הבחירות הפרלמנטריות בקנדה 2004

הבחירות הכלליות בקנדה נערכו ב-28 ביוני 2004. ממשלתו הליברלית של ראש הממשלה פול מרטין איבדה את הרוב שלה בבית הנבחרים אך המשיכה לתפקד לאחר הבחירות בתור ממשלת מיעוט. אלו היו הבחירות הראשונות שבהן התמודדה המפלגה השמרנית שאוחדו במסגרתו שתי מפלגות מרכז-ימין. המפלגה השמרנית הונהגה על ידי סטיבן הרפר. אחוז ההצבעה עמד על כ-60.9%, כשלושה אחוזים פחות מהבחירות ב-2000. אחוז זה היה הנמוך ביותר בתולדות קנדה עד אז.

המושלת הכללית, אדריאן קלרקסון, הכריזה על פיזור בית הנבחרים ב-23 במאי 2004, וזאת ביוזמתו של מרטין. בכך הוקדמו הבחירות בשנה וחצי.

הבחירות סבבו סביב מספר נושאים מרכזיים:

חשדות לשחיתות במפלגה הליברלית
הקיצוצים וביקורות על יעילותה של מערכת הבריאות הציבורית
ביקורת על חלוקת התקציב הפדרלית בין הפרובינציות והטריטוריות של קנדה.
מיסוי – השמרנים תמכו נחרצות בהורדת מיסים ובהקלת רגולציות בעסקים. הליברלים, המפלגה הקומוניסטית וה-NDP התנגדו להפחתת מיסים משמעותית ותמכו במימון השירותים החברתיים.
רפורמה פרלמנטרית: השמרנים האשימו את הליברלים בהנצחת "פרקטיקות לא דמוקרטיות" בפרלמנט, על ידי הגבלת סמכויות חברי הפרלמנט. השמרנים תמכו בהפיכתו של הסנאט לנבחר על ידי הציבור (במקום מינוי חבריו על ידי המושל הכללי). ה-NDP תמך בביטול הסנאט.
רפורמה בבחירות: השמרנים הבטיחו תאריכי בחירות קבועים. המפלגה הדמוקרטית החדשה תמכה ברעיון הבחירות היחסיות.
מלחמת עיראק: השמרנים תמכו בפלישה האמריקאית לעיראק, בניגוד לשאר המפלגות.
הזכות לנשיאת נשק – השמרנים תמכו בהקלות מסוימות ביכולת לשאת נשק, בניגוד לשאר המפלגת.
לגליזציה של סמים קלים: הליברלים והאופוזיציה תמכו בלגליזציה, בניגוד לשמרנים. בלוק קוויבק מתמכו במדיניות של אי-הפללה.

תוצאות


מפלגה	קולות	%	מושבים	+\-
המפלגה הליברלית	4,982,220	36.73%	135	37-
המפלגה השמרנית	4,019,498	29.63%	99	21+
בלוק קוויבק	1,680,109	12.39%	54	16+
המפלגה הדמוקרטית החדשה	2,127,403	15.68%	19	6+
עצמאים	64,864	0.48%	1	1+
אחרים	690,608	5.09%	0	-
בסך הכל	13,564,702	100	308	7+