הבחירות לנשיאות אפגניסטן 2004
| ||||||
| הבחירות לנשיאות אפגניסטן 2004 | ||||||
|
.JPG)
| |||||
| מועמד | חאמיד כרזאי | יונוס קונאני | ||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| מפלגה | עצמאי | המפלגה האפגניסטנית החדשה (נאבין) | ||||
| אחוזים | 55.37% | 16.28% | ||||
הבחירות לנשיאות נערכו באפגניסטן ב-9 באוקטובר 2004. חאמיד כרזאי ניצח בבחירות עם 55% מהקולות ופי שלושה יותר קולות מכל מועמד אחר. שנים עשר מועמדים קיבלו פחות מ-1% מהקולות. ההערכה היא שיותר משלושה רבעים מכמעט 12 מיליון המצביעים הרשומים באפגניסטן הצביעו. הבחירות נוהלו על ידי גוף ניהול הבחירות המשותף, בראשות זקים שאה וסגנו ריי קנדי, אמריקאי העובד עבור האומות המאוחדות.
לאחר שהופצו כמה האשמות על הונאה ביום הבחירות, לפחות חמישה עשר מועמדים הכריזו שהם מחרימים את ההצבעה, עם זאת, החרם התפוגג כאשר האומות המאוחדות הודיעו כי תקום ועדה עצמאית בת שלושה חברים כדי לחקור את ההאשמות. חברי הוועדה כללו דיפלומט קנדי לשעבר, מומחה בחירות משוודיה, והחבר השלישי מונה מאוחר יותר על ידי האיחוד האירופי.[1][2]
התאריך המקורי לבחירות נקבע ל-5 ביולי 2004. הבחירות נדחו פעמיים, תחילה לספטמבר ולאחר מכן לאוקטובר. כל מועמד לנשיאות נדרש גם למנות שני מועמדים לתפקיד סגני נשיא. חלק מהמועמדים ניצלו זאת כדי לאזן את מקומם ביחס לשלוש הקהילות האתניות העיקריות של אפגניסטן. אם אף מועמד לא היה זוכה ב-50% מהקולות, היו נערכות בחירות חוזרות.[3][4]
מועמדים וסוגיות
עשרים ושלושה מועמדים הגישו את מועמדותם לנשיאות, אך חמישה מהם פרשו מהמרוץ עד לתחילת הקמפיין.[5]
המועמד המוביל לאורך כל הדרך היה הנשיא הזמני חאמיד כרזאי. כרזאי התמודד כמועמד עצמאי, למרות שזכה לתמיכתם של מספר מפלגות פוליטיות, בהן המפלגה החברתית-דמוקרטית אפגאן מלת (Afghan Mellat).[6]
בתחילה, הגנרל עבדול ראשיד דוסטום, מצביא שעמד בראש התנועה הלאומית האסלאמית של אפגניסטן ולאחר מכן הפך לחבר בצבא הלאומי האפגני בממשלת הזמנית הראשונה של כרזאי, היה צפוי להיות יריבו העיקרי של כרזאי, אך עד מהרה התברר כי הפופולריות שלו מוגבלת.[7]
יונוס קאנוני, שכיהן במספר תפקידים בכירים בממשלה הזמנית, הפך למוקד האופוזיציה לכרזאי. קאנוני, חבר בכיר בברית הצפונית, זכה לתמיכתו של מוחמד פאחים, סגן הנשיא הזמני שהוסר מרשימת סגני הנשיא של קרזאי במהלך הקמפיין. קאנוני טען שהוא מייצג את מורשתו של אחמד שאה מסעוד, וכך גם כמה מועמדים אחרים (כולל אחיו של מסעוד, אחד ממועמדיו של כרזאי לסגן הנשיא).[8][9]
כמו כן התמודד מוחמד מוחקיק. הוא היה מנהיג מפלגת האחדות האסלאמית של אפגניסטן, שימש כשר תחת בורהאנודין רבאני וכרזאי, והיה בעל ברית חזק של דוסטום. מוחיק מתח ביקורת על כרזאי כמנהיג חלש והתחייב לאחד פלגים יריבים ולשים קץ לסחר בסמים. הוא התמודד מול האשמות נרחבות כי ביצע פשעי מלחמה במהלך המאבק נגד הכיבוש הסובייטי, בסכסוכים פנימיים של המוג'אהדין, ומאוחר יותר, נגד הטליבאן.[10][11]
המועמד הצעיר ביותר היה עבדול חאפז מנסור בן ה-41. הוא היה חבר בברית הצפונית וטען למורשתו של מסעוד. מנסור, עיתונאי ושר ההסברה והתרבות לשעבר, האשים את כרזאי בניסיון להקים דיקטטורה נבחרת.[12]
המועמד הראשי של הימין הדתי היה אחמד שאה אחמדזאי, מנהיג הממשלה הגולה בפקיסטן בתקופת הכיבוש הסובייטי. אחמדזאי עמד בראש קבוצה אסלאמיסטית רדיקלית שהייתה פעילה במוג'אהדין, ומאוחר יותר גם בטליבאן וגם באל-קאעידה, אך מאז התנער מכל קשר איתם.[13]
