הו רב חובל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תיקונים של ויטמן לגרסה המקורית של השיר
הזמנה להרצאה של ויטמן על לינקולן, 1886

הוֹ רב חובלאנגלית: "O Captain! My Captain!") הוא שמו של שיר שנכתב בשנת 1865, על ידי המשורר האמריקאי וולט ויטמן.

הרקע לכתיבת השיר והמטפורות בשיר

השיר מהווה קינה על נשיא ארצות הברית אברהם לינקולן לאחר הירצחו בתום מלחמת האזרחים של ארצות הברית. השיר הופיע כחלק מאוסף השירים "עלי עשב" (Leaves of Grass). השיר פונה ללינקולן המת בגוף שני, ונפתח במילים:

O Captain! my Captain! our fearful trip is done;
The ship has weather’d every rack, the prize we sought is won;

הקפטן בשיר משמש כמטאפורה ללינקולן המנהיג ומשחרר העבדים, וקשיי מזג האוויר הם משל למלחמת האזרחים ולקשיים בהשגת מטרותיו. השיר מכיל מטפורה כאשר רב החובל הוא נשיא ארצות הברית; הספינה המוזכרת בשיר היא האיחוד; "המסע המפחיד" הוא "מלחמת האזרחים" ו"הפרס" הוא השלום והאיחוד המחודש. השיר מציג מחד את השמחה בתום המלחמה (בתיאור הקהל העולץ על החוף) ומאידך את הכאב ממותו של הנשיא (הכאב של הנמצאים על הספינה שיודעים שהנשיא מת).

השיר מורכב משלושה בתים ארוכים (בעלי ארבע שורות ארוכות) ושלושה בתים קצרים ביניהם (בעלי ארבע שורות קצרות באורכן).[1]

אזכורים תרבותיים

השיר מופיע בסרט "ללכת שבי אחריו" בו הוא משמש סמל לחשיבה עצמאית של התלמידים בבית ספר בו נהוגה משמעת נוקשה. המורה (המגולם על ידי רובין ויליאמס) מבקש מתלמידיו לקרוא לו "הו רב חובל" ובכך מנסה להביא לאמנציפציה של דעות התלמידים במסגרת הנוקשה. הזמר לאונרד כהן כתב שיר בשם "רב חובל" במחווה לשירו של וויטמן.

תרגום השיר לעברית

השיר תורגם לראשונה לעברית על ידי שמעון הלקין, שתרגומו לאוסף השירים "עלי עשב" התפרסם ב-1952.

ב-1953 ראה אור תרגום נוסף של ראובן אבינועם בספרו "מבחר שירת אמריקה" בהוצאת עם עובד.

בשנת 1983 התפרסם תרגומו של יהושע כוכב בספר "פרחים מדינות הים".[2]

תרגומים נוספים הם של יונתן בן נחום, תרגום שהתפרסם בעיתון דבר ב-6 בנובמבר 1995, תרגומו של עודד פלד שהתפרסם בהארץ ב-1 בדצמבר 1997[3] ותרגומו של אהוד אמיר שהתפרסם בכתב העת לשירה הליקון בשנת 2002.[4]

ב-10 בנובמבר 1995, שישה ימים לאחר רצח רבין, התפרסם במוסף עיתון הארץ תרגומו של אמנון דנקנר לשיר.

השיר תורגם שוב וגם הולחן על ידי נעמי שמר בשנת 1996, לרגל יום השנה לרצח רבין.

בתרגומה של שמר, הבית השני של השיר הוא הפזמון החוזר. שמר העבירה שורות מבית לבית ויצרה בגרסתה העברית לשיר ארבעה בתים זהים בארכם ופזמון (במקום שישה במקור, בעלי אורכים שונים).

שני בתי השיר הראשונים בתרגומו של הלקין הם:

הו קברניט! קברניטי! מסע אימינו תם,
ניצחה כל נגף הספינה, הפרס שריר, קיים:
קרוב החוף, פעמונים, העם כולו עלץ,
עיניים מלוות און קוער, עוז ספינה חותרת;

אך הו, לבי! לבי! לבי!
הו, נטפי שני שותת,
שם קברניטי על הסיפון
קר נופל ומת.

לשם השוואה השורות הראשונה בתרגומה של נעמי שמר (בית ראשון ופזמון חוזר):

הו רב חובל, קברניט שלי, סופה כבר שככה
אל הנמל שבעת קרבות חותרת ספינתך.
זרי פרחים, פעמונים, המון אדם צוהל
כאשר ספינת הקרב שלך קרבה אל הנמל.

אבוי ליבי ליבי ליבי
הו כתם דם שותת
באשר רב החובל שלי
צונח קר ומת

בישראל, השיר מתקשר בתודעה הציבורית לרצח רבין, ואף בוצע לראשונה על ידי הזמרת מיטל טרבלסי בתוכנית לזכר יצחק רבין שהתקיימה ביום השנה לרצח. בהמשך בוצע השיר גם על ידי מספר זמרים נוספים. השיר מושמע בטקסים רבים ביום הזיכרון ליצחק רבין. אוסף שירים לזכרו של רבין נקרא בשם השיר.

הו רב חובל הוא אחד מהשירים הנלמדים לבחינת הבגרות בספרות ברמה של 5 יחידות לימוד.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הבתים אינם זהים ולכן אינם מהווים פזמון חוזר.
  2. ^ יהושע כוכב, פרחים ממדינות הים, תל אביב: הוצאת אופיר, 1983
  3. ^ אשר רייך, "השוואת תרגומים", בתוך הארץ, מוסף תרבות וספרות, 1 בדצמבר 1997
  4. ^ אמיר אור וליאת קפלן (עורכים), הליקון - סדרה אנתולוגית לשירה עכשווית, גיליון מס' 48, קיץ 2002
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0