האחווה (כתב עת)
כתב העת "האחווה" (Fraternitatea) היה שבועון ציוני רומני שהחל את פעילותו בבוקרשט, רומניה במאה ה-19 בשנת 1879, והפסיק את פעילותו לאחר 6 שנים בגין גירוש עובדי כתב העת מרומניה בשל דעותיהם הציוניות. כתב העת שב לפעול בין השנים 1889–1890, ונוהל על ידי חברי תנועת "חובבי ציון"[1][2].
כתב העת נחשב לאחד מהחשובים ביותר בשפה הרומנית במחצית השנייה של המאה ה-19 בשל תכניו המגוונים, ושימש כביטאונה של התנועה הציונית. סגנונו היה מיליטנטי. הוא התריס כנגד האנטישמיות המקומית, ודגל באמנציפציה של היהודים ברומניה.
כתב העת "האחווה" התמקד בעיקר בנושאי ציונות, שהעסיקו את העולם היהודי באותן שנים. עיתונאיו כתבו בעיקר על הדילמות הקשות איתן התמודדו היהודים בגולה. כמו כן כתב העת עסק גם במתן מענה לאותן דילמות ובשאלה שעלתה בציבור האם לקבל את המסר הציוני, לדחות אותו או לעמוד מהצד.[3]
מבנה כתב העת ותכניו
בכתב העת הייתה חלוקה ברורה למדורים, שכן הוא בלט במגוון תחומי סיקור ופרשנות: החל במאמרי מערכת, דרך ידיעות מהארץ ומחו"ל, כתבות על הקהילות היהודיות וסקירת עיתונות יהודית מחו"ל, וכלה במדורי ספרות ותרבות. כמו כן כתב העת כלל מידע נרחב על אירועים מקומיים ובינלאומיים, ובפרט כאלה שהיו קשורים לתנועה הלאומית היהודית.[4]
פעילותו של כתב העת
"האחווה" עיצב מחדש את מעמדם של היהודים ברומניה, עד כדי כך שלעיתים נאלצו האנטישמים המקומיים לחזור בהם מדעותיהם הקיצוניות נגד היהודים. כתב העת לא חשש להגדיר את הבעיות בהן נתקלו היהודים ברומניה, ואף עודד את היהודים לפעילות משפטית, פוליטית ואזרחית. כמו כן כתב העת חיזק את מעמדם של היהודים בכך שסיפק להם תחושה של שותפות מלאה בחיים הקהילתיים ברחבי העולם ובארץ ישראל. כתב העת "האחווה" נאבק גם נגד המדיניות האנטי יהודית אשר בלטה בקרב מפלגות, ממשלות ואישים.[4]
ב-1885, בעקבות מאמריו הפולמוסיים של כתב העת, גורשה מרומניה קבוצה של 12 עיתונאים יהודים, כולל מנהל כתב העת, אליאס שוורצפלד, שהואשמו בפעולות נגד המדינה.[2]
פתיחת כתב עת מתחרה
אחת השאלות הגדולות שבהן עסק כתב העת הייתה שאלת העלייה לארץ ישראל. הלאומיות היהודית במאה ה-19 הציעה שני פתרונות עיקריים. האחד - יצירת אומה עברית חדשה, החיה בארץ האבות; והשני - הגשמת אוטונומיה תרבותית בתוך המדינות הזרות[5]. כותבי כתב העת תמכו בפתרון השני והתנגדו לעלייה לארץ באופן נחרץ, אף על פי שלא כל יהודי רומניה תמכו בדעה זאת. אחד מעורכי כתב העת, אברהם גולדפן, שעמד בראשו, יצא הוא נגד כתב העת משום שהוא עצמו תמך בעלייה לארץ ישראל. הוא הסתכסך בשל כך עם העורך יצחק אוירבך, שהתנגד לדעותיו. אברהם גולדפן פוטר ממערכת כתב העת בשל כך, והקים כתב עת חדש בשם "המגן", אשר תמך בריש גלי בעלייה לארץ ישראל והתחרה בכתב העת "האחווה"[3][6]
הערות שוליים
- ^ The Romanian Jewish Community, www.romanianjewish.org
- ^ 2.0 2.1 YIVO | Schwarzfeld Family, www.yivoencyclopedia.org (באנגלית)
- ^ 3.0 3.1 ישראל קלויזנר, חיבת ציון ברומניה, הוצאה לאור, עמ' 160
- ^ 4.0 4.1 ליביו רוטמן וקרול ינקו, תולדות היהודים ברומניה, מרכז גולדשטיין - גורן לתולדות היהודים ברומניה, המכון לחקר התפוצות, אוניברסיטת תל אביב, עמ' 261-265
- ^ שמואל אלמוג, לאומיות, ציונות, אנטישמיות, הספרייה הציונית, 1992, עמ' 33-34
- ^ קהילת בוקרשט, באתר א.מ.י.ר