לטיף פדרם, עיתונאי ומשורר, ומוחמד אברהים ראשיד היו תומכים נלהבים בזכויותיהם של פליטים אפגנים. סייד אסחאק גיילאני, אינטלקטואל מוסלמי שנלחם נגד הכיבוש הסובייטי, ייצג את המיעוט המוסלמי הסופי . כל המועמדים טענו כי הם מסוגלים לבנות גשרים בין הקהילות והפלגים השונים באפגניסטן. ע'ולם פארוק נג'ראבי, רופא ילדים ומרצה לרפואה שקרא לסיום האפליה הדתית, האתנית והמינית, אף טען כי הוא יכול לבנות גשרים עם הטליבאן. מחפוז נדחי, שכיהן כשר המכרות והתעשייה בממשלה הזמנית, האשים את המועמדים האחרים בריצה על פי קווי שבט או מפלגה ובכישלון להציע תוכנית אמיתית של אחדות לאומית, בעוד סייד עבדול האדי דאביר, מתאגרף חובב ולוחם לשעבר במוג'אהדין, מתח ביקורת על נפוטיזם שבטי במינויים ממשלתיים וקרא להקים אולמה לאומית כחלק מהפרלמנט הנבחר.
קמפיין והצבעה
פתקי ההצבעה הכילו את שמות המועמדים, בליווי תמונתם וסמל לבחירתם. במידת הצורך, הסמל היה סמל מפלגתם הפוליטית. עם זאת, רוב המועמדים התמודדו כעצמאיים ללא קשר להשתייכותם המפלגתית, ובחרו סמלים גנריים כדי להבדיל את מועמדותם. על מנת למנוע זיופים בהצבעה, הבוחרים טבלו את אגודלם בדיו לאחר שהצביעו.[14][15]
באפגניסטן, מרכזי ההצבעה נפתחו בשעות 6 או 7 בבוקר באזורים שונים, והיו אמורים להיסגר בשעה 4 אחרי הצהריים. עם זאת, ביום הבחירות, זמן ההצבעה הוארך רשמית בשעתיים נוספות, אך כמה מרכזי הצבעה נסגרו בזמן המקורי לפני שהודעה זו הגיעה אליהם.[16]
מחלוקות
במהלך הקמפיין התפשטו שמועות שהבחירות יוכרעו במשא ומתן, כאשר המועמדים ניסו להשיג הבטחות לתפקידים פוליטיים תחת כרזאי או מועמד אחר בתמורה לסילוקם מהמירוץ.[17][18]
הונאת בחירות
זיופים משמעותיים התרחשו בבחירות לנשיאות ב-2004, אף על פי שלא זכו לאותה רמת תשומת לב בין-לאומית כמו הזיופים בבחירות לנשיאות ב-2009.[19]
ביום הבחירות היו מספר טענות כי הדיו ששימש לסימון הבוחרים ניתן להסרה בקלות, ושהתרחשו הצבעות מרובות, לצד דיווחים בודדים על הפחדות וקמפיינים במרכזי ההצבעה.[20]
העיתונאי כריסטיאן פרנטי טען כי אנשים רבים באפגניסטן מחזיקים בשלוש או ארבע תעודות זהות עם תמונה. לדבריו, הוא עצמו, שאינו אזרח אפגני, היה יכול להצביע בקלות. "אחת המפלגות נתנה לי שני כרטיסי הצבעה תקפים", אמר, "שאוכל להוסיף עליהם את תמונתי ויכולתי להצביע אם רציתי". בעיות נוספות שדווחו על ידי פרנטי כללו מחסור בעטים בקלפיות, מחסור בפתקי הצבעה והבדלים בזמני הסגירה של הקלפיות.[21]
בספטמבר 2009, חמיד כרזאי, תוך שהוא ממעיט מערכה של הונאה בבחירות לנשיאות 2009, אמר כי "הייתה הונאה גם ב-2004".[22]
ב-3 בספטמבר 2009, כאשר שליחים מארצות הברית, בריטניה, צרפת, גרמניה ומדינות מערביות נוספות נפגשו בפריז כדי לדון בבחירות באפגניסטן שנערכו באותה שנה, אמר קאי איידה, נציג האו"ם המיוחד לאפגניסטן, כי הבחירות לנשיאות ב-2009, שלוו בטענות נרחבות לזיופים ואיומים, היו "בחירות טובות יותר מאשר לפני חמש שנים".[23]
תוצאות
| מועמד | מפלגה | הצבעות | % |
|---|---|---|---|
| חאמיד כרזאי | עצמאי | 4,443,029 | 55.37 |
| יונוס קאנוני | מפלגת אפגניסטן החדשה | 1,306,503 | 16.28 |
| מוחמד מוחקיק | עצמאי | 935,325 | 11.66 |
| עבדול רשיד דוסתם | עצמאי | 804,861 | 10.03 |
| עבדולטיף פדרם | מפלגת הקונגרס הלאומית | 110,160 | 1.37 |
| מסאודה ג'לאל | עצמאית | 91,415 | 1.14 |
| סייד אישק גיאילאני | תנועת סולידריות לאומית | 80,081 | 1.00 |
שאר המועמדים קיבלו פחות מ-1% מכלל ההצבעות.
