הומופיליה
הומופיליה (מיוונית עתיקה: φιλία ὁμοῦ: ביחד ו- חברות, או בתרגום חופשי, "אהבת הדומה") הוא מונח מתחום הסוציולוגיה המתאר את נטייתו של האדם ליצור קשרים עם אנשים דומים לו כפי שמתבטא בביטוי השגור "מצא מין את מינו". הנושא נחקר רבות בתחום הרשתות במיוחד בתחום הרשתות החברתיות. יותר ממאה מחקרים הדגימו הומופיליה בצורה זו או אחרת והוכיחו כי הדמיון בין אנשים עוזר ליצור קשר ביניהם[1]. התכונות המשותפות כוללות גיל, מין, מעמד חברתי ותפקיד בארגון[2] .
רקע
אנשים הנמצאים ביחסים עם הדומים להם חולקים גם מאפיינים משותפים כגון אמונות, ערכים, השכלה. המאפיינים המשותפים מקלים על תקשורת ועל יצירת מערכת יחסים. מונח הפוך ל"הומופיליה" הוא "הטרופיליה".
הומופיליה מביאה לעיתים קרובות גם לנישואין בין אנשים עם מאפיינים דומים[3], והיא אחד הגורמים המשפיעים על פוריות. נצפתה פוריות גבוהה יותר באנשים שיוצרים יחסים עם אנשים אחרים בעלי מאפיינים משותפים[4].
החוקרים לזרספלד ומרטון ב-1954 הגדירו את המונח לראשונה והבדילו בין הומופיליה לפי סטטוס והומופיליה לפי ערכים. החוקרים מצאו כי אנשים עם מאפיינים זהים של סטטוס חברתי נוטים יותר להתקשר זה עם זה מאשר באופן אקראי. "סטטוס" כולל מאפיינים מולדים כמו גזע, מוצא אתני, מין וגיל וכן מאפיינים נרכשים כמו דת והשכלה. לעומת זאת, הומופיליה לפי ערכים קשורה להתקשרות של אנשים על בסיס דעות דומות, גם אם יש הבדל במאפייני סטטוס באנשים אלה[5].
המחקרים הראשונים בנושא זה בחנו התנהגות בקבוצות חברתיות קטנות באמצעות תצפיות בגני ילדים, בתי ספר ושכונות קטנות. תצפיות אלו זיהו שקיימת הומופיליה המבוססת על ממדי דמיון דמוגרפיים – גיל, מגדר, גזע והשכלה. עם התפתחות המחקר, התגלו ממדי דמיון נוספים - מעמד חברתי, התנהגות ועוד. כמו כן, נמצאו גורמים המהווים את הבסיס ליצירת קשרים הומופיליים, כדוגמת מיקום גאוגרפי, קשרים משפחתיים וסטטוס ותפקידים בלתי רשמיים. אחת הסיבות להיווצרות הומופיליה היא שדמיון בין אנשים מאפשר תקשורת נוחה יותר, ומקל על יצירת קשרים. קשרים הומופיליים נמצאו כמקור בעל ערך לתמיכה, סיוע ורגשות חיוביים הקשורים באימות עצמי. לצד זאת, הומופיליה נמצאה גם כמגבילה את מאגר הקשרים האפשריים ומקושרת ליצירה ושימור של חוסר שוויון בחברה[6].
גורמים המשפיעים על הומופילה
- מרחק גאוגרפי – אנשים שנמצאים קרוב זה לזה נוטים להיות בעלי מאפיינים דומים ולתקשר עם אנשים שיותר קרובים אליהם. לאנשים אלה נוצר ידע משותף וטעמים תרבותיים דומים דבר שמגביר את היווצרות ההומופילה. טכנולוגיות מודרניות כגון טלפון, דואר אלקטרוני ורשתות חברתיות צמצמו את ההשפעה של המרחק אך לא ביטלו אותה לחלוטין.
- קשרים משפחתיים – קשרים משפחתיים נוטים להביא לקשר הדוק ותדיר גם במרחקים גאוגרפיים, אם כי קשרים אלה נוטים להתרופף בהדרגה עם הזמן.
