הביטואציה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הַבִּיטוּאציה, ובעברית התרגלות, היא ירידה בעוצמת התגובה לגירוי מסוים בעקבות חשיפה מתמשכת אליו. זהו תהליך של ניתוק הקשר בין הגירוי לתגובה והוא יכול להתרחש במשך שעות עד שבועות[1].

היבטים נוירולוגיים

ההביטואציה באה לידי ביטוי בפלסטיות של מערכת העצבים[1]. תהליך ההביטואציה קשור לפעילות בסינפסה שדרכה מועברים האותות בין תא עצב לתא המטרה שלו. נמצא שגירוי חוזר גורם להחלשה של התקשורת על ידי הפחתת ההעברה הסינפטית (depression synaptic)[1]. כאשר העוצמה של הפוטנציאל הסינפטי יורדת מתחת למתח המנוחה של תא המטרה הוא לא יופעל בעקבות הגירוי[1].

למידה התרגלותית

תהליכי ההביטואציה מקושרים לזיכרון המרומז, אשר מכיל ידע שלא בהכרח יכול לבוא לידי ביטוי בצורה מילולית[2]. בהתאם לכך, ההביטואציה היא אחד מצורות הביטוי ההתנהגותי של למידה לא הקשרית, כך שהפחתת עוצמת התגובה שמעורר הגירוי מעידה על למידתו[3]. למידה מסוג זה מכונה למידת התרגלות.

מחקר

ישנן פרדיגמות מחקריות המבוססות על תופעת ההביטואציה[3].

ההביטואציה משמשת ככלי מדידה והערכה נפוץ עבור מחקרים אודות גילאים הינקות המוקדמת[3], אשר בהם לא ניתן לקבל תשובה מילולית מהנבדקים מפאת גילם הצעיר. דרך למידת התרגלות ניתן לבחון יכולות מוקדמות של תינוקות. למשל, ניתן לבחון בדרך זו את יכולת ההבחנה של תינוק בין גירויים מסוימים. לצורך כך אחד הגירויים מוצג לתינוק באופן חוזר עד שהוא מתרגל אליו כך שהתגובתיות הראשונית שלו פוחתת. לאחר מכן מוצג לתינוק גירוי אחר הדומה לראשון. אם התינוק אינו מבחין בין הגירויים לא יהיה שינוי בתגובה שלו בעקבות הצגת הגירוי החדש. לעומת זאת, אם הוא כן מבחין ביניהם הוא יגיב באופן המצביע על עניין בגירוי החדש[3].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 רמי רחמימוב (2004). מהפכת המוח: תקשורת, מחלות נפש וסמים. רעננה: מכון ון ליר בירושלים הקיבוץ המאוחד.
  2. ^ יונתן גושן-גוטשטיין ודן זכאי (2006). פסיכולוגיה קוגניטיבית - כרך ב – זיכרון. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 שרה דרויאן (1999). עקרונות אבולוציוניים בהתפתחות החשיבה. רעננה: רמות.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0