קישורים חיצוניים
- סיקור של ה-BBC, כולל תמונה של טופס ההצבעה
- סיקור של קמפיין של הרגע האחרון
- פרופיל המצב הפוליטי באפגניסטן
- אוסף רחב של מאמרים על הבחירות
- האתר הרשמי של ארגון ניטור הבחירות, עם רשימה מלאה של המועמדים כולל תמונות וסמלים
- דמוקרטיה נולדת: תיאורו של מקורב על המאבק בטרור באפגניסטן
- בחירות בסגנון מערבי עם מאפיינים אפגניים, כך עולה מדיווח של עד ראייה.
הערות שוליים
- ↑ Reuters, Controversy clouds Afghan polls, Al Jazeera (באנגלית)
- ↑ Panel to probe fraud claims in Afghan vote, www.chinadaily.com.cn
- ↑ "Afghan Election Postponed Until September". Radio Free Europe/Radio Liberty (באנגלית). 2008-04-08. נבדק ב-2025-10-19.
- ↑ Afghanistan Sets Date for Election Despite Security Problems - 2004-07-09, Voice of America, 2009-10-29 (באנגלית)
- ↑ Two Candidates Drop Out of Afghan Presidential Race - 2004-10-06, Voice of America, 2009-10-26 (באנגלית)
- ↑ "Afghan Report: October 1, 2004". Radio Free Europe/Radio Liberty (באנגלית). 2008-11-11. נבדק ב-2025-10-19.
- ↑ Dostum resigns to fight election, Dawn, 2004-07-24 (באנגלית)
- ↑ Qanuni Accuses Government of Failure, Arab News, 2004-08-26 (באנגלית)
- ↑ Ammonnews : Afghan president chooses warlord as running mate, Ammon News, 2009-06-17 (באנגלית)
- ↑ Biography of Haji Mohammad Mohaqiq, Afghanistan Online, 2018-04-14 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Haji Mohammad Mohaqeq: Hazara Leader Dogged by Brutality Claims | Institute for War and Peace Reporting, iwpr.net (באנגלית)
- ↑ Abdul Hafiz Mansur: The Mujahedin's Journalist | Institute for War and Peace Reporting, iwpr.net (באנגלית)
- ↑ Ahmad Shah Ahmadzai: Islamist Insists He's Broken Armed Faction Ties | Institute for War and Peace Reporting, iwpr.net (באנגלית)
- ↑ Synovitz, Ron (2008-04-08). "Afghanistan: Ballot Papers Feature Unique System Of Candidate Symbols". Radio Free Europe/Radio Liberty (באנגלית). נבדק ב-2025-10-19.
- ↑ I. P. S. Correspondents, AFGHAN ELECTIONS: Irregularities Prompt Candidates' Protests, Inter Press Service, 2004-10-09
- ↑ AFGHANISTAN’S FIRST PRESIDENTIAL ELECTION NOT PERFECT, BUT SETS STAGE FOR JOURNEY TOWARDS VIGOROUS DEMOCRACY, SECURITY COUNCIL TOLD | Meetings Coverage and Press Releases, press.un.org
- ↑ "Afghan Report: June 2, 2004". Radio Free Europe/Radio Liberty (באנגלית). 2008-11-11. נבדק ב-2025-10-19.
- ↑ fpifadmin, Afghanistan: Democracy Before Peace? - FPIF, Foreign Policy In Focus, 2004-09-17 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Opposition alleges Afghan election fraud, www.chinadaily.com.cn
- ↑ Afghanistan election descends into farce, World Socialist Web Site, 2004-10-12 (באנגלית)
- ↑ Christian Parenti in Afghanistan: Saturday’s Elections Were A “Farce”, Democracy Now! (באנגלית)
- ↑ "Karzai says United States wants to manipulate him". Reuters (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2025-10-20.
- ↑ Jr, Richard A. Oppel; Rahimi, Sangar (2009-09-12). "39 Afghans and 5 G.I.'s Are Killed in Attacks". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2025-10-20.
הבחירות לנשיאות אפגניסטן 200442067498Q8464