האראלד השני, מלך נורווגיה
| לידה | 935 | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
970 (בגיל 35 בערך) האלס, דנמרק | ||||||
| מדינה |
 נורווגיה | ||||||
| שושלת פיירהייר | |||||||
| |||||||
| |||||||
האראלד השני "גלימה אפורה" (בנורדית עתיקה: Haraldr gráfeldr, בנורווגית: Harald Gråfell, בדנית: Harald Gråfeld; 935–970) היה מלך נורווגיה מ-961 ועד למותו.
חייו
האראלד היה בנו של אריק הראשון "גרזן הדם" ונכדו של האראלד הראשון. אמו הייתה גונהילד, אחותו של האראלד הראשון, מלך דנמרק.
לאחר מותו של אביו ב-954, חברו האראלד ואֶחָיו עם סבם, גורם הזקן כנגד הוקון הראשון. הם לחמו נגדו בכמה קרבות, כולל ברסטרקלב, ליד האי פריי ב-955 ובפיטייר ב-961.
לאחר מותו של הוקון הראשון בקרב פיטייר, הפכו האראלד ואֶחָיו למלכי נורווגיה, אך סמכותם מחוץ לחלקה המערבי של הארץ הייתה מצומצמת. האראלד, כאח הבכור, היה בעל ההשפעה הרבה ביותר מבין האחים. ב-961, נסע דודם, האראלד הראשון לנורווגיה והכריז על האראלד כמלך ואסל שלו.
האראלד החל לחזק את שלטונו על ידי הריגתם של השליטים המקומיים, כולל זיגרוד הוקונסון, טיגבה אולפסון וגודרוד ביורנסון. כך הצליח האראלד לבסס את שליטתו בנורווגיה עד הלוגלנד בצפון ועל נתיב הסחר לאורך חופה של נורווגיה. כמו כן הוא שיגר משלחת לביירמלנד (כיום באזור העיר ארכנגלסק שבצפון רוסיה). עד מהרה נעשה האראלד תלוי פחות ופחות בתמיכתו של האראלד מלך דנמרק.
ב-970 פותה האראלד השני בדרכי עורמה להגיע לדנמרק, שם הוא נהרג במסגרת מזימה שתוכננה על ידי הוקון זיגרודסון, שהיה בעל בריתו של האראלד מלך דנמרק. הוקון זיגרודסון ירש את התואר רוזן לאדה לאחר שאביו נהרג על ידי אנשיו של האראלד השני ב-961. האחים של האראלד השני ששרדו נמלטו מנורווגיה לאחר מותו. עם מותו קיבל האראלד הראשון, מלך דנמרק את השליטה מחדש בנורווגיה והוקון זיגרודסון הוגדר כמלך ואסל שלו שם.
קישורים חיצוניים
- האראלד השני, מלך נורווגיה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
