בכיר. הוא לימד אלקטרוכימיה קינטיקה כימית בשפה ההונגרית. אחרי 1989 היה חבר במערכת של EMT-Info (פרסום מזדמן של החברה הטכנית בטרנסילבניה) שפורסם בקלוז'-נאפוקה. הוא קיבל את הדוקטורט בכימיה פיזיקלית מ-BBU בשנת 1991 (הפרופסור המנחה שלו היה ליביו אוניצ'יו (רו') ובשנת 1996 קיבל את הדוקטורט בכימיה אנליטית מאוניברסיטת מערב וירג'יניה (בהנחית פרופסור הארי או. פינקלי). דניאל לוי כיהן כפרופסור באוניברסיטת ממפיס (ממפיס, טנסי) במשך ארבע שנים. הוא פרסם שמונים וששה מאמרים מקצועיים בכימיה, כולל בכתבי העת Nature Biotechnology, Nature Plants, Journal of American Chemical Society Energy & Environmental Science. הוא כתב שני ספרים מקצועיים[1][2] ועשרה פרקי ספרים נוספים. הוא הממציא המשותף של שבעה פטנטים רשומים. סה"כ מספר הציטוטים שהופיעו על שמו הוא: ISI: 2580, גורם הירש: 23, מספר ציטוטים ממוצע למאמריו: 30.0.

כמעט שני עשורים התגורר בוושינגטון די סי בין השנים 2000 לבין 2017, שם היה עמית מחקר בכיר במעבדת המחקר האמריקאית של הצי (2000–2008), ואחר כך עמית מחקר בכיר באוניברסיטת מרילנד, מנהל פרויקט ב-FlexEl באלכסנדריה, וירג'יניה. הוא היה פרופסור באוניברסיטת נובה, פרופסור במכללת מונטגומרי, רוקוויל, מרילנד, ובמכללת הקהילה במחוז בולטימור, קטונסוויל. היה כתב המגזין Panorama שפורסם בבודפשט. הוא היה עורך ראשי של מגזין תרבות, חבר מערכת של נפסבה האמריקני שפורסם בניו יורק, נשיא שותף ואחר כך נשיא המועדון ההונגרי בוושינגטון בין השנים 20062007, וחבר בוועד המייעץ של המועדון מאז 2009. מאז 2018 הוא המנהל המדעי של VALOR HUNGARIAE Zrt בבודפשט, ועוסק בפיתוח המצאות למוצרים ומכירתם בשוק. החל מינואר 2020 הוא העורך של כתב העת DRC Sustainable Future.[3]

בספרות

גם מחקריו הספרותיים בולטים: בספרו "ממפעל לבנים לקרונות רכבות המשא" (קלוז'-נאפוקה: הגילדה הטרנסילבנית לאמנויות יפות, 1998), לוי מציג את ההיסטוריה של יהדות קלוז'-נאפוקה, מראשיתה ועד להשמדתה מלחמת העולם השנייה.[4] גרסה מורחבת מאוד של מונוגרפיה זו היא "מגלגלתא עד לטרגדיה - ההיסטוריה של האוכלוסייה היהודית בקלוז'-נאפוקה", בהשתתפות רקה שוורץ וגזה סץ' (הוצאת קויוניה, קלוז'-נאפוקה, 2005).[5] כסופר או מחבר שותף תרם שישה פרקים לאנציקלופדיה הגאוגרפית של השואה בהונגריה. (עורך: רנדולף ל. ברהם, בודפשט, 2007).[6] הוא כתב את הפרק המתאר את מחוז סאטו מארה עם אגנש הג'י.

בשנת 2015 פורסם ספרו: "התושבים היהודים בעיר הג'נטלמנים - תולדות יהדות אוראדיה".[7][8] וכן ספרו "טלאי צהוב בקולוז'וואר -זיכרונות בני הדור" כרך הראיונות והמסמכים בהם הוא משמיע את בני דור מלחמת העולם השנייה, פורסם בשנת 2017 על ידי הוצאת קויוניה בקלוז'-נאפוקה.[9] המחקר שלו שקשור לכרך זה, שכותרתו "עדי עידן השואה בקלוז'-נאפוקה", פורסם על ידי הוצאת "עבר ועתיד" בשנת 2017. כרכים נוספים: "בין שני עולמות". כתבים עיתונאיים, מאמרים, מחקרים, הנצחות.(קלוז'-נאפוקה.[10] הכירכרה של הרוזן קארויקה. זיכרונותיו של הרוזן קארוי טלקי על ילדותו בשארומברק (קלוז'-נאפוקה, 2013).[11] [12]

לקריאה נוספת

  • לקסיקון ספרותי הונגרי ברומניה: סיפורת, כתיבה ציבורית, ספרות מדעית.
  • מיהו מי ההונגרי ברומניה?: 1997. אוראדיה, 1996, למאמר על דניאל לוי, ראה עמ' 368. מסת"ב 973-97980-0-4

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "An Electrochemical Journey at the Nano Scale - Gold Nanoclusters and Nanobatteries (16.)". www.gondolatkiado.hu (בהונגרית).
  2. ^ [email protected]. "An electrochemical journey at the nano scale LOWY Daniel A. Casa Cartii de Stiinta - 878". www.casacartii.ro. אורכב מ-המקור ב-2018-02-04.
  3. ^ https://drcsf.damaresearch.com/
  4. ^ "konyv241". or-zse.hu.
  5. ^ "A Kálváriától a tragédiáig – a gonddal összerakott mozaik". www.transindex.ro.
  6. ^ "A magyarországi holokauszt földrajzi enciklopédiája". Múlt-kor történelmi magazin (בהונגרית). 2007-03-23.
  7. ^ Ferencz Zsolt: Átfogó monográfia a nagyváradi zsidóság történetéről, Szabadság, 2015. november 25. Online hozzáférés
  8. ^ Gaal György A nagyváradi zsidóság története. Művelődés, 69. évfolyam, 2016. január, https://muvelodes.net/konyveshaz/a-nagyvaradi-zsidosag-tortenete
  9. ^ Gaal György, Tanúságtevők a vészkorszak Kolozsvárjáról, Művelődés, 70. évfolyam, 2017. december, https://muvelodes.net/konyveshaz/tanusagtevok-a-veszkorszak-kolozsvarjarol
  10. ^ "Hol vagyok otthon?". erdon.ro (בהונגרית).
  11. ^ "Elsüllyedt világ". erdon.ro (בהונגרית).
  12. ^ "Családregény egy letűnt korról".
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0