המדינה היזמית
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | מריאנה מזוקטו |
| שפת המקור | אנגלית |
| סוגה | ספרי עיון |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | 2013 |
| מספר עמודים | 261 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | הוצאת הקיבוץ המאוחד |
| תאריך | פברואר 2025 |
| תרגום | עפר דק |
| מספר עמודים | 384 |
המדינה היזמית (באנגלית: The Entrepreneurial State) הוא שמו של ספר מאת הכלכלנית מריאנה מזוקטו שיצא לאור באנגלית ב-2013 ובעברית בפברואר 2025 בהוצאת הקיבוץ המאוחד בתרגום של עפר דק.[1] הרעיון היסודי של הספר הוא הטיעון שחדשנות טכנולוגית היא קודם כל יצירה של המדינה ובמימון המדינה, וכי השוק הפרטי אינו מסוגל להגיע לתוצאה הזו בכוחות עצמו.
לפי מזוקטו, מחקר ופיתוח אסטרטגי צריך להיות מבוצע וממומן על ידי המדינה, במסגרת של כלכלה מעורבת ובאופן שגם יבטיח למדינה תגמול הוגן, ולא יותיר אותה במצב שבו האחריות על הפסדים או השקעות כושלות נזקפת לרעתה, אבל השקעות או הלוואות לחברות שהתגלו כהצלחה - ומזוקטו מביאה כדוגמה את סיפורה של טסלה, שקיבלה הלוואה של מאות מיליוני דולרים מממשלת ארצות הברית - לא יתגמלו בהתאם את קופת המדינה.[2]
הספר נכלל ברשימת הספרים הטובים ביותר של השנה ב"פייננשל טיימס" ב-2013,[3] וסוקר בין השאר ב"ניו יורק טיימס" וב"וול סטריט ג'ורנל".
מבנה הספר
בחלקו הראשון של הספר, המונה עשרה פרקים, מתמקדת מזוקטו בשינוי התפיסה של הממשלה ממכונה בירוקרטית העומדת בדרכה של החדשנות, לממשלה כמי שלוקחת את הסיכונים המובילים מבחינת השקעה בחדשנות. מזוקטו מנתחת מספר דוגמאות של מדינה יזמית מרחבי העולם, כמו למשל יפן בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20, ומאבחנת את יכולתה של המדינה להשפיע על יצירת שווקים חדשים של חדשנות. לאחר מכן היא מפרטת את ההיסטוריה של האופן בו ממשלת ארצות הברית אחראית למעשה במובנים רבים לחלק גדול מהחדשנות בקנה מידה גדול שהניעה את המדינה להצלחה כלכלית.[2]
מזוקטו מתארת את העקרונות של "המדינה היזמית" (מדינה שהיא לוקחת הסיכונים העיקריים בהשקעות מבוססות חדשנות). היא מביאה כדוגמה את אפל, וטוענת כי מבלי לגרוע מהאיכות של סטיב ג'ובס ואנשיו, החדשנות העיקרית שאפשרה את הצלחתה של אפל נעוצה במחקרים ממשלתיים אמריקניים, כמו טכנולוגיית ניווט GPS, טכנולוגיית מסך מגע וזיהוי קולי בסמארטפון המודרני וכמובן פיתוח רשת האינטרנט עצמה. היא גם נותנת דוגמה לאופן שבו הקרן הלאומית למדע של ארצות הברית מימנה את האלגוריתם שעזר ליצור את מנוע החיפוש של גוגל. לפי מזוקטו, המגזר הפרטי הוא האחרון והנוטה פחות להסתכן בתחום החדשנות הטכנולוגית.[4][5]
בהמשך, מציגה מזוקטו תיאור של מדיניות שניתן ליישם לאור ההבנה החדשה של תפקיד הממשלה ביזמות, שרובה כרוכה בחסות ממשלתית ומחקר של חידושים חדשים במקום להשאיר את העבודה לשוק הפרטי.[6] היא גם בוחנת את "הדברים הגדולים הבאים" במונחים של חדשנות, תוך התמקדות בעיקר באנרגיה ירוקה, והתפקיד שהמדינה יכולה למלא בהבטחה שהחידושים הללו יעשו את דרכם לבמה העולמית. לבסוף, מזוקטו נאבקת בטיעונים הנגדיים לקיומה של מדינה יזמית.[7]
