הבחירות הכלליות בסיירה לאון (2023)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
‹ 2018 סיירה לאוןסיירה לאון 2028 ›
הבחירות הכלליות בסיירה לאון (2023)
24 ביוני 2023

 
מועמד ג'וליוס מאדה ביו סמורה קמארה (אנ')
מפלגה מפלגת העם של סיירה לאון (אנ') הקונגרס העממי (אנ')
מספר הקולות 1,566,932 1,148,262
מספר המושבים 81 54
שינוי במושבים 32 Increase 14 Decrease
אחוזים 56.17% 41.16%
הזוכה: ג'וליוס מאדה ביו

ב-24 ביוני 2023 נערכו בחירות כלליות בסיירה לאון לבחירת הנשיא וחברי הפרלמנט של סיירה לאון (אנ').[1] הנשיא המכהן ג'וליוס מאדה ביו נבחר מחדש עם 56% מהקולות ומפלגת העם של סיירה לאון (אנ') זכתה ב-81 מושבים בפרלמנט לעומת מפלגת האופוזיציה העיקרית, הקונגרס העממי (אנ'), שזכתה ב-54 מושבים וערערה על התוצאה, בטענה ל"אי סדרים בולטים".[2][3] משקיפי בחירות אירופיים הצהירו כי היה "חוסר עקביות סטטיסטי" בתוצאות הבחירות לנשיאות שפורסמו, ודרשו מועדת הבחירות "לפרסם נתוני תוצאות לכל קלפי כדי לאפשר ביקורת ציבורית על התוצאות".[4] מרכז קרטר פרסם גם הוא את הטענות, וכך גם ארצות הברית, בריטניה, אירלנד, גרמניה, צרפת והאיחוד האירופי.[5]

שיטת הבחירות

נשיא

נשיא סיירה לאון נבחר באמצעות גרסה שונה של הצבעה בשני סיבובים, כאשר מועמד צריך לקבל יותר מ-55% מהקולות בסיבוב הראשון כדי להיבחר. אם אף מועמד לא הגיע ליעד, יש לקיים סיבוב שני שבועיים לאחר ההכרזה על תוצאות הסיבוב הראשון.

הפרלמנט

חברי הפרלמנט נבחרים ב-16 מחוזות בחירה מרובי חברים (בין ארבעה לשישה עשר מושבים לכל מחוז) המקבילים לנפות סיירה לאון (אנ') על ידי ייצוג יחסי בשיטת המכסה (אנ') (עם מכסת המילטון (אנ')), לאחר צו נשיאותי של ג'וליוס מאדה ביו באוקטובר 2022 שביטל את שיטת הבחירה שהייתה בשימוש מאז 2008. למרות ערעורים שהוגשו נגד הצו, בית המשפט העליון של סיירה לאון (אנ') פסק כי הצו המשנה את שיטת הבחירות הוא חוקתי.[6] מועמדים עצמאיים זכאים להתמודד ולזכות במושבים אם הם משיגים במחוז מסוים את המכסה הנדרשת לנציג. 14 מושבים נוספים (אחד לכל מחוז, לא כולל שני המחוזות של האזור המערבי (אנ')) אינם נבחרים, ושמורים לצ'יפים בכירים (אנ').

מחוז מושבים צ'יף
בו 12 1
בומבאלי 8 1
בונטה 5 1
פאלאבה 4 1
קאילהון 10 1
קמביה 6 1
קארן 5 1
קנמה 12 1
קוינדוגו 4 1
קונו 10 1
מוימבה 6 1
פורט לוקו 10 1
פוג'הון 7 1
טונקולילי 10 1
אזור כפרי מערבי 10 0
אזור עירוני מערבי 16 0
סיכום 135 14
סך הכל 149

