הבנק המרכזי היהודי
הבנק היהודי המרכזי (באנגלית: Jewish Central Bank, בליטאית: Žydų centrinis bankas) היה בנק מרכזי ששירת את קהילת יהודי ליטא בכלל וקהילת קובנה בפרט והיה למרכז סליקה של כלל הבנקים היהודיים העממיים מעיירות השדה בליטא, משנת 1921 ועד לכיבוש הרוסי של ליטא ערב מלחמת העולם השנייה.
היסטוריה
לאחר מלחמת העולם הראשונה החלה לפרוח תנועה קאופרטיבית יהודית בקרב קהילות מזרח אירופה, במימון ובדחיפה של הג'ויינט. כבר ב-1920 נפתח בקובנה הבנק העממי הראשון ואחריו הוקמו עשרות בנקים עממיים נוספים בערי השדה ששירתו את פליטי המלחמה היהודים. בשנת 1921 כנסה בקובנה ועידה ראשונה מסוגה ובה כינוס של נציגי 47 מוסדות פיננסיים יהודיים ובנקים עממיים מקומיים והוחלט על הקמת "הבנק המרכזי היהודי לעידוד הקואופרציה בליטא". הבנק שכן במיקום מרכזי בקובנה בשדרות Laisves 76, לאחר המלחמה שוכן במבנה המפואר מוזיאון לזואולוגיה.[1][2][3] בשנותיו הראשונות נוהל הבנק על ידי סגן שר הכספים המסחר הותעשייה, הד"ר נחמן רחמילביץ.
הערות שוליים
- ^ מוזיאון אנו -קהילת יהודי קובנה
- ^ JDC Archives archives.jdc.org
- ^ https://www.pinigumuziejus.lt/en/news/the-central-jewish-bank-in-kaunas The Central Jewish Bank in Kaunas
