הידד למנהיג
| מדינה |
 ארצות הברית |
|---|---|
| תאריך מעמד רשמי | 1954 |
"הידד למנהיג" (באנגלית: Hail to the chief) הוא ההמנון הנשיאות הרשמי של ארצות הברית, שהלחין ג'יימס סנדרסון. נגינת השיר מלווה את הופעתו של נשיא ארצות הברית באירועים ציבוריים רבים, הוא מנוגן גם בטקסי השבעה.[1] בהזדמנויות רשמיות מרכזיות, תזמורת חיל הנחתים של ארצות הברית והרכבים צבאיים אחרים הם בדרך כלל המופיעים, ולכן על פי הנחיות מחלקת ההגנה, מאז שנת 1954, היו הבסיס העיקרי למעמדו הרשמי של ההמנון.[2] קדמו לו ארבעה ניגונים קודמים ששימשו את הנשיא. השיר מנוגן גם במהלך הלווייתו הממלכתית של נשיא לשעבר.[3] מכיוון שמקורו במאה ה-19, השיר נמצא ברשות הציבור.
היסטוריה
חלקים מ"גבירת האגם" של סר וולטר סקוט, כולל "שיר הסירה" ("הידד למנהיג") איתם מברך השבט על הגעתו בסירה של מפקדם רודריק דהו, שהולחנה לו מוזיקה בסביבות 1812 על ידי כותב השירים ג'יימס סנדרסון (סביבות 1769 - סביבות 1841); כנר אנגלי, שכתב שירים רבים להפקות תיאטרון מקומיות בשנות התשעים של המאה ה-19 ושנותיה הראשונות של המאה ה-19.[2]
הרומן של סקוט הפך במהרה למלודרמה רומנטית. בנובמבר 1810 כתב סקוט לחבר ש"גבירת האגם" הפכה למחזה מאת מרטין וריינולדס בלונדון ועל ידי מר סידונס באדינבורו. בערך באותה תקופה, סקוט קיבל מכתב מחבר וקצין צבא שסיים את מכתבו בעותק של המוזיקה לשיר הסירה, "הידד למנהיג".
גרסה של גבירת האגם נוגנה לראשונה בניו יורק ב-8 במאי 1812. "הידד למנהיג" פורסם בפילדלפיה בערך באותו הזמן כ"מארש פזמון של הרומנסה הדרמטית של האגם' פרודיות רבות הופיעו, מה שהצביע על פופולריות רבה של השיר.[4]
הצמדת השיר לנשיא התרחשה לראשונה בשנת 1815, אז הושמעה המנגינה הן לכבוד ג'ורג' וושינגטון והן לציון סיום מלחמת 1812 (בשם "זרי המפקד").[2] ב-4 ביולי 1828 ביצעה תזמורת חיל הנחתים של ארצות הברית את השיר בטקס הפתיחה הרשמי של תעלת צ'סאפיק ואוהיו, בה השתתף הנשיא ג'ון קווינסי אדמס.[5] אנדרו ג'קסון היה הנשיא החי הראשון שלכבודו נוגן השיר בטקס כניסתו לתפקיד בשנת 1829, והוא הושמע גם בטקס ההשבעה של מרטין ואן בורן בשנת 1837. ג'וליה טיילר, אשתו השנייה של ג'ון טיילר, ביקשה את השימוש בשיר כדי להודיע על בואו של הנשיא. היורשת שלה כגברת הראשונה, שרה צ'יילדרס פולק, עודדה את השימוש בשיר בעת השבעתו של ג'יימס פולק בתקופת כהונתו של הארי טרומן, מחלקת ההגנה הפכה אותו לשיר המחווה הרשמי לנשיא.[6]
הנשיא צ'סטר א. ארתור לא אהב את השיר וביקש מהמוזיקאי ג'ון פיליפ סוזה לחבר שיר חדש, שכותרתו "נשיא הפולונה". לאחר שארתור עזב את תפקידו, תזמורת הצי חזרה לנגן את "הידד למנהיג" בהופעותיו הפומביות של הנשיא.[7]
במהלך מלחמת האזרחים האמריקאית (1861-1865) שימשה אותה יצירה גם כדי להודיע על בואו של נשיא הקונפדרציה ג'פרסון דייוויס. ב-3 באוקטובר 1861 ביקר דייוויס עם הגנרלים פ.ג.ט. בורגארד, ג'וזף איגלסטון ג'ונסטון וגוסטבוס וודסון סמית' בבית פיירפקס (כיום פיירפקס, וירג'יניה) לקראת כינוס מועצת המלחמה. בזמן שהותו בפיירפקס, הנשיא דייוויס ערך גם סקירה רשמית של הכוחות, שמנתה כ-30,000 איש. בתחילת הסקירה תזמורת חיל הרגלים הראשון בווירג'יניה ביצעה את "הידד למנהיג והסתיימה עם השיר "דיקסי".[8]
מילים ולחן
המילים לשיר נכתבו על ידי אלברט גמז לצד מוזיקה של ג'יימס סנדרסון, אך לעיתים נדירות הן מושרות.
|
אנגלית |
|
מילות השיר המקוריות, שנכתבו על ידי סר וולטר סקוט, הן:
|
אנגלית |
|
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Hauser, Christine (2017-01-20). "'Hail to the Chief': The Musical Strains of Presidential Power". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2019-01-07.
- ^ 2.0 2.1 2.2 "Hail to the chief (Song Collection)" in Library of Congress Performing Arts Encyclopedia
- ^ https://www.c-span.org/video/?455339-1/president-george-hw-bushs-casket-arrives-us-capitol
- ^ Collins, Ace. Songs Sung, Red, White, and Blue: The Stories Behind America's Best-Loved Patriotic Songs. HarperResource, 2003, p. 108.
- ^ "The President's Own" At the White House: Celebrating the 200th Anniversary of the United States Marine Band, 1798-1998 (Media notes). United States Marine Band. Washington, DC. 1998.
{{cite AV media notes}}: תחזוקה - ציטוט: others in cite AV media (notes) (link) - ^ Collins, Ace. Songs Sung, Red, White, and Blue: The Stories Behind America's Best-Loved Patriotic Songs. HarperResource, 2003, p. 109-110.
- ^ Collins, Ace. Songs Sung, Red, White, and Blue: The Stories Behind America's Best-Loved Patriotic Songs. HarperResource, 2003, p. 110.
- ^ "Memphis Daily Appeal, October 12, 1861, p. 2, c. 4"