- ארגונים – בית ספר, עבודה, פעילות התנדבותית מאפשרים יצירת קשרים רבים.
מחקר הראה שתפיסה שיש דמיון בין אנשים בקבוצה משפר שיתוף פעולה בקבוצה וציפייה לתגמול מהאינטראקציה מעל המצופה[7]. מחקר אחר הראה שהומופיליה יוצרת סובלנות ושיתוף פעולה במרחבים חברתיים[8]. ישנם מחקרים שמראים כי הומופיליה מסייעת לאנשים לגשת למידע, להטמיע חדשנות וליצור דעות ונורמות חברתיות[9][10][11]. הומופילה הקשורה למין וגיל נמוכה יותר יחסית לגזע ומוצא אתני. גברים ונשים לעיתים קרובות גרים זה עם זה ומייצגים קבוצות גדולות ודומות בגודלן.
מרסדן (1988) מצא הומופיליה בין קבוצות גיל שונות. נמצא קשר חזק בין גיל ומרחק חברתי לאנשים אחרים ונטיה להיות גלוי. לדוגמה ככל שפער הגילאים בין שני אנשים היה גדול יותר, כך היה סיכוי קטן יותר לדון בנושאים חשובים ביניהם[12].
הומופיליה ברשתות חברתיות
ההשפעה של הומופילה ברשתות חברתיות מתבטאת בשני אופנים: השפעה על אופן התפתחות של הרשת ונטייה של האנשים להשפיע על אנשים אחרים שדומים להם[13].
כריסטאקיס ופאולר בספרם "מחוברים" מצאו כי הרשתות הן דינמיות, ומרכיביהן נוטים לחבור למרכיבים אחרים הדומים להם. אנשים מעצבים את הרשת שלהם בדמותם: בני אדם יוצרים ובונים מחדש את הרשתות החברתיות שלהם כשאחד העקרונות המנחים הוא הומופיליה. מרכיבי הרשת מחפשים לחבור לאותם מרכיבים ששותפים לאינטרסים שלהם, להיסטוריה שלהם. זו הסיבה למשל שניסיונות לפיזור אוכלוסייה אינם עולים יפה, ושבני אדם בעלי מאפיינים דומים נוטים להתגורר באותה סביבה. במחקר שערכו המחברים, נמצא כי קיימת סבירות של 52% ששניים ממכריו של האמריקאי הטיפוסי מכירים זה את זה. מסקנתם היא כי הרשת משפיעה מאוד על עיצוב חיינו, הבחירות שלנו והטעם שלנו והופכת אותנו דומים מאוד להרבה אנשים אחרים ולחלומותיהם[14].
הומופיליה על פי מוצא אתני
הרשתות החברתיות של היום בעלות חלוקה בולטת לגזע ומוצא אתני. בקבוצות קטנות יותר קיים שוני קטן יותר בשל מספר קטן של חברים בקבוצה, וכך בקבוצות של מיעוט אתני נצפית הומופיליה בעוצמה גבוהה. ישנו קשר בין גזע ומוצא אתני לרמת ההשכלה ותחומי התעסוקה, דבר המגביר את ההומופילה הבסיסית בקבוצות אלה. הומופיליה אתנית מעידה על החשיבות של אתניות כקריטריון ליצירת קשרים, ועל סימון או מחיקה של גבולות אתניים.
רשתות כמו פייסבוק יוצרות אווירת הומופיליה. כאשר משתמשים אוהבים מאמר או פוסט של אידאולוגיה מסוימת, האלגוריתמים של פייסבוק ממשיכים להראות פוסטים של אותה האידאולוגיה (מתוך אמונה שזה מה שהאדם רוצה לראות). סוג זה של הומופיליה עשוי להגביר פערים ו"תיבות תהודה" ברשתות החברתיות המקוונות וליצור מצב בו רק אנשים עם אידאולוגיה דומה מתקשרים זה עם זה.
