הבארן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוף טיפוסי בבארן

הבארן (אנגלית: The Burren ; אירית: Boireann, "סלע גדול", גם Boirinn) הוא אזור קרסטי, בצפון מערב מחוז קלייר, אירלנד, בסמוך לחוף האוקיינוס האטלנטי ולצוקי מוהר.

הבארן נחשב לאחד מהשטחים הקרסטיים הגדולים באירופה. שטחו כ-250 קילומטר מרובע, והוא גובל במערב באוקיינוס האטלנטי ובצפונו במפרץ גולוויי. האזור שזור בסלעי גיר קרחים ומחורצים. נופו הסלעי והייחודי של הבארן מהווה ניגוד משמעותי לנופה הירוק של אירלנד, ובשל ייחודו הוכרז חלק קטן ממנו כפארק לאומי, 15 קמ"ר שטחו, והוא הקטן שבששת הפארקים הלאומיים של אירלנד.

למרות נופו הצחיח, מחוסר העצים, בין סלעי הגיר צומח מגוון של צמחים ארקטיים, אלפיניים וים תיכוניים.

בחבל יש אתרים ארכאולוגיים בשפע, בהם קברים מגאליתים רבים ודולמנים, שאחד הידועים שבהם הוא דולמן פולנברון. הבארן מאוכלס בדלילות, והכפר הבולט בו הוא דולין (Doolin), השוכן בדרום מערבו של החבל לחוף הים, והמהווה מוקד עלייה לרגל לחובבי מוזיקה אירית. צוקי מוהר הסמוכים הם אחת האטרקציות התיירותיות המובילות באי האירי.

גלריית תמונות

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הבארן בוויקישיתוף


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0