הבחירות לסנאט של ארצות הברית באילינוי (2004)
| |||||||||||
| הבחירות לסנאט של ארצות הברית באילינוי 2004 | |||||||||||
| 2 בנובמבר 2004 | |||||||||||
| מועמד | ברק אובמה | אלן קיז (אנ') | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מפלגה | המפלגה הדמוקרטית | המפלגה הרפובליקנית | |||||||||
| מספר הקולות | 3,597,456 | 1,390,690 | |||||||||
| אחוזים | 69.97% | 27.05% | |||||||||
| הזוכה: ברק אובמה | |||||||||||
הבחירות לסנאט של ארצות הברית באילינוי 2004 (באנגלית: 2004 United States Senate election in Illinois) התקיימו ב-2 בנובמבר 2004.
סקירה כללית
הסנאטור הרפובליקני המכהן, פיטר פיצג'רלד, החליט לפרוש לאחר כהונה אחת בלבד. הבחירות המקדימות של שתי המפלגות – הדמוקרטית והרפובליקנית – התקיימו במרץ, ובהן התמודדו בסך הכול 15 מועמדים שהוציאו יחד סכום שיא של למעלה מ־60 מיליון דולר במאבק על המושב הפתוח.
ב־16 במרץ 2004 זכה חבר הסנאט של המדינה ומי שיהפוך בעתיד לנשיא, ברק אובמה, בפריימריז הדמוקרטיים, ואילו איש העסקים ג'ק ראיין ניצח בפריימריז הרפובליקניים. שלושה חודשים מאוחר יותר הודיע ראיין על פרישתו מהמרוץ.
שישה שבועות לאחר מכן מינתה המפלגה הרפובליקנית באילינוי את הדיפלומט לשעבר אלן קיז (אנ') כמועמד חלופי במקום ראיין. קיז, שנכשל בעבר בשני ניסיונות להתמודד לסנאט במדינת מרילנד (בשנים 1988 ו־1992) בהפסדים גדולים, הפך בכך ליריבו של אובמה בבחירות. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה של הסנאט של ארצות הברית שבה שני המועמדים מטעם המפלגות הגדולות היו שחורים. לפי ספרו של אובמה A Promised Land ("ארץ מובטחת") משנת 2020, הוא הבטיח לאשתו מישל שאם יפסיד בבחירות – יפרוש מהפוליטיקה.
אובמה ניצח בבחירות בפער עצום: הוא קיבל 70% מהקולות – יתרון של 43% על פני קיז – שזהו פער הניצחון הגדול ביותר בתולדות מדינת אילינוי בבחירות לסנאט. הפער היה גם גדול בהרבה מזה של ג'ון קרי, המועמד הדמוקרטי לנשיאות, שניצח באילינוי באותו יום בפער של 10.3% בלבד. אובמה זכה ב־92 מתוך 102 מחוזות המדינה, כולל אזורים שבהם הדמוקרטים כמעט שלא הצליחו בעבר. גם הפער בין תקציבי הבחירות היה חסר תקדים: אובמה הוציא למעלה מ־14 מיליון דולר, בעוד קיז הוציא כ־2.5 מיליון בלבד.
זו הייתה הפעם הראשונה מאז 1980 שבה נערכו באילינוי בחירות לסנאט על מושב פנוי (כלומר, ללא מועמד מכהן). אובמה הושבע כסנאטור ב־3 בינואר 2005, וכיהן עד שהתפטר ב־16 בנובמבר 2008 – 12 ימים בלבד לאחר שנבחר לנשיא ארצות הברית.
קישורים חיצוניים
הבחירות לסנאט של ארצות הברית באילינוי (2004)41994331Q3586671