מחקר של פרופ' ריצ'רד פרימן, כלכלן באוניברסיטת הרווארד, וויי הואנג יצאו לבחון את השפעת הגיוון בתחום העיסוק שלהם, שוק הפרסומים האקדמיים. נבחנו מאות אלפי מאמרים מדעיים שהתפרסמו במספר רב של כתבי עת לאורך 28 שנה. הם קטלגו את המחברים לפי מוצאם, שאותו גזרו משם המשפחה. אלגוריתם מיוחד סרק את שמות המחברים וזיהה מי מהם סינים, יפנים, קוריאנים, וייטנאמים, הודים או היספאנים ומי מהם נושאים שמות אמריקאיים "טהורים" יותר. וכך צוותי המחברים סווגו לשני סוגים: מעורבים ואחידים. המחקר מצא כי מחברים מובילים אמריקאים נטו לעיתים קרובות לעבוד עם שותפים ממוצא אתני דומה. החוקרים זיהו קשר בין רמת הגיוון של צוותי המחקר לבין איכות תוצרי העבודה שלהם. צוותים אחידים והומופיליים הניבו מחקרים שתרומתם המדעית הייתה פחותה יותר בממוצע; הם פורסמו בכתבי עת שוליים יותר וזכו לתשומת לב פחותה. צוותים מעורבים הפיקו בממוצע מחקרים איכותיים יותר, שהופיעו בכתבי עת יוקרתיים יותר ושימשו בסיס ותימוכין ליותר עבודות המשך. הקשר נצפה גם בכיוון ההפוך: ככל שההישגים המחקריים של חוקר מרשימים יותר, כך גדל הסיכוי שיהיה שותף בצוותים מעורבים. גם התפזרות מחברי המחקרים על פני מוסדות שונים העלתה את מדד האיכות של עבודותיהם. שיתוף פעולה בין חוקרים מאוניברסיטאות שונות וארצות שונות הוליד עבודה אקדמית איכותית ומועילה הרבה יותר בממוצע מזו שצמחה בשיתוף פעולה בין חוקרים מאותו המוסד, גם אם דובר באוניברסיטה מהמובילות בעולם[15].
מחקרם של אזי לב און סבינה ליסיצה, מאוניברסיטת אריאל בדק את המושג "מרחק חברתי" בין יהודים וערבים בישראל. המושג מוגדר על פי מידת האהדה שחשים בני קבוצה אחת כלפי קבוצה שנייה. השערת המחקר מבוססת על תאוריה של לזרספלד ומרטון משנת 1954 האומרת כי "מגע בין אנשים המשתייכים לקבוצות שונות מבחינת גזע, דת ומוצא עשוי לצמצם סטריאוטיפים הדדים". המושג "מרחק חברתי" מתייחס לנכונות של בני קבוצה מסוימת להתמודד עם צורך לתקשר עם בני קבוצה חברתית אחרת. המרחק החברתי מוגדר על ידי מידת האהדה שחשים בני קבוצה אחת כלפי בני קבוצה אחרת, הצבת גבולות הקבוצה החוצים בין אלה ששייכים אליה ואלה שלא, תדירות האינטראקציות ההדדיות וההבדלים התרבותיים בין הקבוצות. ממצאי המחקר מצביעים על תדירות נמוכה מאוד של מגע אונליין בין יהודים לערבים: 75% מהיהודים לא נמצאים במגע אונליין עם הערבים באמצעות מדיה חברתית. עם זאת, ככל שתדירות המגעים עם המגזר הערבי עולה, כך אותם גולשים יהודים חשים קרבה רבה יותר. המפגשים שנעשו במסגרות של מדיה חברתית על בסיס תחומי עניין משותפים, תרמו למעט יותר קרבה לערבים, כפי שהגולשים היהודים מדווחים[16].
עינת יהודה מאוניברסיטת בן-גוריון ערכה מחקר שבדק "הומופיליה אתנית" בקרב משכילים – מבנה היחסים האתניים בדור השלישי ומעלה, בין שלוש קבוצות אתניות וותיקות בחברה היהודית בישראל: מזרחים, אשכנזים ומעורבים. המחקר הראה כי מזרחים ואשכנזים גילו העדפה בולטת לקשרים תוך-אתניים, לעומת אדישות לאתניות בקרב מעורבים. כמו כן, הממצאים מראים על קשר חיובי בין גודל הקבוצה האתנית למספר הקשרים התוך אתניים. כלומר, גודל הקבוצה האתנית חשוב, מכיוון שהוא מבנה את ההזדמנויות או מציב אילוצים על יצירת קשרים תוך אתניים[17].
