הוגו קראפט
| לידה |
המבורג  |
|---|---|
| פטירה |
המבורג, רפובליקת ויימאר  |
| השתייכות |
 הצי הקיסרי הגרמני |
| תקופת הפעילות | 1883–1919 (כ־36 שנים) |
| דרגה | ויצה-אדמירל |
הוגו קראפט (בגרמנית: Hugo Kraft; 10 בפברואר 1866 – 15 בנובמבר 1925) היה ויצה-אדמירל של הצי הקיסרי הגרמני.
ביוגרפיה
הוגו קראפט נולד ב-10 בפברואר 1866 בהמבורג והצטרף לצי הקיסרי הגרמני ב-16 באפריל 1883.[1] ב-17 באפריל 1886 הוא הועלה לדרגת Leutnant zur See, ב-25 במרץ 1890 לדרגת אובר-לויטננט צור זי, ב-19 באוגוסט 1896 לדרגת קפיטן-לויטננט, וב-8 באוקטובר 1902 לדרגת קורבטנקפיטן.[2] בשנת 1888, הוא היה קצין פלוגה בפלגת המספנות השנייה (וילהלמסהאפן).
מספטמבר 1905 עד 30 בספטמבר 1907, היה מפקד הסיירת SMS ברלין. בתפקיד זה הועלה לדרגת פריגטנקפיטן ב-27 באפריל 1907. לאחר מכן שימש כראש מחלקה במטה האדמירליות של הצי עד מאי 1910. לאחר מכן הוא פיקד על הסיירת המשוריינת SMS שרנהורסט עד נובמבר 1911. מינואר 1911 עד מרץ 1911 הוא שימש בנוסף כמפקד שייטת הסיירות. [3] בתור קפיטן צור זי (דרגה אליה הועלה ב-13 באוקטובר 1908 [4] ), הוא פיקד על אוניית המערכה SMS וסטפאלן מ-17 באפריל 1912 עד 3 באוקטובר 1913.
ב-14 ביולי 1914, הוא הועלה לדרגת קנטר-אדמירל. ממרץ 1914 עד אפריל 1916, קראפט היה מנהל המספנה הראשי של המספנה בווילהלמסהאפן. לאחר מכן, הוא הועלה לדרגת ויצה-אדמירל ב-25 בנובמבר 1916 ומונה למנהל מחלקת המספנות במשרד הצי הקיסרי עד דצמבר 1917. בינואר/פברואר 1918 ושוב ביוני/יולי 1918 הוא היה סגן מפקד השייטת הרביעית. בינתיים הוא היה סגן מפקד השייטת השלישית באפריל/מאי 1918. באוגוסט 1918 הוא מונה למפקד השייטת השלישית. במהלך מרד המלחים בקיל בנובמבר 1918, הוא היה מפקד השייטת השלישית, שנחשבה למקור התסיסה העיקרי. קראפט עצר כמה מלחים ומסיקים, מה שתרם להסלמה של התסיסה.
הוא שוחרר מהצי ב-8 בינואר 1919 ומת בביתו בהמבורג ב-15 בנובמבר 1925.
הערות שוליים
- ^ Kaiserliche Admiralität (1888). Rang- und Quartierliste der Kaiserlich Deutschen Marine für das Jahr 1888. p. 55. ISBN 978-3-95427-160-3.
- ^ Vollständige Dienstaltersliste (Anciennetätsliste) der Offiziere des deutschen Reichsheeres, der kaiserlichen Marine und der Kaiserlichen Schutztruppen. August Kopfer. 1914. p. 4.
- ^ Militär-Wochenblatt. E.S. Mittler. 1911. p. 227.
- ^ Rangliste der deutschen Reichsmarine: Nachtrag. 1909. p. 99.
