דראפטומניה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"דראפטומאניה" (drapetomania) היא דיאגנוזה של מחלת נפש לכאורה, שנקבעה על ידי סמואל קארטרייט (Samuel A. Cartwright), רופא מלואיזיאנה, על פי המונח היווני "דראפטס" ("drapetes") שפירושו "נמלט" בצרוף למונח "מאניה". מחלת הנפש "דראפטומאניה" מתארת את נטייתו של עבד שחור בארצות הברית להמלט אל החופש. לטענתו של קראטרייט, הרצון להימלט נוצר כאשר בעליו של העבד מנסה להתייחס אליו כאל שווה (ובכך מתנגד לרצון האלקים כפי שהובן מקללת נח לכנען), או כאשר הוא מתעלל בו, או לא מעניק לו תנאי מחיה ראויים. אך אם הבעלים שולט בעבד בנדיבות וללא התנשאות, תוך דאגה לצורכיו ומניעת התעללות, העבד לא יהיה מסוגל לברוח. קארטרייט המליץ לטפל בעבדים "כמו בילדים, בחמלה ובאנושיות, כדי למנוע ולרפא אותם מהרצון להימלט". בעבדים שהחלו להראות סימני דראפטומאניה הוא המליץ לטפל במלקות שוט, כטיפול מניעתי.

טענותיו של קארטרייט הן חלק מהתופעה שבה הממסד הרפואי השתמש בכוחו לצורכי שליטה על עבדים. כך למשל קטעו רופאים את בהונות הרגליים של עבדים נמלטים כדי למנוע מהם את היכולת הפיזית להימלט שוב. מאמרו של קארטרייט הודפס בדרום ארצות הברית, אך זכה לביקורות סאטיריות בצפון. "מחלה" זו הפכה מבחינה היסטורית לאחת הדוגמאות המקובלות של "רפואה שרלטנית" ו"מדע גזעני".

ראו גם

קישורים חיצוניים

קובץ:P history.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.