נחמן רחמילביץ
 | |
| נחמן רחמילביץ. 1935 | |
| לידה |
 וולקוביסק, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית |
|---|---|
| מדינה |
 ליטא |
| מקום קבורה |
 הר הזיתים, ירושלים, פלשתינה (א"י) |
| פעילות בולטת | עסקנות ציונית, רווחה, דת, כלכלה |
| ידוע בשל | עסקן ציוני, פוליטיקאי ליטאי, קונסול ראשי של ליטא בא"י |
| תואר | ד"ר, קונסול כללי, סגן שר |
נחמן (נתן) רחמילביץ (בליטאית: Nachmanas Rachmilevičius; 25 במאי 1876 – 26 בינואר 1942)[1] היה עסקן ופעיל ציוני, פוליטיקאי ליטאי והקונסול הראשי של ליטא בארץ ישראל.[2]
ביוגרפיה
רחמילביץ נולד בעיר וולקוביסק, מחוז גרונדו, בלארוס. אביו, אליהו לייב עסקן וסוחר יערות ואימו נחמה. למד מדעי הטבע ופילוסופיה באוניברסיטת קניגסברג (כיום קלינינגרד) ופיזיקיה, כימיה ומתמטיקה גבוהה באוניסרסיטת היידלברג, ובשנת 1901 הוסמך כדוקטור לפילוסופיה.
התגורר בווילנה ועסק בסחר עצים במקביל לפעילותו הציבורית. היה פעיל במרבית המוסדות הציבוריים בווילנה. בשנת 1895 נבחר כבורר לדומה הממלכתית ברוסיה כנציג היהודים ובנוסף נבחר לוועד הקהילה בווילנה.
במלחמת העולם הראשונה נבחר כחבר כבוד בוועד העזרה לנפגעי המלחמה, ועמד בראש מפעל המטבחים לסיוע לפליטים היהודים שגורשו על ידי משטר הצאר ממחוזות גרודנו וקורלנד. בשנת 1915 נבחר כחבר מועצת העיר וילנה. בשנת 1917 נכלא כאסיר פוליטי על ידי הכובשים הגרמנים והיה במאסר עד תום המלחמה.
עם הקמת מדינת ליטא העצמאית בתום מלחמת העולם הראשונה, נבחר רחמילביץ "לטאריבה", ה-Seimas בית הנבחרים הליטאי, נציג אגודת ישראל, אחד משלושת נציגי היהודים. רחמילביץ מונה לכהן כסגן שר הכספים, המסחר והתעשייה הליטאי, ולכן עבר להתגורר בבירה קובנה. רחמילביץ נודע כמי שהיה מעורב מאוד בניסוח החוקה למדינת ליטא ויעץ לנשיא ליטא בעניין מינוי הממשלה והשרים.
רחמילביץ פעל בארגון המוסדות היהודיים האוטונומיים בליטא, ובין היתר נבחר לסגן נשיא הוועד הלאומי היהודי, ובמשך שנים מספר היה יושב ראש ומנכ"ל הבנק המרכזי היהודי. עוד פעל רחמילביץ להקמת כ-80 בנקים קטנים בקהילות בערי השדה ברחבי ליטא.[3]
במרוצת כהונתו כסגן שר, ניסה לקדם את החקיקה בדבר עצמאות מוסדות היהודיים בליטא, משלא התקבלה עמדתו, עזב לברלין, גרמניה. שם עמד בראש אגודת אזרחי ליטא בגרמניה. בתקופה זו עסק גם בזיוף סרטיפיקטים שסייעו ליהודים לעזוב את ברלין. ערב אחד הבחין מרחוק שאורות דירתו דולקים וחיפוש נעשה בדירה. כשהבין כי השלטון הנאצי חשף פעילותו עזב את גרמניה מיד. בשנת 1933 הוענק לו אות כבוד ליטאי מטעם מסדר הדוכס ה"קדוש" "גדימינו" .[4]
בשנת 1935 מונה על ידי נשיא ליטא אנטאנס סמטונה להחליף את קונסול ליטא למנדט הבריטי רוזנבוים שהלך לעולמו. בתחילה מונה כקונסול כבוד.[5] וכעבור זמן קצר מונה כקונסול הראשי של ליטא בפלסתינא, כתב האמנה ניתן על ידי ג'ורג' החמישי, מלך הממלכה המאוחדת. רחמילביץ היה בין מקימי מועדון צעירי ליטא בישראל[6] ניסה לקדם את הבנק הליטאי בישראל (קופת ישראל ליטא), עמד בראש איגוד יוצאי ליטא בישראל ואירגון יוצאי הארצות הבאלטיות. בנוסף היה פעיל באגודת משמרת השבת בתל אביב ונבחר למועצה הדתית בעיר.[7]. רחמילביץ היה חבר ועד הלשון העברית ונמצא בקשרים עם שאול טשרניחובסקי.
