החלטה משותפת

בארצות הברית, החלטה משותפת (באנגלית: Joint Resolution) היא אמצעי חקיקה של הקונגרס של ארצות הברית, המחייב את אישורם של שני בתי הקונגרס – הסנאט ובית הנבחרים – ומועבר לאחר מכן אל נשיא ארצות הברית שחותם על ההחלטה או מטיל עליה וטו. באופן כללי, אין הבדל משפטי מהותי בין החלטה משותפת לבין חוק (Act): שניהם חייבים להתקבל, באותו נוסח בדיוק, בשני בתי הקונגרס, ולאחר מכן להיחתם בידי הנשיא (או, לחלופין, להתקבל באישור נוסף לאחר וטו נשיאותי, או להישאר לא חתימה במשך עשרה ימים כאשר הקונגרס נמצא בהתכנסות) על מנת לקבל מיסוד כחוק פורמלי.

החריג היחיד לכל האמור לעיל הוא החלטה משותפת המציעה תיקון לחוקת ארצות הברית. החלטה כזו אינה דורשת את אישור הנשיא. רק באמצעות החלטה משותפת ניתן להציע תיקון לחוקה. חוקים הנחקקים באמצעות החלטות משותפות אינם מובחנים מבחינה משפטית מחוקים שנחקקו באמצעות הצעות חוק רגילות, למעט בהגדרתן הפורמלית גרידא (למשל חוק סמכויות המלחמה, המוגדר כהחלטה משותפת אך הוא שווה במעמדו לחוק רגיל).

אף שהן הצעות חוק והן החלטות משותפות עשויות להוות בסיס ליצירת חוק, בפועל נוהגים להשתמש בהן לצרכים שונים. הצעות חוק נועדו בעיקר להוסיף, לשנות או לבטל חוקים המקודדים בקודקס של ארצות הברית (United States Code) או בקובץ החוקים הכללי (Statutes at Large), ולהעניק סמכויות או לאשר מדיניות ותוכניות פדרליות. גם חוקי התקציב השנתיים הרגילים (המכונים "Appropriations", משמע "הקצבות") נחקקים לרוב באמצעות הצעות חוק.

לעומת זאת, החלטות משותפות משמשות פעמים תכופות ככלי ייעודי למטרות שלא שבשגרה, כגון:

אישור תקציבים מצומצמים (Small Appropriations)
חקיקת "החלטות מתמשכות" (Continuing Resolutions), המשמעות להארכת תוקפם של תקציבים מהשנה הקודמת כאשר טרם אושרו תקציבים חדשים.
הקמת ועדות זמניות או גופי אד הוק, למשל הוועדה לחקר אירועי 11 בספטמבר.
קביעת חריגות זמניות מהחוק (למשל: קביעת מועד לספירת קולות חבר האלקטורים, או הפעלת תיקון סקסבי (אנ') – הפחתת שכר לצורך עקיפת סעיף אי-הכשירות שבחוקה).
הכרזת מלחמה.
ביטול תקנות פדרליות של סוכנויות ממשלתיות.
סיום מצב חירום לאומי שהוכרז בידי הנשיא.
הכנה לתיקון חוקתי. למעשה, כל תיקון חוקתי נולד מתוך החלטה משותפת, ומקבל את מעמדו לאחר ש-38 ממדינות ארצות הברית מאשררות את ההחלטה^[1].