החלטה 100 של מועצת הביטחון של האו"ם
| תאריך | 27 באוקטובר 1953 |
|---|---|
| ישיבה מספר | 631 |
| קוד | S/3128 (מסמך) |
| נושא | שאלת ארץ ישראל |
| סיכום הצבעה |
11 הצביעו בעד |
| הרכב מועצת הביטחון | |
| חברות קבועות |
 הרפובליקה הסינית צרפת הממלכה המאוחדת ארצות הברית ברית המועצות |
| חברות לא קבועות |
 צ'ילה קולומביה דנמרק יוון לבנון פקיסטן |
החלטה 100 של מועצת הביטחון של האו"ם היא החלטה של מועצת הביטחון של האו"ם לגבי עבודות ישראליות להטיית הירדן באזור גשר בנות יעקב.
רקע
כחלק מהקמת המוביל הארצי יזמה ישראל הקמת תעלת הטיה שתסיט את מי הירדן למאגר ברמת כורזים ומשם למוביל הארצי. התעלה נועדה להתחיל כקילומטר דרומית לגשר בנות יעקב, באזור המפורז המרכזי בגבול ישראל–סוריה.
ב־2 בספטמבר החלו העבודות לפריצת התעלה בשטח המופרז.
סוריה התנגדה לעבודות הללו כחלק מהמלחמה על המים ומתביעתה לגבי הריבונות באזור המופרז. סוריה התלוננה לוועדת שביתת הנשק על העבודות, ויו"ר הוועדה ואגן בניקה הורה ב־25 בספטמבר כי על ישראל לחדול מביצוע העבודות.[1]
הדיון במועצת הביטחון
לקראת הדיון במועצת הביטחון שלחה ישראל משלחת לאו"ם שכללה את היועץ לענייני המזרח התיכון במשרד החוץ גדעון רפאל, ראש אג"ם משה דיין ומנהל תה"ל שמחה בלאס.[2]
הדיון החל בהצעת החלטה שהעלה נציג פקיסטן.[3] לאחר ששגריר ישראל באומות המאוחדות אבא אבן הודיע כי ממשלת ישראל מוכנה להפסקה זמנית של העבודות עד לבירור של סוגיית גבול ישראל–סוריה במועצת הביטחון, הציע שגריר צרפת במועצה הצעה החלטה שהתקבלה פה אחד המקבלת את ההודעה הישראלית.[4]
נוסח ההחלטה
מועצת הביטחון,
לאחר שרשמה בפניה את דיווחו של ראש מטה ארגון שמירת השלום של האומות המאוחדות בארץ ישראל מ־23 באוקטובר 1953,
מתוך רצון להקל על הדיון בשאלה, מבלי לפגוע בזכויותיהם, תביעותיהם או מעמדם של הצדדים הנוגעים בדבר,
- רואה לנכון למטרה זו שהעבודות שהחלו באזור המופרז ב־2 בספטמבר 1953 יופסקו במהלך הבחינה הדחופה של הנושא בידי מועצת הביטחון;
- קיבלה מתוך שביעות רצון את דברי שגריר ישראל באומות המאוחדות בישיבה 631 לגבי התחייבות ממשלתו כי תמנע מעבודות במהלך בחינת העניין בידי מועצת הביטחון;
- מסתמכת על ראש מטה ארגון הפיקוח על הפסקת האש לדווח לה על מילוי התחייבות זו.
לאחר ההחלטה
למחרת קבלת ההחלטה, ב־28 באוקטובר, השביתה ישראל את העבודות בהתאם להחלטה.[5] ממשל דווייט אייזנהאואר חידש את הסיוע הכלכלי האמריקאי לישראל, שהופסק במטרה ללחוץ עליה בסוגיה.[6]
בינואר 1954 הגישו מעצמות המערב הצעת החלטה להתיר את המשך העבודות לאחר הבטחת זכויות הערבים בקרקע ובמים, אך ההצעה נדחתה בעקבות וטו של ברית המועצות.[7]
הערות שוליים
- ↑ החלטת בניקה על הפסקה בחפירת תעלת הירדן, דבר, 25 בספטמבר 1953
- ↑ המשלחת המיוחדת של ישראל לישיבת מועצת הביטחון, הדור, 19 באוקטובר 1953
- ↑ נפתח הדיון במועצת הבטחון, הארץ, 28 באוקטובר 1953
- ↑ הודעת אבן במועצת הבטחון, הארץ, 29 באוקטובר 1953
- ↑ בחצות הופסקה העבודה בתעלת בנות יעקב, הארץ, 29 באוקטובר 1953
- ↑ אייזנהאור הודיע על חידוש המענק לישראל, הארץ, 29 באוקטובר 1953
- ↑ בני מיכלסון, המלחמה על המים - אסימטריה כנגד הליגה הערבית, שריון 29, ספטמבר 2008, עמ' 35–34, באתר "יד לשריון"
החלטה 100 של מועצת הביטחון של האו"ם42304103Q4121274