הבולים של קיונגה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קְיוֹנְגָה הוא שמו של חבל ארץ במזרח אפריקה, אשר בראשית המאה ה-20 הבעלות עליו הייתה נתונה במחלוקת בין האימפריה הגרמנית שהחזיקה בו והאימפריה הפורטוגלית שתבעה עליו בעלות. הוא נכבש על ידי צבא פורטוגל בשנת 1916, וכחלק מן הפעילות לבסס את ריבונותה במקום הנפיקה פורטוגל ארבעה בולי דואר ועליהם שם המושבה.

קיונגה, 1916, הדפס רכב על בול של המושבה לורנסו מרקש משנת 1911
מפה משנת 1906 המציגה את היישוב קיונגה, מדרום לנהר רוומה

הרקע להנפקת הבולים

בשלהי המאה ה-19 נוצרה מחלוקת בין האימפריה הפורטוגלית ובין האימפריה הגרמנית סביב הבעלות על חבל ארץ מדרום לשפך הנהר רוֹבוּמָה (הנקרא היום בשם נהר רוּבוּמָה (אנ')). בשנת 1892 השתלטו הגרמנים בכוח על האזור שבמחלוקת, אשר זכה לכינוי "משולש קיונגה", והקימו מאחז צבאי בכפר קיונגה. מחאות הפורטוגלים לא עזרו, והאזור נשאר בבעלות גרמנית עד מלחמת העולם הראשונה.

ב-9 במרץ 1916 הכריזה גרמניה מלחמה על פורטוגל. כחודש לאחר מכן, ב-10 באפריל 1916, שלחו הפורטוגלים כוח צבאי מן המושבה מוזמביק, כבשו את קיונגה מידי הגרמנים, והכריזו עליה כמושבה פורטוגלית.[1]

כחלק מהחזרת החיים באזור לסדרם, וכאמירה פוליטית שנועדה לקבע את אחיזתם בחבל הארץ שכבשו, החליטו הפורטוגלים להנפיק בולי דואר לשימוש התושבים במושבה החדשה.

הנפקת הבולים

ב-29 במאי 1916 הונפקה סדרה בת ארבעה בולים, וזאת באמצעות הוספת הדפס רכב על בולים ישנים של המושבה הפורטוגלית לוֹרִנְסוּ מֶרְקֵיש שנותרו במחסני הדואר.[2]

הבולים המקוריים של לורנסו מרקיש

בין השנים 1898 עד 1903 הנפיקה פורטוגל בהדרגה סדרת בולים חדשה לשימוש במושבה לורנסו מרקיש. בסיום תהליך ההנפקה כללה הסדרה 23 בולים שונים בערכים נקובים שבין חצי ראיס עד 700 ראיס. הבולים, עליהם הופיעה דמותו של המלך קרלוש הראשון, הודפסו בכמויות גדולות מאד ושימשו במהלך השנים שלאחר מכן כתשתית להוספת הדפסי רכב מסוגים שונים.[3] בין הבולים שהודפסו בתחילת תהליך ההנפקה, בשנת 1898, נכלל בול בצבע כחול שערכו הנקוב 100 ראיס.

המלך קרלוש הראשון נרצח יחד עם בנו בשנת 1908, ובשנת 1910 הפכה פורטוגל לרפובליקה. בעקבות זאת התווספו על בולי פורטוגל ומושבות האימפריה הפורטוגלית הדפסי רכב עם המילה "רפובליקה". בשנת 1911 הוטבע הדפס רכב דומה גם על הבולים של לורנסו מרקיש.[3]

בשנת 1913 שונתה שיטת המטבע בפורטוגל ובמושבותיה. השיטה הישנה שהתבססה על מטבע בשם מילראיס שהתחלק ל-1000 ראיס הוחלפה במטבע בשם אסקודו שהתחלק ל-100 סנטבוס.[1] בעקבות זאת הונפקו בולים חדשים שערכיהם נקובים באסקודו, ורבים מן הבולים הישנים נותרו במחסני הדואר ללא שימוש. בשנת 1916 הוחזרו חלק מן הבולים לשימוש תוך כדי הוספת הדפס רכב עם המילה "רפובליקה".[4]

הבולים שהונפקו עבור קיונגה

כשנדרשו אנשי הדואר להכין במהירות בולים עבור המושבה החדשה קיונגה, לא היה להם מספיק זמן להדפיס בולים חדשים, והם בחרו בפתרון הפשוט ביותר. במחסני הדואר של המושבה הפורטוגלית הקרובה ביותר, לורנסו מרקיש, היה מלאי גדול מאד של בולים ישנים מן הטיפוס שהונפק בשנת 1898, בערך נקוב של 100 ראיס. על בולים אלו נוספו שלושה הדפסי רכב:

  1. במרכז הבול, באלכסון, הודפסה המילה "רפובליקה".
  2. בחלקו העליון של הבול הודפס ריבוע שהסתיר את הערך הנקוב הישן שבפינה הימנית, ומשמאלו הודפס הערך הנקוב החדש.
  3. בחלקו התחתון של הבול הודפס שמה של המושבה החדשה, קיונגה.

