דרומיכטס
דרומיכטס (ביוונית עתיקה: Δρομιχαίτης) היה מנהיג הגטים בסביבות שנת 300 לפני הספירה.[1] ליסימכוס, דיאדוך מקדוני שהמליך עצמו בתראקיה, תבע לעצמו שליטה על מחוזות הגטים, ובמיוחד בתחום השייך היום לדוברוג'ה.
צבא ליסימכוס ניהל מספר קרבות עם בין צבא ליסימכוס ובין הגטים, בהנהגת דרומיכטס. באחד הקרבות נשבה אגתוקלס, בנו של ליסימכוס.[2]דרומיכטס נהג בו יפה, שחרר אותו ושלח אותו לאביו, בתקווה לשפר את היחסים איתו. המחווה לא הביאה את התוצאות המבוקשות והמאבקים נמשכו.
שמונה שנים מאוחר יותר, בשנת 292 לפני הספירה, עבר ליסימכוס עם צבאו המקדוני, שמנה כ-100,000 חיילים, את הדנובה צפונה, כדי לכבוש את מחוזות הגטים. ליסימכוס לא הצטייד בכמות מספקת של מזונות, מתוך הנחה שהצבא ימצא את מזונותיו אצל האויב. ההנחה הייתה שגויה והצבא המקדוני, שהתקדם לתוך ארץ הגטים, סבל רעב וצמא במידה כזאת שחיילים התחילו למות מצמא.
הגטים צרו על המקדונים וצבאו של ליסימכוס נכנע. הגטים תבעו להביא את ליסימכוס לדין ולהורגו, אך דרומיכטס גרס כי אם יעשו כן יעלו לשלטון במקדוניה מלכים אחרים, העלולים להיות מסוכנים יותר מבחינת הגטים. לעומת זאת, אם ינהגו יפה בליסימכוס, יסכים האחרון, שיהיה חייב לגטים הכרת תודה, להשיב את המצודות שתפס מידיהם ולשמור על יחסים טובים.
דיודורוס סיקולוס מספר כי דרומיכטס איתר את ליסימכוס בין חייליו באמצעות בני פמלייתו שהיו סביבו ואחר כך ערך משתה, בו הוגש למקדונים אוכל הראוי למשתה מלכים, בצלחות כסף ועל שטיחים מפוארים, בעוד הגטים סועדים בצלחות עץ, יישובים על קש.
לאחר הסעודה שאל דרומיכטס את ליסימכוס כיצד עדיף לסעוד, כמו המקדונים או כמו הגטים? כאשר ליסימכוס העדיף את דרך המקדונים, הקשה דרומיכטס ושאל "אם כך, מה היה לכם לבוא אל ארצנו הדלה, בה אנו חיים כחיות וכברברים ובה שום צבא לא יוכל לשרוד, במקום לדבוק בעושר שניתן לכם?" ליסימכוס הודה כי שגה, הבטיח להשיב את המצודות ולפי פאוסניאס אף השיא לדרוכימטס את אחת מבנותיו.[3]
הערות שוליים
- ^ התיאור המפורט ביותר שבידינו נמצא אצל דיודורוס סיקולוס. פרטים נוספים יש אצל פאוסניאס. אחרים, כמו פלוטארכוס או פוליאנוס מצטטים מקורות אחרים, ככל הנראה
- ^ לפי פאוסניאס (1.9.6) לא ברור אם נשבה ליסימכוס עצמו או אגאטוקלס או שניהם, בשני אירועים נפרדים. מקורות אחרים, כמו סטרבוניוס, פלוטארכוס ועוד, חלוקים ביניהם בשאלה זו.
- ^ פאוסניאס סבור כי סיפור המשתה אינו אמת וכי ההסכמה נכפתה על ליסימכוס
