האתיקה של סירת ההצלה
האתיקה של סירת ההצלה (באנגלית: Lifeboat ethics) הוא דימוי לבחינת הבעיה המוסרית של חלוקת המשאבים בין תושבי כדור הארץ. דימוי זה נוצר על ידי החוקר ופעיל הסביבה גארט הרדין במאמר שנוי במחלוקת שפרסם ב-1974 ב-Psychology Today.
במאמרו מתאר הרדין סירת הצלה הנושאת עליה 50 איש ויש עליה מקום לעשרה אנשים נוספים. הסירה נמצאת באוקיינוס וסביבה שוחים 100 אנשים נוספים השואפים לעלות על הסירה ולמצוא עליה מפלט. הבעיה האתית הנובעת מהמצב המתואר היא האם על יושבי הסירה לאפשר לניצולים נוספים לעלות על סיפונה.
הדימוי של הרדין משווה את סירת ההצלה לאנושות המנצלת משאבים מוגבלים. בדימוי זה הוא טוען כנגד דימוי האנושות ל"ספינת חלל", דימוי שפותח ב-1966 על ידי קנת' בולדינג בשיח של שמירת איכות הסביבה בהקשר של הקצאת המשאבים המוגבלים של כדור הארץ. הרדין טען במאמרו כי את ספינת החלל מנווט מפקד אחד והוא זה אשר מקצה את המשאבים, בעוד שעל פני כדור הארץ אין איש, מדינה, או גוף בינלאומי אשר יש לו הסמכות או הכוח לשלוט על הקצאת המשאבים. בהמשך המאמר, משווה הרדין את נוסעי סירת ההצלה לאומות העשירות המפותחות כלכלית וטכנולוגית ואת השוחים סביב סירת ההצלה הוא מדמה לאומות העניות והבלתי מפותחות מבחינה טכנולוגית.
באמצעות הדימויים הללו, בוחן הרדין במאמר סוגיות של פיצוץ אוכלוסין, הגבלת הגירה, סיוע בינלאומי באמצעות בנק המזון העולמי ובאמצעות טכנולוגיה. הוא ממליץ ליושבי סירת ההצלה שלא להעלות אליה נוסעים נוספים ותוקף חלק מהעקרונות המוסריים המנחים את החברה המערבית הבאים לידי ביטוי באידיאלים הנוצריים ("שומר אחי") והקומוניסטיים ("לכל אחד לפי צרכו"). לטענתו, המשך מדיניות הסיוע יביא לטרגדיה של נחלת הכלל.
קישורים חיצוניים