הומופיליה בדעות פוליטיות
חברת האנליטיקס Gnip (שנרכשה על ידי טוויטר), בחנה 11.5 מיליון ציוצים שפורסמו במהלך המבצע "עמוד ענן" (נובמבר 2012) או עסקו בו, ומצאה כי רק 10% מהשיח התנהל בין תומכים של שני הצדדים. סקירה דומה של פעילות מקוונת במהלך מחאות הגזע ב-2014 בפרגוסון שבמיזורי, הראתה כי ליברלים ושמרנים בארצות הברית ציטטו עובדות וטיעונים שונים לחלוטין, ונוצר רושם שהם כמעט לא מכירים אלה בקיומם של אלה. וול סטריט ג'ורנל עורך פרויקט בשם Blue Feed, Red Feed ("פיד כחול, פיד אדום") המציג זה לצד זה את המקורות החדשותיים הפופולריים בקרב קהלים ליברליים (כחולים) ושמרנים (אדומים). התוצאה הייתה יצירת שני "פידים" שונים לגמרי[18].
קרין נהון ושירה ריבנאי נהיר חקרו את התופעה במערכות בחירות בישראל. הומופיליה ברשת התבטאה בקרב גולשים רבים ממחנה השמאל בהיוודע תוצאות הבחירות לכנסת ה-20, שטענו כי לפי התכנים אליהם נחשפו בפייסבוק, היה ברור כי מחנה השמאל הולך לנצח. אשליה זו נוצרה משום שפייסבוק מסננת תכנים שאינם מתאימים לגולשים, וכך איש שמאל רואה תכנים של חבריו מהשמאל בלבד, ואיש ימין יטה לראות תכנים של חבריו מימין. הבעייתיות עליה מצביעים אם הדבר נובע מבחירה אישית אלא משליטה על תכנים על ידי פלטפורמה[19]. לדברי פרופ' נהון הבעיה נובעת מהיותנו לא חשופים לכל הידע הקיים ברשת. תופעה המכונה "חוק הכוח"- כאשר תשומת הלב של המשתמש מרוכזת בידי מעט ספקים. 98% מהגולשים משתמשים בארבעה מנועי חיפוש בלבד. הדבר מאפשר לפייסבוק לנתב לנו את המידע. המשתמש רואה רק 7% מהפיד שלו ולא מודע לשיח שמתנהל בין אנשים אחרים בעלי מאפיינים שונים. "פייסבוק הוא צנזור ראשי, הוא לא מאפשר שיח חוצה מחנות. זה מחזיר לעניין ההומופיליה"[20].
השלכות ההומופיליה בארגונים
כאשר אנשים מרגישים שהסביבה הארגונית בה הם נמצאים דומה להם, יש לכך השפעה חיובית על תפיסת הארגון בעיניהם, וכן על ההזדהות שהם מרגישים כלפי הארגון ועל המחויבות שלהם כלפיו[21][22]. לדוגמה, חברי משפחה העובדים בעסקים משפחתיים, ייטו להיות דומים האחד לשני מבחינת ערכים, רקע אתני ועוד. בעסקים אלו, ניתן לזהות תחושות חזקות של שייכות ומחויבות לארגון.
כמו כן, קשרים הומופיליים בין אנשים מאפשרים תקשורת קלה יותר. אנשים החולקים עולם מושגים דומה, או רקע השכלתי דומה, יכולים להעביר ביניהם מידע באופן הדורש פחות מאמץ, ולרוב גם מלווה בפחות קונפליקטים, דבר המייעל את העברת המידע. עם זאת, אחת ההשלכות של הנטייה לקשרים הומופיליים עשויה להיות אופן חשיבה מוגבל, שכן היא ממעיטה את החשיפה לדרכי חשיבה אחרות ולידע שונה וייחודי[23].
