היפספיסט
היפספיסטים (מיוונית: Ὑπασπιστής - נושא מגן) או כפי שהם היו מוכרים לאחר מותו של אלכסנדר הגדול ארגרספידים[1] (מיוונית: Ἀργυράσπιδες - מגני הכסף) היו יחידת עלית בחיל הרגלים של הצבא המוקדוני. סביר להניח שפיליפוס השני יסד את היחידה זמן מה לאחר שנת 356 לפנה"ס.[2] בקרב הוצבו בדרך כלל באגף הימני היוקרתי של הפלנקס. כמו כן, השתתפו בתמרונים מורכבים שדרשו מסעות ארוכים ומוזכרים תדיר על ידי אריאנוס בהקשר למעשי אומץ עילאי בקרב.
היפספיסטים גויסו מקרב האיכרים המוקדונים, אך בניגוד לפזיטיירוי ששירתו בפלנקס וגויסו על בסיס אזורי, כלומר, בני אותו אזור שירתו באותה חטיבה, היפספטים גויסו מכל רחבי המדינה לשירות ביחידה אחת.[2] בתקופתו של אלכסנדר היחידה מנתה 3,000 לוחמים מחולקים ל-3 חטיבות בנות 1,000 איש כל אחת בשם כיליארכיה. כל כילארכיה חולקה לגדוד (פנטכוסיארכיה) בן 500 חיילים.
מקובל לחשוב שחימושם היה קל יותר מפזיטיירוי ששירתו בפלנקס, אך ייתכן שהניידות הרבה של היחידה נבעה ממשמעת טובה, אימון ותכונות אחרות.[3] אם זה נכון, חימושם היה ככל הנראה דומה לחימוש ההופליטים היוונים בני התקופה: מגן אספיס גדול, חנית דורה קסדה וחרב קצרה. סביר שלא עטו שריון גוף.
בתחילת מסעו של אלכסנדר הגדול הפיקוד על היחידה נמסר לניקנור, בנו של פרמניון. עם מותו של ניקנור בשנת 330 לפנה"ס, נמסר הפיקוד לסלאוקוס, לימים השליט הראשון של הממלכה הסלאוקית.
לקריאה נוספת
- Edward M. Anson, Alexander's Hypaspists and the Argyraspids, Historia: Zeitschrift für Alte Geschichte, Bd. 30, H. 1 (1st Qtr., 1981), pp. 117 - 120
- R. D. Milns, The Hypaspists of Alexander III: Some Problems, Historia: Zeitschrift für Alte Geschichte, Bd. 20, H. 2/3 (2nd Qtr., 1971), pp. 186 - 195
הערות שוליים
- ^ לזיהוי של הארגרספידים עם ההיפספיסטים ראו: Edward M. Anson, Alexander's Hypaspists and the Argyraspids, Historia: Zeitschrift für Alte Geschichte, Bd. 30, H. 1 (1st Qtr., 1981), pp. 117 - 120
- ^ 2.0 2.1 R. D. Milns, The Hypaspists of Alexander III: Some Problems, Historia: Zeitschrift für Alte Geschichte, Bd. 20, H. 2/3 (2nd Qtr., 1971), p. 186
- ^ R. D. Milns, The Hypaspists of Alexander III: Some Problems, Historia: Zeitschrift für Alte Geschichte, Bd. 20, H. 2/3 (2nd Qtr., 1971), p. 188
