הרג השבויים והאזרחים המצרים בקרב המיתלה
הרג השבויים והאזרחים המצרים בקרב המיתלה כולל שני מקרים שבהם הרגו חיילים ישראליים מחטיבת הצנחנים שבויים ואזרחים מצריים בקרב המיתלה במלחמת סיני בשנת 1956.
האחד, בדרך למעבר המיתלה, כעשרה שבויים שנתפסו.[1] השני, בצומת פרקר, כ-30–40 פועלי כביש שעבדו במקום.[2]
איש לא הועמד לדין על מעשי הטבח. ישנה מחלוקת בנוגע לידיעת מפקד הגדוד, רפאל איתן, ומפקד החטיבה אריאל שרון, על המעשים.
בשנת 1995 פורסם במקומון ירושלים[3] ראיון ובו הודה אריה בירו, אז מפקד פלוגה בגדוד 890, שהרג כמה עשרות שבויים מצריים שנתפסו במעבר המיתלה, ובהם כאלה שהיו כפותים. הוא טען שהיה בזה צורך מבצעי, מפני שלא היו מספיק חיילים שיכלו לשמור על השבויים.[4] הראיון זכה לתהודה ובעקבותיו התוודו חיילים נוספים על מעשי טבח שביצעו.
בעקבות הגילוי החליט ראש הממשלה דאז, שמעון פרס, על הקמת ועדה לבדיקת הנושא. הוועדה גילתה מקרה אחד בו חיילים ישראלים היו מעורבים בהריגת שבויים מצרים, לעומת שורת מקרים בהם הרגו חיילים מצרים שבויים ישראלים.[5]
בעקבות הפרסום מצרים דרשה מספר פעמים את העמדתו לדין של בירו או את הסגרתו למצרים, אך הסתבר כי בספר החוקים של צה"ל אין סעיף מתאים.[דרוש מקור]
הערות שוליים
- ^ מי שבא קיבל כדור, באתר הארץ, 6 בפברואר 2007
- ^
יוסי שריד, למה בכה חיים גורי, באתר הארץ, 5 ביוני 2015
- ^ שרית פוקס, בריאיון עם אריה בירו, פורסם במעריב, גיליון יום כיפור, 3 באוקטובר 1995
- ^ מצרים שוקלת לדרוש פיצויים מישראל על רצח השבויים, באתר ynet, 5 ביולי 2004
- ^ ynet, תא"ל (מיל') אריה בירו הלך לעולמו בגיל 79, באתר ynet, 16 באפריל 2006
