הבנק להסדרי סליקה בין-לאומיים
 | |
 | |
| מטה הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים בבזל, שווייץ | |
| תחום | מוסד פיננסי בינלאומי |
|---|---|
| מדינה |
 שווייץ |
| חברים | 63 בנקים מרכזיים |
| יושב ראש | אוגוסטין קרסטנס |
הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (באנגלית: The Bank for International Settlements, בראשי תיבות: BIS) הוא ארגון בינלאומי של בנקים מרכזיים "המטפח שיתוף פעולה בינלאומי בענייני מטבע ופיננסים ומשמש כבנק לבנקים מרכזיים."[1]. עבודתו של ה-BIS נעשית באמצעות תת-ועדות, מזכירות קבועה וכן ועידה כללית שנתית של כל חבריו. BIS אף מספק שירותי בנקאות המוגבלים אך ורק לבנקים מרכזיים, או לארגונים בינלאומיים, דוגמת BIS עצמו. מטה BIS נמצא בעיר בזל בשווייץ. BIS נוסד על פי תוכנית יאנג שנחתמה בהאג בשנת 1930.
בנק ישראל הצטרף כחבר לבנק להסדרי סליקה בינלאומיים ב-14 בספטמבר 2003 לאחר שממשלת ישראל החליטה לקבל את הזמנת BIS להצטרף לארגון[2].
ארגון של בנקים מרכזיים
כארגון המאגד בנקים מרכזיים ה-BIS שואף למדיניות מוניטרית צפויה ושקופה יותר בין חבריו. בעוד שמדיניות מוניטרית נקבעת על ידי כל מדינה עצמאית, היא נתונה לביקורת של הבנק המרכזי ובנקים פרטיים וחשופה לספקולציות העשויות להשפיע על שערי המטבע הזר וגורל כלכלת היצוא. מחדלים בעדכון מדיניותו המוניטרית של בנק מרכזי בהתאם למציאות המשתנה וביצוע רפורמות נדרשות במועד, ובמידת האפשר בתיאום על שאר חברי ה-BIS וקרן המטבע הבינלאומית, עלולים להוביל להפסדים בשיעור מיליארדי דולרים, בשעה שבנקים מנסים לקיים מדיניות במציאות של שוק חופשי אשר הוכחה כבלתי ריאלית בעבר. בנקים מרכזיים אינם קובעים מחירים באופן חד-צדדי, אלא מנסים לקבוע מטרות ולהתערב בשוק בזכות כוחם הפיננסי האדיר וסמכויות הפיקוח הנתונות בידיהם, כדי לעמוד ביעדי המטבע שנקבעו.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
- אתר BIS
- איתי להט, הבנקאים של היטלר, באתר כלכליסט, 19 באפריל 2012
הערות שוליים