לא ברור מה היה סדר הטבעת ההדפסים השונים, אולם לדעת מרבית החוקרים הסדר היה: "רפובליקה", "ערך נקוב", "קיונגה".[1]

ארבעת הערכים הנקובים שהונפקו נועדו לשמש למטרות הבאות:[1]

  1. חצי סנטבו - התעריף למשלוח דברי דפוס.
  2. סנטבו אחד - התעריף למשלוח גלויה בפנים הארץ.
  3. שני סנטבוס וחצי - התעריף למשלוח מכתב בפנים הארץ.
  4. חמישה סנטבוס - התעריף למשלוח מכתב לחו"ל.

השימוש בבולי קיונגה

בולאים בכל רחבי העולם גילו בתקופת מלחמת העולם הראשונה עניין רב בהנפקות שבוצעו כחלק ממהלכי הקרבות, ובבולים שנועדו לשימוש באזורים שנכבשו על ידי הצבאות השונים. גם בולי קיונגה זכו להתעניינות רבה, ואלפי עותקים מן הבולים החדשים נמכרו לסוחרי בולים שהציעו אותם ללקוחותיהם.[1]

רוב המעטפות שנשלחו מן המושבה הפורטוגלית לחו"ל הועברו אל המושבה לורנסו מרקיש, שם נבדקו על ידי הצנזורה הצבאית (כמתחייב מתנאי המלחמה). מלורנסו מרקיש הועברו המכתבים בספינות הדואר אל מרכזי המיון באירופה ובארצות הברית.[1]

הפסקת השימוש בבולי קיונגה

בתום מלחמת העולם הראשונה עלתה שאלת הבעלות על חבל קיונגה לדיון כחלק מועידת השלום שהתקיימה בפריז. במסגרת חוזה ורסאי נקבע כי נהר רובומה ישמש כגבול בין המושבות הפורטוגליות שמדרום לנהר ובין המושבות הבריטיות שמצפון לו. ביום 10 בינואר 1920 הוענק לפורטוגל על ידי חבר הלאומים מנדט על משולש קיונגה.

ביום 2 באפריל 1920 נחקק רשמית בפורטוגל חוק המטמיע את אזור משולש קיונגה כחלק ממוזמביק.[5]

פורטוגל לא המתינה לסיום הדיונים ברמה הבינלאומיות, ובחודש ספטמבר 1919 היא העבירה את האחריות לניהול המושבה אל המרכז במוזמביק. החל ממועד זה בוטל השימוש בבולי קיונגה והם הוחלפו בבולי מוזמביק.[6]

מעמד בולי קיונגה בקרב האספנים

הפופולריות של בולי קיונגה בקרב האספנים בתקופת מלחמת העולם הראשונה ומיד לאחריה הובילה להנפקה של אלפי עותקים מן הבולים, ורבים מהם נשמרו. ניתן לרכוש את ארבעת הבולים, חתומים או לא חתומים, במחיר של כמה עשרות דולרים.

מרבית הבולים שנלקחו מן המחסנים בלורנסו מרקיש ושימשו להדפסת בולי קיונגה היו ללא שכבת דבק בצדם האחורי, וזאת עקב תנאי הלחות באזור. רק לחלק קטן מן הבולים הייתה שכבת דבק בצדם האחורי, ואלו זוכים לביקוש גבוה יותר בקרב האספנים. בקטלוגי הבולים מוערך מחירם של בולים עם דבק בכ-50 אחוזים יותר מן הבולים חסרי הדבק.[2]

בשוק הבולאי ידועים כיום כ-50 מעטפות וגלויות המבוילות בבולי קיונגה ונותרו בשלמותן. לפחות כ-30 מהן נשלחו בפועל באמצעות הדואר (דבר הניכר מן החותמות וסימני הצנזורה המוטבעים עליהן) והיתר הוכנו ככל הנראה כמחווה עבור אספני בולים. פריטים אלו זוכים לביקוש גבוה והם קשים להשגה.[1]

לקריאה נוספת

  • Mackay Robin(Ed), Kionga, International Encyclopedia of Stamps, IPC, 1970, p. 1079
  • Kenneth A. Wood, Kionga, This is Philately, p. 391
  • סטיוארט רוסיטר וג'ון פלואר, אטלס בולי העולם, כרטא, 1989, עמ' 297

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 John Kevin Doyle, Philatelic Censuses
  2. ^ 2.0 2.1 Scott Standard Postage Stamp Catalogue, 2013, Volume 4, p. 206
  3. ^ 3.0 3.1 Scott Standard Postage Stamp Catalogue, 2013, Volume 4, p. 671
  4. ^ Scott Standard Postage Stamp Catalogue, 2013, Volume 4, p. 672
  5. ^ Kionga Triangle, Portuguese Occupation in WW1
  6. ^ International Encyclopedia of Stamps, p. 1079
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0