הארמייה ה-62 (ברית המועצות)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הארמייה ה-62
פרטים
מדינה ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
שיוך הצבא האדוםהצבא האדום הצבא האדום
סוג ארמייה רב-חיילית
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 10 ביולי 194216 באפריל 1943 (40 שבועות ויום)
מקים היחידה הפיקוד העליון הסובייטי
מלחמות מלחמת העולם השנייה
פיקוד
מפקדים ראו בהמשך

הארמייה ה-62 הייתה ארמיית שדה של הצבא האדום בתקופת מלחמת העולם השנייה, שקיבלה פרסום עולמי בעקבות התפקיד המכריע שמילאה בהגנה על העיר סטלינגרד במהלך קרב סטלינגרד.

היסטוריה

הארמייה הייתה ארמיית עתודה שהוקמה בסוף מאי 1942 בשם ארמיית העתודה ה-7, והשתייכה לעתודת הפיקוד העליון הסובייטי.

המערכה על סטלינגרד

ב-10 ביולי סופחה הארמייה לכוחות חזית סטלינגרד ושמה שונה לארמייה ה-62. הארמייה הוצבה באגף הימני של החזית ממערב לעיקול נהר הדון, והחל מ-23 בחודש ניהלה שורת קרבות מגננה קשים כנגד כוחות גרמניים עדיפים. בראשית אוגוסט הצליחה הארמייה הגרמנית השישית לכתר ולהשמיד את מרבית יחידות הארמייה וכמעט את כל הארטילריה שלה ממערב לנהר דון. הארמייה הוקמה מחדש מיחידות שהשתייכו לארמיית הטנקים הראשונה (שפורקה) ולארמייה ה-64. תחת לחץ גרמני כבד נסוגה הארמייה באיטיות לטבעת ההגנה הפנימית סביב העיר סטלינגרד, ולאחר שהגרמנים הצליחו לפרוץ אל הוולגה מצפון ומדרום לסטלינגרד, נותרה מבודדת בחורבות העיר. הארמייה כללה להלכה 11 דיוויזיות חי"ר, 7 בריגדות עצמאיות וקורפוס טנקים, אך כתוצאה מהאבדות הכבדות שספגו יחידותיה בקרבות הקודמים, כוחה בפועל ערב פתיחת המתקפה הגרמנית על סטלינגרד לא עלה על כ-20 אלף חיילים וכמה עשרות טנקים. מפקד הארמייה, גנרל א.י.לופאטין, שלא האמין ביכולת כוחותיו להגן על סטלינגרד, ורצה לסגת לגדה המזרחית של הוולגה, פוטר על ידי מטה החזית הדרום-מזרחית ב-11 בספטמבר והוחלף על ידי גנרל לוטננט ואסילי צ'ויקוב, שקיבל פקודה להגן על העיר עד האיש האחרון.

במהלך החודשיים הבאים (13 בספטמבר-18 בנובמבר 1942) ניהלה הארמייה ה-62 קרב הגנה עיקש בתוך העיר כנגד כוחות גרמניים עדיפים בהרבה, שהשתייכו לארמייה השישית ולארמיית הפאנצר הרביעית. היא ניצלה בצורה מקסימלית את היתרונות שהיו לה בלחימה בשטח בנוי, כדי לנטרל את העדיפות הגרמנית בטנקים ובמטוסים. למרות שהגרמנים הצליחו בסופו של דבר להשתלט על רוב שטחה של העיר, הצליחו יחידות הארמייה להמשיך להחזיק מספר מאחזים קטנים בתוך סטלינגרד, ולהתיש את הכוחות הגרמניים התוקפים. יחידות הארמייה ספגו אף הן אבידות כבדות ביותר במהלך הלחימה, וברוב הדיוויזיות שלה נותרו לא יותר מכמה מאות לוחמים כשירים. לחימת הארמייה ה-62 במערכה בתוך סטלינגרד מהווה את אחת הדוגמאות הבולטות ביותר לגבורת המונים בהיסטוריה האנושית. לאחר פתיחת מתקפת הנגד הסובייטית וכיתור הכוחות הגרמניים באזור סטלינגרד בסוף נובמבר 1942, הפעילו יחידות הארמייה לחץ מתמיד על הכוחות הגרמניים שעמדו מולם, והרחיבו בהדרגה את השטח שבשליטתם. הארמייה נטלה חלק במבצע לחיסול הכוחות הגרמניים שנלכדו ב"כיס סטלינגרד", מבצע שהושלם ב-2 בפברואר 1943.

ארמיית המשמר השמינית

לוח זיכרון ללוחמי הארמייה בגבעת מאמייב בוולגורגד

בעקבות הצטיינותה במערכה בתוך סטלינגרד שונה שמה של הארמייה ה-62 ב-16 באפריל לארמיית המשמר השמינית. במסגרת החזית הדרום-מערבית השתתפה הארמייה בקיץ ובסתיו 1943 במתקפה הסובייטית באגן הדונבאס, ובהתקדמות אל נהר הדנייפר. היא השתתפה בשחרור העיר זפורוז'יה, חצתה את הדנייפר והקימה ראש גשר בגדה המערבית של הנהר. לאחר שסופחה לכוחות החזית האוקראינית השלישית ב-20 באוקטובר, השתתפה הארמייה בשורה של מתקפות סובייטיות בסוף 1943 ובחודשים הראשונים של 1944, במסגרתם שוחרר כל שטח אוקראינה הדרומית.

בקיץ 1944 הועברה הארמייה לחזית הבלארוסית הראשונה והשתתפה במבצעים לשיחרור בלרוס מידי כוחות הציר. כוחותיה כבשו את העיר לובלין, חצו את נהר הויסלה מדרום לוורשה, והצליחו להחזיק בראש הגשר במגנוסז'יו למרות מתקפות נגד גרמניות עזות. בינואר 1945 השתתפה ארמיית המשמר ה-8 במבצע "ויסלה-אודר", במסגרתו שוחרר שטח פולין מידי הגרמנים. כוחותיה הגיעו ראשונים לנהר האודר והצליחו להקים ראש גשר מעבר לנהר באזור קוסטרין. בפברואר-מרץ 1945 ניצלה הארמייה את ניסיונה העשיר בקרבות רחוב, כדי להכניע את חיילות המצב הנאציים שהחזיקו בערים פוזנן וקוסטרין. ב-16 באפריל שימשה הארמייה כחוד החנית של מתקפת החזית הבלרוסית ה-1 על ברלין. היא השתתפה בקרבות על דרכי הגישה לעיר ובתוך העיר עצמה, ומפקד הארמייה, ואסילי צ'ויקוב, קיבל את כניעת הכוחות הגרמניים שהגנו על העיר ב-2 במאי 1945.

מפקדים

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הארמייה ה-62 בוויקישיתוף
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0