הזדקנות האוכלוסייה
הזדקנות האוכלוסייה הוא מונח המתייחס לגיל חציוני הולך וגדל באוכלוסיית שונות בעקבות הירידה בשיעורי הפריון או העלייה בתוחלת החיים.
ברוב המדינות בעולם ישנה עלייה בתוחלת החיים ויש אוכלוסייה מזדקנת (מגמות שהחלו בתחילה במדינות המפותחות, אך כיום מתקיימות כמעט בכל המדינות המתפתחות). כמות האוכלוסייה הזקנה בעולם נמצאת כיום בשיא שלא היה כדוגמתו בהיסטוריה האנושית.
מבין המדינות שסווגו על ידי האו"ם כמדינות מפותחות, נכון לשנת 1950 הגיל החציוני של האוכלוסייה היה 29, והוא עלה בשנת 2000 ל-37.3, והוא צפוי לעלות ל-45.5 עד 2050.
מספר האנשים בעולם שהם בני 60 ומעלה גדל פי שלושה מאז שנת 1950, עמד על 600 מיליון בשנת 2000 והגיע ל-700 מיליון בשנת 2006. הצפי הוא שהאוכלוסייה הזקנה תגיע ל-2.1 מיליארד אנשים עד 2050.
אסיה ואירופה הם שני האזורים בעולם בהם מספר ניכר של מדינות הולכות להתמודד עם הזדקנות אוכלוסייה קשה בעתיד הקרוב. באזורים הללו בתוך עשרים שנה מדינות רבות יעמדו במצב בו קבוצת האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה תהיה של אנשים מעל גיל 65 והגיל הממוצע יתקרב ל-50.
ברוב המדינות המפותחות צמיחת האוכלוסייה תלויה כיום במידה רבה בהגירה.
מערכות הרווחה במדינות עם שיעור אוכלוסייה מזדקנת הולך וגדל צפויות גם להיתקל בבעיות. מערכת הפנסיה ממומנת ברובה על ידי המיסים שנגבים מהעובדים. מרבית כספי הרווחה הולכים לכיסוי טיפולים רפואיים, ועלויות מערכות הבריאות צפויות לגדול באופן דרמטי ככל שהגיל של האוכלוסייה יגדל - מצב אשר יעמיד בפני ממשלות רבות בחירות קשות בין מיסים גבוהים יותר, שינוי במערכות המס, או הקטנת החלק של הסיוע מצד המדינה במתן שירותי בריאות ורווחה.