קשרים הומופיליים הם מקור בעל ערך רב לתמיכה ולסיוע, הנובעים מתוך דמיון והיכרות ראשונית עמוקה יותר. ארגונים הומופיליים נשיים בלבד, לדוגמה, עשויים לספק מסגרת תמיכה לנשים, אשר מאפשרת צמיחה לתפקידים בכירים יותר .
הנטייה להומופיליה בקשרים בין אישיים עשויה גם לקדם חלוקה לא שווה של משאבים בארגון. כך, קבוצות המהוות את הרוב השולט בארגון נהנות מכוח והשפעה רבים יותר, לעומת קבוצות מיעוט[24].
במקומות עבודה לדוגמה, אחוז הנשים ככלל ואחוז הנשים הנמצאות בעמדות בכירות בפרט, קטן יחסית. בהתאם לכך (ובהתחשב בנטייה ליצירת קשרים הומופיליים על בסיס מגדר) גם כמות הקשרים האפשרית עבור נשים קטנה יותר. כתוצאה, הגישה של נשים לידע בנושאים הקשורים להתנהלות הארגון מוגבלת יותר משל גברים. מצב זה מייצר קושי ביכולת להתחרות על המשאבים בארגון ואף תפיסה שגויה ובעייתית בנוגע ליכולת וללגיטימציה לדרישת שכר הולם, דרישות קידום ותנאי תפקיד נאותים. עקב כך, משתמר חוסר השוויון הקיים בתחומים אלו[23][25][26].
כמו כן, נמצא כי בתוך ארגונים אנשים השייכים לקבוצות מיעוט אתניות נוטים ליצור קשרים עם אנשים אחרים מאותה קבוצת מיעוט. מעבר לצמצום כמות הקשרים האפשריים הנובעת מכך, קשרים אלו נוטים להעצים את הבולטות של מימד הגזע והמקור האתני. כתוצאה מכך, מתחזקות תחושות של איום לגבי הזהות, בידוד חברתי וחששות הנוגעות לאפליה[23][27].
הערות שוליים
- ^ McPherson, M; Smith-Lovin, L; Cook, J.M, Birds of a Feather: Homophily in Social Networks, Annual Review of Sociology 27, 2001, עמ' 415-444 doi: 10.1146/annurev.soc.27.1.415
- ^ Retica, Aaron, Homophily, The New York Times Magazine, 10.12.2006 (באנגלית)
- ^ Fiore, A.T.; Donath, J.S., Homophily in online dating: When do you like someone like yourself?, ACM Computer-Human Interaction, 2005, עמ' 1371-1374 doi: 10.1145/1056808.105691910.1145/1056808.1056919
- ^ Fent, T; Prskawetz, A; Diaz, B.A., Family policies in the context of low fertility and social structure, Demographic Research 29, 2010, עמ' 963–998 doi: 10.4054/DemRes.2013.29.37
- ^ Lazarsfeld, P.F.; Merton, R.K., Friendship as a Social Process: A Substantive and Methodological Analysis, Freedom and control in modern society 18, Van Nostrand, 1954, עמ' 18-66
- ^ Anna F. Carmon, Amy N. Miller, Amber N. W. Raile, Michelle M. Roers, Fusing family and firm: Employee perceptions of perceived homophily, organizational justice, organizational identification, and organizational commitment in family businesses, Journal of Family Business Strategy 1, 2010, עמ' 210–223
- ^ Chierchia, G; Coricelli, G, The impact of perceived similarity on tacit coordination: propensity for matching and aversion to decoupling choices, Front Behav Neuroscience 9, 2015, עמ' 202 doi: 10.3389/fnbeh.2015.00202
- ^ Mark, N.P., Culture and Competition: Homophily and Distancing Explanations for Cultural Niches, American Sociological Review, 3 68, 2003, עמ' 319-345 doi: 10.2307/1519727
- ^ Choudhury, M.D.; Sundaram, H; Ajita, J; Kelliher, A, "Birds of a Feather": Does User Homophily Impact Information Diffusion in Social Media?, CoRR, 2010, עמ' abs/1006.1702