תוצאות

הבחירות לנשיאות[7]
מועמדת מפלגה קולות %
ג'וליוס מאדה ביו מפלגת העם של סיירה לאון (אנ') 1,566,932 56.17
סמורה קמארה (אנ') הקונגרס העממי (אנ') 1,148,262 41.16
מוחמד באח הברית הדמוקרטית הלאומית 21,620 0.77
צ'ארלס מרגאי התנועה העממית לשינוי דמוקרטי 16,012 0.57
נביו קמארה מפלגת השלום והשחרור 7,717 0.28
עבדולאהי סאקו החזית המאוחדת המהפכנית 6,796 0.24
פרינס קוקר מפלגת העם הדמוקרטית 5,981 0.21
איי קאקיי המפלגה הדמוקרטית של הברית 4,336 0.16
סאא קבוטה מפלגת העם הלאומית המאוחדת 4,059 0.15
ברספורד וויליאמס המפלגה הרפובליקנית הלאומית העצמאית 2,692 0.10
מוחמד ג'ונג'ו המפלגה הדמוקרטית של האזרחים 2,367 0.08
מוחמד סואה-טוריי התנועה הדמוקרטית המאוחדת 1,665 0.06
ג'ונתן סנדי מפלגת האחדות והפיוס הלאומית 1,369 0.05
סך הכל 2,789,808 100.00
הצבעות כשרות 2,789,808 99.61
הצבעות פסולות/ריקות 10,883 0.39
סה"כ הצבעות 2,800,691 100.00
מצביעים רשומים/אחוזי הצבעה 3,374,258 83.00
הבחירות לפרלמנט[8]
מפלגה קולות % מושבים +/–
מפלגת העם של סיירה לאון (אנ') 1,578,259 56.68 81 +32
הקונגרס העממי (אנ') 1,113,882 40.00 54 –14
הקואליציה הלאומית הגדולה 18,169 0.65 0 –4
התנועה העממית לשינוי דמוקרטי 17,390 0.62 0 0
הברית הדמוקרטית הלאומית 3,819 0.14 0 0
החזית המאוחדת המהפכנית 1,502 0.05 0 0
מפלגת השלום והשחרור 1,131 0.04 0 0
מפלגת האחדות והפיוס הלאומית 1,000 0.04 0 0
המפלגה הרפובליקנית הלאומית העצמאית 560 0.02 0 0
מפלגת העם הדמוקרטית 516 0.02 0 0
עצמאים 48,464 1.74 0 −3
צ'יפים 14 0
סך הכל 2,784,692 100.00 149 +3
הצבעות כשרות 2,784,692 99.60
הצבעות פסולות/ריקות 11,189 0.40
סה"כ הצבעות 2,795,881 100.00
מצביעים רשומים/אחוזי הצבעה 3,374,258 82.86

התנהלות

משקיפי הבחירות האירופים הצהירו כי יש "חוסר עקביות סטטיסטית" בתוצאות הנשיאות שפורסמו, ומשלחת הפיקוח על הבחירות של האיחוד האירופי קראה לוועדת הבחירות "לפרסם נתוני תוצאות לכל קלפי כדי לאפשר ביקורת ציבורית על התוצאות", ובלעדי פרסום זה, היא טענה כי השקיפות נפגעה. מרכז קרטר הציף גם הוא את הטענות, וכך גם ארצות הברית, בריטניה, אירלנד, גרמניה, צרפת והאיחוד האירופי.[5] נציב הבחירות הראשי של סיירה לאון, מוחמד קנווי קונה, אמר כי ייקח זמן להעלות את התוצאות המפורטות לאינטרנט.[4]

הבחירות עצמן התנהלו ברובן באופן רגוע, על פי משקיפים מחבר העמים הבריטי,[9] אם כי אישה אחת נהרגה במטה הקונגרס העממי לאחר שכוחות הממשלה ירו יריות וגז מדמיע בזמן שהמצביעים המתינו להכרזת התוצאות. דיווחים לא מאומתים אחרים ציינו כי אחרים נפצעו או נהרגו גם בצפון המדינה.[10]

הערות שוליים

  1. Abdul Rashid Thomas, Sierra Leone’s 2023 general and presidential elections will be fiercely fought by APC and SLPP, The Sierra Leone Telegraph, ‏2021-09-02 (באנגלית אמריקאית)
  2. Fofana, Umaru (2023-07-01). "Sierra Leone's main opposition party demands rerun of general election". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2025-06-16.
  3. Fofana, Umaru (2023-07-01). "Sierra Leone ruling party wins 60% of parliamentary seats in contested vote". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2025-06-16.
  4. ^ 4.0 4.1 "Sierra Leone election observers flag 'statistical inconsistencies'". Reuters (באנגלית). 2023-06-29. נבדק ב-2025-06-16.
  5. ^ 5.0 5.1 Carter Center Expresses Concern About Transparency of the Tabulation Process in Sierra Leone Elections, The Carter Center (באנגלית אמריקאית)
  6. Abdul Rashid Thomas, Sierra Leone will go to the polls in June under proportional representation – Supreme Court rules, The Sierra Leone Telegraph, ‏2023-01-27 (באנגלית אמריקאית)
  7. 2023 Presidential election result, ECSL, ‏2023-08-23 (באנגלית אמריקאית)
  8. RESULTS FOR MP, JUNE 24 2023 ELECTIONS, ECSL, ‏2023-08-23 (באנגלית אמריקאית)
  9. Commonwealth observers find Sierra Leone elections largely peaceful, but urge full transparency, Commonwealth (באנגלית)
  10. Johnson, Sarah (2023-06-28). "Woman killed at opposition party HQ during Sierra Leone elections". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2025-06-17.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

הבחירות הכלליות בסיירה לאון (2023)41252265Q84036594