ביקורת
מרטין וולף (אנ'), הפרשן הכלכלי של "פייננשל טיימס", כתב ביקורת על הספר וסיכם: "לספר הזה יש תזה שנויה במחלוקת. אבל זה ביסודו של דבר נכון. הכישלון להכיר בתפקידה של הממשלה בהנעת חדשנות עשוי להיות האיום הגדול ביותר על השגשוג הגובר".[4] באופן דומה, סיכמו את הביקורת בניו יורק טיימס: "המטרה, כפי שביטאה פרופסור מזוקטו, היא לא שמחקר המסופק על ידי משלם המיסים יחסוך מהמגזר הפרטי סיכונים, אלא שהממשלה והמגזר הפרטי ייקחו סיכונים יחד וייהנו מהתגמולים כאחד".[8] במאמר לוול סטריט ג'ורנל, וויליאם גלסטון (אנ') הסתמך על הספר כדי לטעון שהממשלה היא משקיעת הון סיכון טובה, והזהיר שכל התוכניות הממשלתיות שהובילו לחדשנות כפופות כעת להגבלת התקציב.[9]
האקונומיסט סקר את הספר ושיבח אותו על כך שהוא מכיר בתפקידן של הממשלות במגזר הפרטי, אך גם מתח ביקורת על מזוקטו על כך שהיא מבטלת את ההשקעות הכושלות הרבות שבוצעו על ידי "מדינות יזמיות".[2] אלברטו מינגרדי (אי'), ליברטריאן וחוקר פוליטי מאיטליה, טען בביקורת שכתב על הספר כי מזוקטו "משחקת יותר מדי במה שאנשים רוצים לשמוע". לטענתו, הטיעון שהיא מעלה בעד מעורבות הממשלה בחדשנות אינו משכנע ולעיתים קרובות סותר את עצמו.[10]
בביקורת שהתפרסמה בגרדיאן הובעה הסתייגות מהשימוש בספר כמדריך למדיניות. בפרט, צוין כי הספר לא הכיר כראוי בעובדה שהרבה מהרווחים מחדשנות עסקית כבר חולקו לצרכנים (בצורה של עודף) ולממשלות (באמצעות מיסים). בנוסף, הובאו שם בעיות של היתכנות בהצעתה של מזוקטו לממן מחקר ממשלתי על ידי הטלת מיסים נוספים על עסקים שהשתמשו בתוצאות המחקר.[6]
הערות שוליים
- ↑ המדינה היזמית, באתר www.kibutz-poalim.co.il
- ^ 2.0 2.1 2.2 "The entrepreneurial state". The Economist. ISSN 0013-0613. נבדק ב-2025-05-11.
- ↑ "Books of the Year". Financial Times. 2013-11-29. נבדק ב-2025-05-11.
- ^ 4.0 4.1 A much-maligned engine of innovation, www.ft.com (באנגלית בריטית)
- ↑ יהונתן גת ועומרי לוין, חדשנות, 2023
- ^ 6.0 6.1 Westlake, Stian (2014-11-11). "Interrogating the entrepreneurial state". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2025-05-11.
- ↑ Mariana Mazzucato, The Entrepreneurial State: Debunking Public vs. Private Sector Myths, Anthem Press, 2015-11-15, מסת"ב 978-1-78308-520-0. (באנגלית)
- ↑ Tritch, Teresa (2014-03-24). "Opinion | America's Underappreciated Entrepreneur: The Federal Government". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2025-05-11.
- ↑ Galston, By William A. (2013-08-27). "William Galston: Government Is a Good Venture Capitalist". Wall Street Journal (באנגלית אמריקאית). ISSN 0099-9660. נבדק ב-2025-05-11.
- ↑ Alberto Mingardi, A Critique of Mazzucato’s Entrepreneurial State
המדינה היזמית41018913Q25345736