- ^ Christakis, N.A.; Fowler, J.H., The spread of obesity in a large social network over 32 years, N Engl J Med, 4 357, 2007, עמ' 370-379 doi: 10.1056/NEJMsa066082
- ^ Centola, D; Willer, R; Macy, M, The Emperor’s Dilemma: A Computational Model of Self‐Enforcing Norms, American Journal of Sociology, 4 110, 2005, עמ' 1009-1040 doi: 10.1086/427321
- ^ Marsden, P.V., Homogeneity in confiding relations, Social Networks, 1 10, 1988, עמ' 57-76 doi: 10.1016/0378-8733(88)90010-X
- ^ Yavaş, M; Yücel, G, Impact of Homophily on Diffusion Dynamics Over Social Networks, Social Science Computer Review, 3 32, 2014, עמ' 354 - 372 doi: 10.1177/0894439313512464
- ^ כריסטאקיס, ניקולס א; פאולר, ג'יימס ה', תרגום: דרורה בלישה, מחוברים, כיצד פועלים קשרים בין בני אדם ואיך הם מעצבים את חיינו, תל אביב: מטר, 2011. (באנגלית)
- ^ Freeman, R.B.; Huang, W, Collaborating with People Like Me: Ethnic Coauthorship within the United States, Journal of Labor Economics, S1 33, 2015, עמ' S289-S318 doi: 10.1086/678973
- ^ קונפורטס, יהודה, האם האינטרנט יכול לקרב בין יהודים וערבים?, באתר אנשים ומחשבים, פברואר 2013
- ^ יהודה, ע, מה הקשר? בין ובתוך קבוצות אתניות בישראל., עבודת גמר לקבלת תואר "מוסמך", המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב., 2014(הקישור אינו פעיל)
- ^ ברוקינג, אמרסון ט' ; ופ' ו' סינגר, פ' ו', חדשות, תעמולה, הטעיה, גיוס המוני לטוב ולרע: הרשתות החברתיות הן זירות רוחשות המשפיעות על כולנו מדי יום, באתר The Atlantic Magazine, 2016
- ^ נהון, ק; ריבנאי בהיר, ש, תעמולת בחירות בראי האינטרנט והרשתות החברתיות: חומר רקע לועדת בייניש, ינואר 2016
- ^ שמיר, ט, פייסבּום, באתר כלכליסט, יולי 2014
- ^ Marianne Coleman, Women‐only (homophilous) networks supporting women leaders in education, Journal of Educational Administration 48, 2010-09-28, עמ' 769–781 doi: 10.1108/09578231011079610
- ^ Everett M. Rogers, Dilip K. Bhowmik, Homophily-Heterophily: Relational Concepts for Communication Research, Public Opinion Quarterly 34, 1970, עמ' 523 doi: 10.1086/267838
- ^ 23.0 23.1 23.2 S. P. Borgatti, P. C. Foster, The Network Paradigm in Organizational Research: A Review and Typology, Journal of Management 29, 2003-12-01, עמ' 991–1013 doi: 10.1016/s0149-2063_03_00087-4
- ^ Fred Mael, Blake Ashforth, Loyal from day one: Biodata, organizational identification, and turnover among newcomers, Personnel Psychology 48, 2006-12-07, עמ' 309–333 doi: 10.1111/j.1744-6570.1995.tb01759.x
- ^ Herminia Ibarra, Homophily and Differential Returns: Sex Differences in Network Structure and Access in an Advertising Firm, Administrative Science Quarterly 37, 1992, עמ' 422–447 doi: 10.2307/2393451
- ^ Herminia Ibarra, Personal Networks of Women and Minorities in Management: A Conceptual Framework, Academy of Management Review 18, 1993-01, עמ' 56–87 doi: 10.5465/amr.1993.3997507
- ^ Kelly A. Mollica, Barbara Gray, Linda K. Treviño, Racial Homophily and Its Persistence in Newcomers' Social Networks, Organization Science 14, 2003-04, עמ' 123–136 doi: 10.1287/orsc.14.2.123.14994
