עתודה (צבא)
עתודה היא כוח צבאי שאינו מוטל אל הקרב אלא נשמר בכוננות גבוהה בקרבתו. כוח העתודה מאפשר למפקד גמישות בניהול המשך הקרב בשל נגישותו המיידית אל גזרות שונות שבו הקרב מתקיים. לדוגמה: כוח עתודה רענן יכול להצטרף אל כוח שמצוי בעמדת נחיתות בקרב, שזקוק לתגבור או שזקוק לחילוץ. לחִלופין, כוח העתודה יכול לשמש לניצול הצלחה בגזרה שבה הצד שכנגד הוכרע או עומד על סף הכרעה (למשל כאשר נפרצים בו קווי ההגנה של היריב), או יכול לשמש להרחבת חזית הלחימה לגזרה חדשה אם ליריב לא נותרו כוחות עתודה משלו להגן עליה. ככל שהצבא מתוחכם יותר ומתקדם יותר מבחינה טקטית כך גדל השימוש בכוחות עתודה. הפעלת העתודה בתזמון מתאים היא אחד הגורמים החשובים לניצחון בקרבות מודרניים.
הקצאת חיילים לעתודה הייתה מקובלת בתקופות שונות ואצל עמים רבים. הראשונים שהשתמשו בה באופן קבוע היו הרומאים. הם שמרו חלק מהלגיון מחוץ למעגל הלוחמה והשתמשו בו ברגע הקריטי של הקרב. לא כל העמים נהגו כך כי הקצאת חיילים לעתודה מקצרת את קו החזית ולכן מגדילה את סיכון האיגוף. בימי הביניים באירופה פעמים רבות לא הפרישו כוחות לעתודה, אך בעת החדשה המוקדמת הפך הדבר לשגרה. בתקופת מלחמות נפוליון הייתה העתודה פעמים רבות המפתח לניצחון בקרב. עתודה המשיכה לשמור על חשיבותה הטקטית במלחמות המאה ה-20.
יעילות העתודה נובעת מהעובדה שיתר החיילים, המעורבים בלוחמה המיידית, אינם זמינים להתקפה נוספת או להגשת סיוע. הם עסוקים בטיפול באויב המיידי הנמצא מולם. ייתכן אמנם שהם יצליחו לשבור את שורות האויב בלי עזרת העתודה, אך הפעלת מספר גדול של חיילים בנקודה קריטית בקרב יכולה לסייע להבקעת הקו.
ראו גם
לקריאה נוספת
- קרל פון קלאוזביץ, על המלחמה, כרך 3, פרק 13 "עתודה אסטרטגית".
קישורים חיצוניים
- מרדכי גיחון, סודות ההצלחה של הצבא הרומאי על-פי מלחמת היהודים ליוסף בן-מתתיהו, קתדרה חוברת 21, תשרי תשמ"ב, אוקטובר 1981, עמ' 21-19