דניאל מורו ברינגר

דניאל מורו ברינגר
לידה	קונקורד, קרוליינה הצפונית, ארצות הברית
פטירה	וייט סולפור ספרינגס, וירג'יניה המערבית, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
מפלגה	המפלגה הוויגית
	16 בנובמבר 1829 – 10 בינואר 1835; (5 שנים)
	16 בנובמבר 1829 – 10 בינואר 1835; (5 שנים)
	16 בנובמבר 1840 – 28 בינואר 1843; (שנתיים)
	16 בנובמבר 1840 – 28 בינואר 1843; (שנתיים)
	20 בנובמבר 1854 – 16 בפברואר 1855; (89 ימים)
	20 בנובמבר 1854 – 16 בפברואר 1855; (89 ימים)
	4 במרץ 1843 – 3 במרץ 1849; (6 שנים)
	→ ג'ון ריבס ג'ונס דניאל (אנ') אדמונד דברי (אנ') ←
מחוז בחירה	מחוז הקונגרס השני (1843–1847) ; מחוז הקונגרס השלישי (1847–1849)
	24 באוקטובר 1849 – 4 בספטמבר 1853; (3 שנים)
נשיא ארצות הברית ממנה	זאכרי טיילור ; מילרד פילמור ; פרנקלין פירס
	→ רומולוס סונדרס (אנ') פייר סול ←

דניאל מורו ברינגר (באנגלית: Daniel Moreau Barringer‏; 30 ביולי 1806 – 1 בספטמבר 1873) היה בעל עבדים וחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המפלגה הוויגית, אשר ייצג את קרוליינה הצפונית בשנים 1843–1849. בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-19 הצטרף למפלגה הדמוקרטית.

ביוגרפיה

ברינגר נולד ב-30 ביולי 1806 ליד קונקורד שבקרוליינה הצפונית, לאליזבת ברנדון ולפול ברינגר. היו לו תשעה אחים ואחיות, ובהם לפחות שני אחים. סבו, ג'ון פול ברינגר, היה גרמני שהיגר לפנסילבניה בשנת 1743. הוא גדל במשפחה גדולה, וככל הנראה קיבל את חינוכו הראשוני בבית לפני שלמד באוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל. לאחר שסיים את לימודיו בשנת 1826, למד משפטים בהילסבורו במשרד עורכי דין מבוסס והוסמך לעריכת דין.

בשנת 1829 חזר לעיר הולדתו קונקורד, הקים משרד עורכי דין והחל בקריירה פוליטית. באותה שנה נבחר לבית הנבחרים של קרוליינה הצפונית וכיהן בו עד 1834. הוא נבחר מחדש גם בשנים 1840 ו־1842. בנוסף, היה חבר בוועידה החוקתית של קרוליינה הצפונית בשנת 1835.

בשנת 1842 נבחר מטעם המפלגה הוויגית לבית הנבחרים של ארצות הברית לקונגרס ה־28, ונבחר מחדש גם לקונגרסים ה־29 וה־30. במהלך הקונגרס ה־30 כיהן כיושב ראש הוועדה לענייני אינדיאנים וכיושב ראש הוועדה להוצאות במחלקת המדינה. הוא נעשה ידיד אישי של חבר הקונגרס אברהם לינקולן. בתקופה זו למד אחיו הצעיר, רופוס קליי ברינגר, משפטים בהדרכתו כהכנה לבחינת ההסמכה לעריכת דין. האח הצעיר פתח משרד עורכי דין בקונקורד ונכנס גם הוא לפוליטיקה המדינתית.

לאחר שהחליט שלא להתמודד לכהונה רביעית בקונגרס בשנת 1848, קיבל ברינגר את מינויו של הנשיא זאכרי טיילור לשגריר בספרד, וכיהן בתפקיד הדיפלומטי בשנים 1849–1853. לאחר שובו לקרוליינה הצפונית בשנת 1854, חידש את פעילותו הפוליטית ונבחר לכהונה נוספת בבית הנבחרים המדינתי.

עם פרוץ מלחמת האזרחים האמריקאית היה ברינגר ציר לוועידת השלום של שנת 1861 שנערכה בוושינגטון הבירה. לאחר המלחמה השתתף בוועידה הלאומית של האיחוד בשנת 1866, שנועדה לגייס תמיכה לנשיא אנדרו ג'ונסון.

מאוחר יותר הצטרף ברינגר למפלגה הדמוקרטית. בשנת 1872 כיהן כיושב ראש המפלגה הדמוקרטית של קרוליינה הצפונית, לאחר מותו של תומאס בראג. הוא נפטר ב־1 בספטמבר 1873, בגיל 67, בווייט סולפור ספרינגס שבווירג'יניה המערבית, ונקבר בבית הקברות גרינמאונט בבולטימור, מרילנד.

ברינגר היה אחיו הבכור של בריגדיר גנרל ממלחמת האזרחים רופוס ברינגר. השניים היו בניו של הגנרל פול ברינגר ואחייניו של דניאל לורנס ברינגר, שכיהן קודם לכן כחבר קונגרס מקרוליינה הצפונית. בנו של ברינגר, דניאל ברינגר, התפרסם בזכות הוכחת המקור המטאוריטי של מכתש המטאור באריזונה.