ב-26 בינואר 1942 נפטר בבית חולים הדסה בירושלים לאחר שלקה בליבו ונטמן בהר הזיתים בירושלים.[8]. בתפקיד ממלא מקומו של רחמילביץ מונה העיתונאי ג. וולקאוסקאס [9].
הנצחה
בשנת 1999 הציבה עיריית וילנה לוח זיכרון על הבית בו התגורר בעיר ברחוב וילניאוס (Vilniaus) 27.
משפחתו
בשנת 1894 נישא לחנה בת שמואל-זליג לינדנשט מוורשה, ולהם שני ילדים.
קריאה נוספת
- Rachmilevičius Nachmanas, ביוגרפיות קצרות של חברי הסיימאס, Klaipėda, 1924, עמ '. 46.
- רחמילביצ'יוס נחמנאס, האנציקלופדיה הליטאית, בוסטון, 1961, כרך. 24, עמ '. 315.
- Bendikaitė E., Rachmilevičius Nachmanas, ספר ביוגרפיות חברי סימאס (1920–1922), מאת A. Ragauskas, M. Tamošaitis, Vilnius, 2006, עמודים 291–293.
- Šarūnas Liekis, מדינה בתוך מדינה? אוטונומיה יהודית בליטא 1918–1925, וילנה 2003, מסת"ב 9955-9613-5-X , עמ '. 183–86
הערות שוליים
- ^ Lithuania Death Records LVIA/1817/1/131
- ^ ועוד ראיתי תחת השמש, אליהו רחמיליביץ, עמוד 24, הוצאה עצמית
- ^ הקונסול הליטאי החדש, הארץ, 14 במרץ, 1935
- ^ מסיבת עיתונאים עם הקונסול הליטאי החדש הד"ר רחמילביץ, הארץ, 15 באפריל, 1935
- ^ רחמילביץ, קונסול ליטאי הא"י, הארץ 24 בינוארת 1935
- ^ דאר היום, 26 באוגוסט, 1935
- ^ דוד תדהר, אינציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, עמודים 1418-1419
- ^ ד"ר נחמן רחמילביץ ז"ל, הארץ, 27 בינואר, 1942
- ^ נתמנה מ"מ קונסול ליטא בארץ, המשקיף, 27 בפברואר, 1942
| וילנה | ||
|---|---|---|
| שכונות | זרצ'ה • פונאר | |
| כיכרות | כיכר הקתדרלה בווילנה | |
| אתרים | אוניברסיטת וילנה • ארמון הנשיאות (ליטא) • התיאטרון האופרה והבלט הלאומי של ליטא • ספריית שטראשון • מגדל גדימינאס (אנ') • נמל התעופה הבין-לאומי וילנה | |
| אתרים יהודיים | בית הכנסת הגדול של וילנה (אנ') • בית הכנסת הכוראלי של וילנה • המרכז הקראי בווילנה • בית הקברות היהודי בשניפישוק | |
| אישים | אוסקר גליק • יהודה אופאטוב • חיים גראדה • ישראל אפשטיין • מרדכי אהרן גינצבורג • אנטולי גסמן • אייזיק מאיר דיק • יעקב ויגודסקי • יוסף זייברלינג • לאו חנין • דוד יוטן • איסר לובוצקי • יואל דוד סטרשונסקי לוינזון • חייקל לונסקי • אד"ם הכהן • אסף מסרר • מאיר ספיר • בוריס סקוסירב • שמואל שרגא פייגנזון • שמואל יוסף פין • יוליאן קלצ'קו • אברהם קרפינוביץ' • רבי העשיל צורף • נחמן רחמילביץ • צמח שאבאד • ברוך שוב • יהושע שטיינברג • יחיאל שיינבוים | |
| שונות | אורלה איירליינס • בריגדת הנייר • דפוס מ"ץ • דפוס ראם • דפוס רוזנקרנץ • הגאון מווילנה • יהדות וילנה • ש"ס וילנא | |
