המדד המשולב של בנק ישראל
המדד המשולב למצב המשק הוא אינדיקטור כלכלי חודשי שמפרסם בנק ישראל החל משנות ה-90, המשקלל נתונים ממספר תחומים במשק הישראלי, במטרה להעניק תמונה עדכנית של מצבו של המשק. המדד נחשב לאחד הכלים המרכזיים ביותר לניטור מגמות הצמיחה וההאטה במשק הישראלי, ולפיכך הוא זוכה לתשומת לב רבה מצד קובעי מדיניות, כלכלנים וחוקרים.
רקע
המדד פותח בחטיבת המחקר של בנק ישראל בשנות ה־90, במטרה לספק הערכה שוטפת של מצב המשק בתדירות גבוהה יחסית. המדד מאפשר לנטר בזמן אמת את מגמות הכלכלה, להבדיל מנתוני התמ"ג המתפרסמים אחת לרבעון.
ייחודו של המדד נעוץ ביכולתו לשקלל אינדיקטורים ממגוון מקורות ולספק תמונה אינטגרטיבית אחת, המשקפת את "דופק" המשק.
מתודולוגיה
המדד המשולב מחושב באמצעות מודל סטטיסטי, וכולל שני רכיבים עיקריים:
- קצב הצמיחה ארוך הטווח של התוצר העסקי – משתנה הדרגתי לאורך זמן.
- דינמיקה קצרת טווח של אינדיקטורים נבחרים – מכוילים במונחי סטיות תקן.
החישוב נעשה באמצעות מסנן קלמן, שיטה סטטיסטית המאפשרת לשלב ולעדכן מידע מנתונים שמגיעים בתדירויות שונות (חודשית ורבעונית) ובדיוקים משתנים. המדד מתעדכן אחת לחודש, ולעיתים מתבצעים עדכוני עבר בהתאם לפרסום נתונים מתוקנים מהלמ"ס.
רכיבי המדד
המדד מבוסס על 12 אינדיקטורים עיקריים:
- מדד הייצור התעשייתי
- מדדי פדיון בענפי השירותים והמסחר הקמעונאי
- יבוא מוצרי צריכה
- יבוא תשומות לייצור
- יצוא סחורות
- יצוא שירותים
- מספר משרות שכיר במגזר העסקי
- מספר המשרות הפנויות
- מספר התחלות בנייה
- צריכת חשמל
- רכישות בכרטיסי אשראי
פרסום
המדד מתפרסם מדי חודש, בסמוך ליום שבו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את נתוני הייצור התעשייתי והפדיון. המדד נחשב למדד הקרוב ביותר למצב הפעילות הכלכלית בזמן אמת, עוד לפני פרסום נתוני התמ"ג.
חשיבות
- משמש את בנק ישראל לקביעת מדיניות מוניטרית.
- מאפשר לממשלה ולמוסדות כלכליים לתכנן מדיניות פיסקלית.
- מסייע לציבור, למשקיעים, לכלכלנים ולאנליסטים להעריך מגמות כלכליות טרם פרסום נתוני התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) הרשמיים.
- משמש כלי עזר לחיזוי ביצועי המשק ברבעון הנוכחי.
התפתחויות בשנים האחרונות
בשנים 2021–2022, המדד המשולב שיקף את התאוששות המשק הישראלי ממשבר הקורונה. שנת 2021 בלטה במיוחד עם עלייה שנתית חריגה של כ־10%, הגבוהה ביותר בעשור האחרון, שנבעה בעיקר מ"אפקט הקפיצה" לאחר תקופת המשבר.
השפעת מלחמת חרבות ברזל
פרוץ מלחמת חרבות ברזל באוקטובר 2023 הביא לשינוי חד במגמות. לראשונה מזה שנים רבות המדד רשם ירידה שנתית של כ־1.5% בשנת 2023, ירידה המבטאת את ההשפעה הישירה של הלחימה על הפעילות הכלכלית.
מגמות חודשיות 2024–2025
במהלך 2024 נרשמו תנודות חדות במדד, ששיקפו את תנאי אי־הוודאות והמצב הביטחוני:
- הרבעון הראשון של 2024 – יציבות יחסית עם עלייה מתונה, לאחר ההלם הראשוני של המלחמה.
- אמצע 2024 – תקופה של תנודות והאטה, שבה נרשמו גם ירידות חודשיות במדד.
- הרבעון האחרון של 2024 – התחלת התאוששות הדרגתית, שבאה לידי ביטוי במיוחד בדצמבר בעלייה של כ־0.7%.
| שנה | שינוי שנתי (דצמבר–דצמבר)[1] |
|---|---|
| 2010 | ( 5.6%)
|
| 2011 | ( 3.7%)
|
| 2012 | ( 2.9%)
|
| 2013 | ( 3.1%)
|
| 2014 | ( 4.5%)
|
| 2015 | ( 4.4%)
|
| 2016 | ( 3.8%)
|
| 2017 | ( 4.1%)
|
| 2018 | ( 3.0%)
|
| 2019 | ( 4.5%)
|
| 2020 | ( 0.9%)
|
| 2021 | ( 10.0%)
|
| 2022 | ( 3.7%)
|
| 2023 | ( 1.5%)
|
| 2024 | ( 1.6%)
|
| 2025 (עד יוני) | ( 0.7%)[2]
|
בתחילת 2025, על פי נתונים זמינים עד חודש יוני, המדד המשיך להציג מגמות מעורבות: עליות מתונות בחודשים אחדים לצד ירידות נקודתיות, מה שמעיד על התאוששות חלקית המתמודדת עם המשך אי־היציבות הביטחונית.
מקורות השפעה על המדד
הרכיבים שהשפיעו ביותר על תנודות המדד בתקופה זו כללו:
- ייצוא שירותים – נפגע משמעותית כתוצאה מהמשבר הביטחוני ומירידה בתיירות.
- צריכה פרטית – התכווצה ברבעונים הראשונים של המלחמה, אך התאוששה בהדרגה במהלך 2024.
- פעילות תעשייתית – סבלה ממגבלות כוח אדם ומשיבושים בשרשראות האספקה.
לפי הערכות בנק ישראל, קצב ההתאוששות של המדד תלוי במידה רבה בהתפתחויות הביטחוניות ובחזרה הדרגתית לשגרה כלכלית.
ביקורת ושימושים
למדד יתרונות רבים כמדד משולב ועדכני, אך קיימת גם ביקורת:
- חלק מהנתונים מתעדכנים באיחור ולכן המדד עצמו מתוקן לאחור.
- המדד אינו מנבא אלא מתאר את המציאות העכשווית.
- אף על פי כן, בעבר שימש לאותת מראש על מיתונים (כמו ב־2020) ועל התאוששויות (בסוף 2021).
קישורים חיצוניים
- המדד המשולב למצב המשק – באתר בנק ישראל
- חיים בן הקון, מה זה המדד המשולב של בנק ישראל ומה אפשר ללמוד ממנו?, באתר ביזפורטל, 1 במאי 2025
הערות שוליים
המדד המשולב של בנק ישראל41680311