היינץ פיביג
| לידה |
זאברזה, האימפריה הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
זיזן, גרמניה המערבית  |
| השתייכות |
האימפריה הגרמנית רפובליקת ויימאר  גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1910–1945 (כ־35 שנים) |
| דרגה |
 גנרל מיור (ורמאכט) |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-246 מפקד הדיוויזיה ה-712 מפקד הדיוויזיה ה-84 | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
היינץ פיביג (בגרמנית: Heinz Fiebig; 23 במרץ 1897 – 30 במרץ 1964) היה גנרל גרמני בזמן מלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
קריירה מוקדמת
פיביג נולד ב-23 במרץ 1897 בזאברזה, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוא התגייס לצבא הקיסרות הגרמנית, והצטרף לרגימנט הרגלים ה-156 (שלזיה ה-3), עמו לחם במהלך המלחמה. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.
לאחר המלחמה נשאר פיביג ברייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. בשנת 1936 הוא הועלה לדרגת מיור, וב-1 במרץ 1939 הוא הועלה לדרגת אוברסט לוטננט.
מלחמת העולם השנייה
ב-1 בספטמבר 1939 הוא מונה למפקד הגדוד ה-1 ברגימנט הרגלים ה-575, וב-18 במרץ 1941 הוא מונה למפקד רגימנט הרגלים ה-448, שהיה חלק מהדיוויזיה ה-137, ולחם עמו במהלך מבצע ברברוסה. ב-1 בפברואר 1942 הוא הועלה לדרגת אוברסט, וב-28 בפברואר אוותה שנה הוא עוטר בעיטור הצלב הגרמני בזהב. ב-12 בספטמבר 1943 הוא מונה לזמן קצר למפקד הדיוויזיה ה-246. באוגוסט 1944 הוא מונה לזמן קצר למפקד הדיוויזיה ה-712, וב-26 בספטמבר הוא מונה למפקד הדיוויזיה ה-84. ב-1 בדצמבר 1944 הוא הועלה לדרגת גנרל מיור, ובסוף המלחמה הוא עוטר בעיטור צלב האבירים של צלב הברזל ונפל עם כוחותיו בשבי בעלות הברית.
לאחר המלחמה
בשנת 1947 שוחרר פיביג מהשבי. לאחר שחרורו הוא התגורר בזיזן, שם חי עד מותו ב-30 במרץ 1964.
קישורים חיצוניים
- היינץ פיביג באתר feldgrau
