שם משפחה

שלט בתוך אריחי קרמיקה, בכניסה לבית משפחת שור (בעברית ובאנגלית) לצד איור של  עץ ברחוב העושה שימוש באבן ירושלמית

שם משפחה הוא החלק בשמו של האדם המציין את השתייכותו למשפחתו. כיום, השימוש בשמות משפחה נפוץ בקרב תרבויות וחברות רבות בעולם, אם כי לכל תרבות כללים משלה באשר לאופן השימוש ולקביעת שם המשפחה. בחברות מודרניות רבות אין יותר דרישה ששם המשפחה יצביע במפורש על קשרים משפחתיים, ולהורים ואנשים פרטיים יש זכות לבחור שם משפחה לפי רצונם הפרטי.

בחברות רבות, ובייחוד במדינות אירופה, צפון אמריקה ודרום אמריקה (כאשר ישנם חריגים בודדים) שם המשפחה הוא החלק האחרון בשמו של האדם. כיוון שכיום שם המשפחה נכתב בדרך כלל אחרון במדינות דוברות אנגלית, last name משמש כמילה נרדפת לשם משפחה. במדינות רבות באסיה ובאפריקה (וכן בהונגריה) שם המשפחה נכתב בהתחלה. סידור זה נקרא בטעות "הסידור המזרחי", כיוון שאירופאים מכירים בעיקר את הדוגמאות מסין, וייטנאם, יפן וקוריאה.

במדינות שבהן משתמשים בשם משפחה, השמות משמשים בדרך כלל כהתייחסות לאדם זר בצורה רשמית, ובדרך כלל בצירוף התואר מר או גברת (או כל תואר מקביל אחר). תארים רשמיים של האדם (ד"ר, פרופסור, עו"ד, ליידי וכדומה) בדרך-כלל יתייחסו אף הם לשם המשפחה של האדם ולא לשמו הפרטי, למעט מקרים בהם מוזכר גם שמו הפרטי, כגון: פרופ' ישראל ישראלי (לרוב כאשר השם נזכר בכתיבה רשמית, כגון בסמוך לדלת המשרד). השם הפרטי, שניתן עם הלידה, הוא השם שבו משתמשים חברים, משפחה ומקורבים אחרים. חריגה מכלל זה נמצאת כאשר ניתן התואר 'סר' לאדם בממלכה המאוחדת, התואר יצורף לשמו הפרטי ולא לשם משפחתו.

בחברות ערביות אין כמעט שמות משפחה באותו מובן של המונח האנגלי. ישנן מסורות ערביות למתן שמות משפחה המצביעות על קשרים משפחתיים ועל פי מקצוע, אולם השמות המצביעים על קשרים אלה אינם תמיד עוברים בירושה באותה צורה כמו שהמונח האנגלי family name מרמז עליו^{[דרוש מקור]}.

בחברה הקוריאנית ישנם כ-286 שמות משפחה בלבד. כמו כן, נשים בקוריאה נוהגות לשמור על שם המשפחה שלהן ולא משנות אותו לאחר נישואיהן.

באיסלנד שם המשפחה של אדם הוא השם הפרטי של האב בתוספת הסיומת "סון" (לבנים) או "דוטיר" (לבנות).

יהודים רבים שעלו לארץ ישראל עברתו את שמם.

שם משפחה לאישה נשואה (שם נעורים)

החל מהמאה ה-13 החל מנהג אימוץ שם משפחת הבעל לאישה הנשואה להתבסס באירופה (בתחילה בקרב האצולה) ועד המאה ה-17 הפך הנוהג למקובל בכלל האוכלוסייה. התנגדות פמיניסטית להחלפת השם החלה בשנות ה-30 של המאה ה-19 בצרפת ומאוחר יותר בארצות הברית שם הייתה פעילת זכויות הנשים לוסי סטון לאישה הראשונה ששמרה על שם משפחתה לאחר נישואיה בשנת 1855. בישראל נשאו, בשנת 2016 3.6% מהנשים שני שמות משפחה. 20-25% מהנשים הנישאות לאחר גיל 30 בוחרות לשאת שני שמות משפחה לעומת אחוזים בודדים בקרב הנשים הנישאות בגיל צעיר יותר.

שם משפחה בעידן המודרני

כאשר זוג נישאים ברוב החברות בעת החדשה, האישה נוטלת את שם המשפחה של הגבר (אם כי בחברות מסוימות הנוהג הוא שונה, למשל תרבויות לטיניות ומזרחיות מסוימות) כיום נשים רבות בוחרות להשאיר את שם משפחתן מלפני הנישואים ולצרף אליו את שם המשפחה של הגבר, לרוב בצירוף מקף בין שמן המקורי לזה של בעלן.

בישראל

ערך מורחב – שם משפחה יהודי

על פי הלמ"ס, שם המשפחה הנפוץ בישראל הוא כהן. בשנת 2016 נמנו 180 אלף ישראלים שזהו שם משפחתם, בכמה וריאציות לאיות שם זה (כ-2.6% מכלל האוכלוסייה היהודית בישראל), לצד 108 אלף ישראלים ששם משפחתם הוא לוי (כ-1.5% מהיהודים בישראל). השם השלישי בשכיחותו בחברה היהודית בישראל היה מזרחי (כ-30,200 משפחות) ואחר כך פרץ (כ-29,600), ביטון, דהן, אברהם ופרידמן.   בקרב הערבים-המוסלמים בישראל שם המשפחה (ראו גם חמוּלה) הנפוץ ביותר הוא אגבאריה, ובקרב הערבים-נוצרים שם המשפחה הנפוץ ביותר הוא ח'ורי.  

ראו גם

• שם משפחה יהודי
• חוק השמות של מדינת ישראל
• עברות
• שינוי שם
• התעתיק מלועזית לעברית
• מדיניות לשונית בישראל

לקריאה נוספת

• מיכל רום, אז איך קוראים לך עכשיו? על הבחירה של נשים וגברים בשם המשפחה אחרי הנישואין, פרדס הוצאה לאור, 2019

קישורים חיצוניים

• שם משפחה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מנוע חיפוש לשמות משפחה יהודיים
• רבקה טוהוס-דבראו, ניתוח מקפים, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2011
• איציק יונה, ואלה שמות, באתר הקוריאנים - המדריך לקוריאה, 10 בפברואר 2008
• (2), 300-307 .Carlson, K. A., & Conard, J. M. (2011). The last name effect: how last name influences acquisition timing. Journal of Consumer Research, 38

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שם משפחה39175830Q101352