דר שטורם
 | |
| סוג |
|
|---|---|
דר שטורם (בגרמנית: Der Sturm) היה כתב עת גרמני לאמנות ולספרות, שהוקם על ידי הרוארת ולדן וסיקר בין היתר את האקספרסיוניזם, הקוביזם, הדאדא והסוריאליזם. הוא פורסם בין השנים 1910–1932.
היסטוריה
Der Sturm הוקם בברלין בשנת 1910 על ידי הרוארת ולדן. הופיעה מדי שבוע בין השנים 1910 ל־1914, מדי חודש בין השנים 1914 ל־1924, ורבעון עד שהפסיקה את פרסום בשנת 1932. בין השנים 1916 ל־1928 נערך על ידי האמן ומורה הבאוהאוס לותר שרייר.[1]
כתב העת עוצב על פי כתב העת הספרותי האיטלקי La Voce שראה אור בפירנצה בין השנים 1908–1916.
בין התורמים הספרותיים היו פטר אלטנברג, מקס ברוד, ריכרד דהמל, אלפרד דבלין, אנטול פראנס, קנוט האמסון, ארנו הולץ, קרל קראוס, סלמה לגרלף, אדולף לוס, היינריך מאן, פול שירברט ורנה שיקלה. Der Sturm הורכב מיצירות כמו דרמות אקספרסיוניזם, תיקים אמנותיים (אוסקר קוקושקה וקורט סטורמר), מאמרים של אמנים (אלבום קנדינסקי) וכתבים תאורטיים על אמנות מהרוארת ולדן.[2]
נוצרו גלויות שבהן הוצגה האמנות האקספרסיוניסטית, הקוביסטית והמופשטת של פרנץ מארק, וסילי קנדינסקי, אוסקר קוקושקה, אוגוסט מקה, גבריאלה מינטר, גאורג שרימפף, מריה אוהדן, רודולף באואר ואחרים. המונח שטורם מותג על ידי ולדן כמייצג את האופן שבו אמנות מודרנית חודרת לגרמניה באותה תקופה.[3]
במיוחד בתקופה שלפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה מילא דר שטורם תפקיד מכריע בחילופי דעות ורעיונות של אמני האקספרסיוניזם, מה שהוביל ליחסים מיוחדים בין ברלין לפריז. באופן קבוע פורסמו שירים וטקסטים אחרים של אקספרסיוניסטים דוברי צרפתית. מערכת יחסים זו חודשה לאחר המלחמה למרות הלחימה בין שתי המדינות.
דר סטורם בלט ממגזינים אחרים לאמנות באותה תקופה בכך שהוא כלל את האמנות שיצרו נשים. בתערוכות שארגן המגזין נכללו עבודותיהן של גבריאלה מינטר, סוניה דלאוניי, אלזה לסקר-שילר, מריאנה פון ורפקין, ואחרות. לפני סגירת הגלריה בשנת 1932, היא הציגה עבודות של למעלה מ-30 ציירות ופסליות – יותר מכל גלריה אחרת של התקופה.
הגלריה
המגזין טיפח גם את הגלריה "דר שטורם", שהקים ולדן לחגוג את המהדורה ה-100 של כתב העת, בשנת 1912. הגלריה הפכה למוקד תוסס של האמנות המודרנית של ברלין במשך עשור. החל בתערוכה של אמנים פוביסטים ואמני קבוצת "הפרש הכחול" ואחריהם הוצגו בגרמניה הפוטוריסטים, הקוביסטים. הגלריה הציגה להציג את אדוארד מונק, ז'ורז' בראק, פבלו פיקאסו, ז'אן מצינגר, אלברט גלייז, רוברט דאוני, ז'אן ארפ, פול קלה, וסילי קנדינסקי ואחרים.[4]
לאחר המלחמה העולמית הראשונה, ולדן הרחיב את הפעילות בגלריה בהרצאות ודיונים על אמנות מודרנית, הופעות תיאטרון אקספרסיוניסטי, וכן הוציא לאור ספרים של אמנים מובילים כמו אוסקר קוקושקה. למרות זאת, הגלריה ירדה מחשיבותה לאחר המלחמה ונסגרה בשנת 1924, והשאירה את המגזין שהמשיך כרבעון עד שנסגר בשנת 1932.
עם זאת, ולדן רצה לחשוף את אומנויות ה"אוונגרד" באמצעות תערוכות. לפיכך, ארגן עד שנת 1932 למעלה מ-200 תערוכות בברלין ועוד מספר תערוכות נודדות בגרמניה וברוב הערים הגדולות באירופה.
קישורים חיצוניים
- דר שטורם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Nell [Hrsg ]; Walden Walden, Der Sturm: ein Erinnerungsbuch an Herwarth Walden und die Künstler aus dem Sturmkreis, 1954
- ^ Der Sturm | German periodical, Encyclopedia Britannica (באנגלית)
- ^ The Sturm is Herwarth Walden, SCHIRN KUNSTHALLE FRANKFURT, 2015-11-11 (באנגלית)
- ^ Herwarth Walden und DER STURM, www.arthistoricum.net (ב־)
