החזר מס הכנסה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

החזר מס הכנסה הוא סכום שנגבה כמס הכנסה ומוחזר על ידי רשות המיסים לנישום, לאחר שהתברר שהמס שנגבה עולה על הנדרש בחוק.

דיווח לרשויות המס

הבסיס לחישוב החזר מס הוא קבלת נתונים מלאים על הכנסותיו של הנישום ועל הקלות המס שהוא זכאי להן. לדיווח נתונים אלה קיימות שיטות אחדות.

מדינות שבהן יש חובת דיווח לכל שכיר

מדינות אלו נחלקות לשלוש שיטות, הנבדלות זו מזו לפי רמת האוטומציה של התהליך (וביחס הפוך כמות הזמן שהאזרח נדרש להשקיע). ניסיונות הקלות על השכיר בהגשה המודל הנורדי הוא הקשה ביותר עבור המדינה, ואשר מקל על התהליך בצורה מקסימלית מעיני האזרח. מודל זה נחשב למודל הנלחם בצורה הטובה ביותר בכלכלה השחורה.

  1. השיטה הנורדית - מודל זה נקרא שיטת הדיווח ההצהרתי (prefilled tax return), שלפיה רשויות המס מכינות בעצמן את הדוח השנתי עבור כל פרט על סמך הנתונים המנהליים על הכנסותיו. לשם כך הוקמה במדינות אלו מערכת מידע מרכזית המכילה את כלל נתוני ההכנסה שנתקבלו על כל פרט מגופים שונים במשק (בנקים, חברות ביטוח, בתי השקעות ועוד). על סמך נתוני המאגר נערך חישוב אוטומטי של חבות המס לכל פרט, והדוח נשלח לאישורו. שיטה זו נהוגה בשוודיה, דנמרק ואיסלנד.
  2. השיטה הסוציאלית - בארצות שבהן יש זכויות סוציאליות ברמה בינונית כמו אוסטרליה והולנד ישנה שיטת ביניים לפיה המדינה אוספת רק חלק מהמידע לגביו יש זכויות סוציאליות רבות (כמו שכר עבודה) ומשאירה לאזרח איסוף של חומר שמגיע ממקורות הכנסה אחרים כמו שוק הון או שכר דירה. בצרפת מוחלת שיטה זו בשינויים רחבים יחסית.
  3. השיטה האמריקאית - בשיטה זו הנטל הבירוקרטי כולו מוטל על האזרח. מצדדי השיטה מתרצים זאת בחינוך לאחריות פיננסית. השיטה הנ״ל מונהגת בעיקר בארצות הברית וקנדה. מדינות נוספות שכלכלתן עברה פיתוח מואץ בעקבות הצטרפות לגוש האירו אימצו את השיטה, כך ניתן למצוא שיטה זו במדינות כמו פולין ויוון.

מדינות שבהן אין חובת דיווח לכל שכיר

במדינות רבות (16 מדינות מתוך 34 החברות ב-OECD) אין לשכירים חובת דיווח, וגביית המס מסתמכת בעיקרה על ניכוי במקור ללא דיווח מצד הנישום (זאת בדומה לשיטה בישראל). במדינות אלו נוצרים הפרשים לטובת או לרעת רשות המס המקומית. זהו המצב ביפן, אנגליה, אירלנד וגרמניה.

בארה״ב הממשל הכיר בבעיה וה-IRS החיל חובת דיווח אלקטרונית על כל האזרחים. חובה זו רוככה בכך שהממשל מימן את 14 החברות הגדולות שפיתחו תוכנות ידידותיות להגשת הדו"ח בתמורה לכך ששירותיהן יינתנו בחינם לאזרחים המרוויחים עד 70 אלף דולר.

בישראל

בישראל עוסקת רשות המסים בישראל בגביית מס הכנסה, והיא שעוסקת גם בהחזר מס הכנסה לזכאים לכך, לאחר שהסתיימה שנת המס וכל נתוניה ידועים.

עבור עצמאים ישנה קביעה לשיעור ניכוי במקור מתשלומים שמתקבלים מלקוחות. בנוסף לזה ישנה קביעה למקדמות מס הכנסה. השיעור נקבע על ידי מס הכנסה ומבוסס על צפי הכנסות שנתי. ניתן לשנות את גובה הקביעה על ידי פנייה למס הכנסה במכתב או באמצעות מייצג (יועץ מס, רואה חשבון). משנקבעה קביעה למקדמות ינוכו ממנה סכומים שנגרעו מהנישום כניכוי במקור. בסוף השנה. עם היוודע גובה ההכנסות וההוצאות בפועל, ניתן לקבוע מהו החיוב המדויק שנישום מחויב בו. אם במהלך השנה הסכום המצטבר של המקדמות והניכויים במקור עולה על המס שהנישום חייב לשלם אזיי עליו לקבל החזר מב הכנסה.

עבור שכיר, גביית יתר יכולה להתקיים כאשר השכיר עובד בשני מקומות עבודה במקביל. במקרה כזה עליו לקבל מסמך תיאום מס ממס הכנסה שבעזרתו יכולים מעסיקיו לדעת מה שיעור המס שישולם מדי חודש בחודשו. בסוף השנה יכולים להיות הבדלים בין המס בו חויב הנישום למה המס ששולם בפועל. גם בעת החלפת מקום עבודה במהלך השנה ייתכן שהמס שנוכה גבוה מזה שנדרש בחישוב שנתי.

החזר מס יכול להתקיים גם במקרה שהנישום לא עדכן (את המעסיק אם שכיר או את ייעוץ המס אם עצמאי) בכל הקלות המס המגיעות לו. פקודת מס הכנסה מעניקה הטבות מס המקטינות את חבות המס ומתקבלות ממגוון סיבות כגון: תואר אקדמי, ביטוח חיים, ילדים, שחרור משירות חובה, קצבאות מביטוח לאומי, פעילות בשוק ההון וכו'. לא תמיד העובד מודע לזכותו להטבות אלה, ולכן אינו מביאן לידיעת מעסיקו, ומשלם מס יתר.

נישום שנוכה ממנו יותר מס משהוא חייב בו יכול לבקש החזר מרשות המיסים, באמצעות הגשת דו"ח שנתי. פנייה זו נעשית ישירות על ידי הנישום, או באמצעות מייצג (יועץ מס, רואה חשבון או עורך דין).

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0