הוועד הישראלי למען יהודי אתיופיה
הוועד הישראלי למען יהודי אתיופיה הוא ארגון על בסיס וולנטרי למען ביתא ישראל שפעל בין השנים 1960 ל-1982.
בשנת 1960 קיבל הקונגרס היהודי העולמי בקשת עזרה מראשי ביתא ישראל ושלח את נורמן בנטוויץ' לבירור מצבם.[1][2] שנה לאחר מכאן ביקר בנטוויץ' באתיופיה ולאחר זאת הקים בישראל את "הוועד הציבורי לסיוע לפלשים" שריכז בישראל את הפעילים למען ביתא ישראל. כנשיא כבוד של הוועד כיהן הנשיא יצחק בן-צבי ולאחריו זלמן שזר כאשר יושב הראש היה אריה טרטקובר, ציר ירושלים בקונגרס היהודי. בראשיתו פעל הארגון למען עליית ביתא ישראל, אך בעקבות התנגדות ממשלת ישראל לקח על עצמו לסייע בצורות אחרות.
במקביל לפעילות הוועד בישראל פעל בנטוויץ' בבריטניה וגייס מספר ארגונים כאשר בשלהי מאי 1967 הוקמה "הוועידה הנמשכת לארגונים המעוניינים ברווחת הפלאשים שבאתיופיה" שיותר מאוחר שינתה את שמה לאגודה לרווחת הפלאשים.[1]
במהלך המחצית השנייה של שנות ה-60 וראשית שנות ה-70 תמך הארגון בעולים הבלתי חוקיים שהגיעו לישראל ובבוגרי כפר בתיה ונתן את חסותו לארגוני יוצאי אתיופיה הראשונים, התאחדות יהודי אתיופיה בישראל וארגון יהודי אתיופיה, שאותם ריכז המזכ"ל עובדיה חזי.
לאחר שנת 1974 שבא פרצה המהפכה האתיופית החל הוועד בשיתוף פעולה הדוק עם האגודה האמריקאית למען יהודי אתיופיה ופעל כזרוע שלה בישראל שבמסגרת זו שינה את שמו ל"הוועד הישראלי למען יהודי אתיופיה" והחל בפועלות למען עלייה שכללו שדולה בכנסת, פנייה לרבנות, לסוכנות והפעלת מבצע עלייה באמצעות חברת כור. ב-1979 טרטקובר חלה ואותו החליף חבר הכנסת שלמה הלל.
הוועד בא לסופו עם מותו של טרטקובר ב-1982 ופעילותו הועתקה לוועד הציבורי למען יהודי אתיופיה בראשותו של מיכאל קורינאלדי.
במהלך קיומו כלל הוועד חברים רבים בהם רות דיין, ישראל גולדשטיין, רחל ינאית בן-צבי, אהרון כהן, מרדכי בן-פורת, אמנון לין.
ארכיון הוועד הישראלי למען יהודי אתיופיה מופקד במחלקת הארכיונים בספרייה הלאומית בירושלים.[3]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 David Kessler, The Falashas: A Short History of the Ethiopian Jews, Frank Cass & Co Ltd, 1996, pp. 152-155
- ^ Mitchell G. Bard, From Tragedy to Triumph: The Politics behind the Rescue of Ethiopian Jewry, Praeger, 2002, pp. 14-16
- ^ ארכיון הוועד הישראלי למען יהודי אתיופיה באתר הספרייה הלאומית
